מרכז אדוה: גורמים רבי עוצמה בולמים פתרון למשבר הדיור

מגדלי מגורים | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

מרכז אדוה פרסם דוח אודות משבר הדיור הישראלי ובו האשמות קשות נגד ממשלות ישראל ומשרדי הממשלה. מחברי הדוח טוענים כי שכבה מבוססת וצרה מכתיבה מהלכים בתחום הדיור. לטענתם, הגורמים הממשלתיים המעורבים בשוק הדיור: משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון, בנק ישראל, מנהל מקרקעי ישראל והרשויות המקומיות – מהססים מאוד, אם בכלל, לנקוט צעדים של ממש למילוי הבטחותיה של הממשלה להוזיל את מחירי הדיור.

הדוח מאשים גורמים רבי עוצמה מהמגזר הפרטי ובראשם הבנקים הגדולים וחברות הנדל"ן, כי הפעילו לחצים על ממשלות ישראל שהביאו פעם אחר פעם לכישלון הפיתרונות לטיפול מקיף במשבר הדיור וזאת משום שתחום זה עבורם מקור ישיר לרווחים. חשוב להבהיר כי מרכז אדוה מזוהה עם הצד השמאלי של המפה הפוליטית.

הדוח מציג את העלייה הדרמטית ברווחי הבנקים כתוצאה מתיק המשכנתאות לצד הצניחה המדהימה והתלולה בתקציבו של משרד השיכון וקובע כי המדיניות הממשלתית הנוכחית לא זו בלבד שאינה מיטיבה עם כלל הציבור, היא אף כרוכה בפגיעה במשק הישראלי בכללותו, שכן כספים שעשויים היו להיות מושקעים בפיתוח כלכלי שמייצר מקומות עבודה רבים וראויים מוסטים להשקעה בשוק הדיור.

לסיכום מעריכים מחברי הדוח כי החזון הממשלתי שנוסח לפני עשור והבטיח "דירה נאותה לכל משפחה במחיר סביר ובשכונה הולמת" – ימשיך להיות אות מתה.

להלן הנתונים המדהימים: בקרב החמישון העליון, שיעור הבעלות על שתי דירות או יותר, שעמד בשנת 2008 על 8.9%, עלה עד 2013 ל–22.4% . בקרב החמישון הרביעי, עלה השיעור מ-4.5% ל-9.6%. במילים אחרות, לפי מחברי הדוח, מי שטוען שהטלת מס על דירה שלישית תפגע בציבור הפנסיונרים שחסכו שקל לשקל על מנת לרכוש לעצמם דירה מניבה, טועה ומטעה.

עוד עולה מהדוח כי בין השנים 2002 ל-2013 נרכשו בישראל כ-280 אלף דירות להשקעה. משפחות הנמנות עם העשירון העליון רכשו דירות בשווי כולל של כ-40% מסך כל השווי של הדירות להשקעה… בתוך זה, המאון העליון לבדו רכש דירות בשווי כולל של כמעט עשרה אחוזים מסך שווי הדירות להשקעה בתקופה זו.

בין השנים 2007 ל-2015 הוכפלו מחירי הדירות בשעה שהשכר הממוצע והשכר החציוני עלו רק באחוזים בודדים. במקביל, באופן די מוזר, בין השנים 2013-2003 ירד שיעור המגורים בבעלות על דירות בקרב העשירונים האמצעיים בכ6-7%. בקרב בני 29-20 נשואים, שיעור המגורים בבעלות ירד מ-55.8% ב-1997 ל-43.3% ב-2012. ואילו בקרב בני 39-30 המבוססים יותר, ירד שיעור בעלי הדירות מ-74.3% ב-1997 ל-63.4% ב-2012.

לסיום, הנתון המדהים ביותר הוא תקציבו של משרד השיכון שעמד בשנת 2000 על 9.84 מיליארד שקלים וירד ב-2015 ל-1.89 מיליארד (במחירי 2015). ב-1995 עמד תקציב המשרד על 5.1% מתקציב המדינה; ב-2015 – על מחצית האחוז בלבד!

מחברי הדוח טוענים כי למדינה אין שום אינטרס להוריד את מחירי הדירות. "משרד האוצר נהנה מבועת הנדל"ן. בשנת 2014 גבה האוצר מסי נדל"ן בסכום כולל של כ-7.7 מיליארד שקלים, 66% יותר מאשר ב-2004. בנוסף נהנית קופת המדינה גם מהכנסות ממע"מ על דירות חדשות. לפי בנק ישראל, מדובר ב-7.6 מיליארד שנגבו ב-"2015.

וגם בנק ישראל לא יוצא נקי. "בנק ישראל, שמדיניות הריבית שלו היא אחד הגורמים לעליית מחירי הדיור, חושש מהוזלה משמעותית. מדיניות הבנק מונהגת על ידי הנחה כי ירידת מחירים חדה עלולה להפחית את שווי הנכסים במשק ולהתגלגל לכדי צמצום הפעילות והצריכה, תהליך שעלול לפגוע במשק.

וכאמור, הבנקים הם אלה שמרוויחים אולי יותר מכל ממצוקת הדיור בישראל. מחברי הדוח כותבים כי "בין 2005 ל-2015 גדל כמעט פי שלושה הרווח הנקי של הבנקים ממשכנתאות ומאשראי לענף הבינוי והנדל"ן. ב-2015 עמד הרווח הנקי של חמשת הבנקים ממתן משכנתאות על 926 מיליון שקלים, והרווח ממתן אשראי לחברות הבנייה והנדל"ן עמד על כ-2.2 מיליארד שקלים. בשנת 2007 העניקו הבנקים כ-2 מיליארד שקלים במשכנתאות מדי חודש; עד ל-2015 עלה סכום זה ביותר מפי 2.5 ועמד על כ-5.4 מיליארד שקלים".

ומה עם הקבלנים והיזמים? לדברי מחברי הדוח, הרווח הגולמי הממוצע על ייזום פרוייקטים למגורים של חברות הנדל"ן הגדולות בישראל עלה מ-16% בשנת 2007 לכ-19% בשנת 2015, ואף טיפס לכ-25% בין השנים 2012-2011.

לסיכום, טוענים במרכז אדוה כי המשק הישראלי בכללותו יוצא מופסד מן הבועה. "בין תחילת שנות האלפיים והמשבר של 2008 היוותה ההשקעה בבנייה למגורים כרבע מסך ההשקעה בנכסים קבועים במשק. מאז 2008 גדלה השקעה זו משמעותית והיא עמדה ב-2015 על 34%. כספים שעשויים היו להיות מושקעים בכלכלה הריאלית וביצירת מקומות עבודה הופנו להשקעות פיננסיות בדיור", מסכמים מחברי הדוח.