כמה "כלי קודש" השקיעו בדירות להשקעה בחמשת השנים האחרונות?

שימו לב לנתון הבא: עובדי ישיבות ובתי ספר תורניים הם 2.2% מרוכשי הדירות להשקעה, בעוד שמשקל המועסקים בענף זה מסך המועסקים במשק הוא פחות מ–1%.
 
ועכשיו לנתון שבאמת מקומם: במחצית ממשקי הבית השכירים שרכשו דירה להשקעה בחמש השנים האחרונות (52%), לפחות אחד מבני הזוג מועסק כשכיר במגזר הציבורי, בבנקים או בחברות הביטוח – כך מראים נתונים שסיפקה חטיבת המחקר באגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, לבקשת TheMarker. מדובר בשיעור גבוה בהרבה משיעורו של פלח זה באוכלוסייה, 31%.
 
הנתונים מתייחסים לעובדי המגזר הציבורי במובנו הרחב: כל משרדי הממשלה, החברות הממשלתיות כמו חברת חשמל ומקורות, הרשויות המקומיות והתאגידים העירוניים, האוניברסיטאות, קופות החולים ומוסדות כמו קק"ל, קרן היסוד, הג'וינט והבונדס.
 
עובדי מערכת הביטחון אינם נכללים בהגדרה זו, והנתונים לגביהם גם לא נמסרו, ככל הנראה מכיוון שמדובר במידע חסוי. עם זאת, גורמים המעורים בנושא ציינו כי משקל משקיעי הנדל"ן מקרב עובדי משרד הביטחון הוא אחד הגבוהים מבין מגזרי העובדים.
 
מחטיבת המחקר נמסר כי הניתוח מתבסס על הדיווחים לרשויות המס בעת רכישת הדירה להשקעה, ובהם גם משלחי היד של הרוכשים.
 
מניתוח שערכה חטיבת המחקר בקרב מגזר זה, עם העובדים בבנקים ובחברות הביטוח, יש נטייה לרכישת דירות להשקעה בהיקפים גדולים בהרבה מאשר בכל מגזר אחר, ובכלל זה גם מגזרים שבהם רמות השכר גבוהות, כמו עובדי ההיי־טק.
 
ניתוח הנתונים נעשה באמצעות הצלבת מספר רוכשי הדירות להשקעה, כלומר בעלים של דירה שנייה ויותר, עם שיעורי השכירים, ובכללם מקבלי הפנסיה, כפי שהם מדווחים לרשויות המס.
 
מעל כולם מתבלטים גמלאי שירות המדינה, שרכשו לא פחות מ–9% מהדירות להשקעה בין 2009 ל–2013 (לגבי שני הסקטורים האלה – לא ידוע שיעורם מכלל המועסקים). דווקא שיעורם של השכירים בהיי־טק מקרב רוכשי הדירות להשקעה, 2.6%, לא נמצא גבוה יותר משיעורם מכלל המועסקים.
 
הנתון מלמד כנראה כי למרות המשכורות הגבוהות, מאפיינים כמו חוסר ביטחון תעסוקתי, תקופות אבטלה ארוכות או היפלטות משוק העבודה בגיל מוקדם, מונעים מהם מלהפוך לגורם משמעותי בשוק הדירות להשקעה, המצריך התחייבויות כספיות ארוכות טווח. זאת, בעוד שבמגזר הציבורי נהנים בעלי המשכורות הגבוהות לא פעם גם מביטחון תעסוקתי עד לגיל הפרישה, ולאחר מכן גם לקצבת פנסיה נדיבה.