תעשיית החלל האזרחית של ישראל דורשת סיוע מהאוצר

שיגור לווין ישראלי (ארכיון). צילום: משרד המדע | פלאש 90

ההשקעה הישראלית בתחום החלל האזרחי היא הנמוכה בעולם. כך עולה מדירוג המדינות הפעילות בתחום הלווייני שהוצג בדיון שנערך בוועדת המשנה לנושא החלל שדנה בהשלכות פיצוץ לווין התקשורת הישראלי עמוס 6 על כן השיגור.

בדיון שקיימה הוועדה היום (ב) אמר יושב ראש הוועדה, חה"כ יואב קיש (ליכוד), כי "תעשיית לווייני התקשורת נמצאת במשבר מאוד קשה בעקבות רצף האירועים האחרונים בתחום החלל, והממשלה חייבת לתת תקצוב מיוחד כדי לתמוך בתעשייה הזו".

מנכ"ל משרד המדע, פרץ וזאן שעמד בראש הוועדה שחקרה את השלכות פיצוץ הלוויין, הציג את מסקנותיה. לדבריו, בנוסף למשבר שנוצר בעקבות אבדן שני הלוויינים: עמוס 5 ועמוס 6, ישנה האטה בפעילות תחום החלל האזרחי בישראל גם בשל התפתחויות טכנולוגיות בחברות אחרות בעולם.

וזאן אמר כי "אין פיתוח וייצור של לוויינים כרגע. אין הזמנות נוספות בעתיד, וכל התחום נמצא כרגע בסכנה. יש פגיעה ביכולת הישראלית ויש סיכון להמשך החזקת קו הייצור. כל זה למרות החשיבות העצומה לקידום התעשייה והכלכלה, קידום המדע והטכנולוגיה ושיפור מעמדה של ישראל כמעצמת חלל".

נציגי משרד המדע הציגו בדיון נתונים שחשפו כי ההשקעה לנפש עבור פעילות אזרחית בחלל נמוכה מאוד ביחס למדינות העולם ועומדת על שני דולר(!) לנפש בשנה. לשם השוואה, ארצות הברית הממוקמת בראש טבלת המדינות שמשקיעות בפעילות אזרחית בחלל, מוציאה 63 דולרים לנפש בשנה. ואילו קזחסטן הממוקמת בטבלה אחרי ישראל, משקיעה שישה דולרים לנפש.

חה"כ חיים ילין (יש עתיד) תקף את האוצר על סירובו לתקצב את תעשיית החלל: "אתם לא עושים חיבור בין ההכנסות בעתיד להוצאות החברה. אנחנו לא יכולים להוכיח היום הכנסות שיבואו מזה, אבל יהיו כאלה. בכל מקרה זאת השקעה ציונית להתנחל בחלל. יותר טוב מלתקצב התנחלויות בשטחים"

יושב ראש סוכנות החלל הישראלית, הפרופ' יצחק בן-ישראל, אמר בדיון כי "תחום לווייני התצפית הוגדר על ידי ישראל כצורך לאומי ומצבו טוב. הבעיה היא בתחום לווייני התקשורת, שם, רוב הכסף מגיע מהשוק העסקי ויש לזה מינוס. אם יש רצף כישלונות – לקוחות בורחים. בעיניי צריך להכריז על תחום לווייני התקשורת כצורך לאומי".

מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, אמר כי "בשנים הבאות הקשר בין לוויינים יהפוך לצורך חיוני כי העולם עובר למצב של קישוריות אין סופיות וישראל, שהיא "אי תקשורתי" יכולה להתנתק מהעולם אם כבל תת ימי ייפגע ולכן חייבים גיבוי. כמו שלכל תשתית בישראל יש גיבוי – יש צורך בגיבוי למקרה של אסון טבע או מצב ביטחוני. לא כדאי לשים את כל הביצים בסל אחד בתחום התקשורת".

על ההשלכות של פיצוץ הלוויין הישראלי, אפשר היה ללמוד מדבריו של בועז לוי, סמנכ"ל התעשייה האווירית ומנהל חטיבת מערכות טילים וחלל. לוי אמר כי "האירוע של לווין עמוס 6 קרה בספטמבר ומאז אנחנו בעצירה. לא רק המכונות עצרו אלא גם המוחות. כי אין עדיין אפילו דיבורים על הלוויין הבא. אם אנחנו מדברים על לוויין תוך שלוש שנים, צריך להתחיל לעבוד באופן מידי כדי שנוכל לעמוד ביעדים. יש סכנה של בריחת כל המוחות שמחזיקים בידע בישראל".

נזכיר כי תע"ש היא זו שבנתה עבור 'חלל תקשורת' את הלוויין שנהרס בהתפוצצות. נציג האוצר בוועדה התחמק מתמיכה בתעשיית החלל האזרחית ואמר: "עולה כאן הצורך האזרחי לנושא התקשורת. יש עוד גורמים ממשלתיים אחרים שאמונים על הנושא הזה והם יכולים לתקצב את זה מתקציב המשרד שלהם. אני חושב שגם אותם גופים יכולים לבוא ולקחת חלק בעלות הזו ולא לגלגל את זה על האוצר".

ובכל זאת, יש גם בשורה טובה. דוד פולק, מנכ"ל חלל תקשורת, סיפר לנוכחים כי החברה קרובה לפרסום מכרז על בניית עמוס 8 במהלך החודשים הקרובים.