כעת מתברר כי למרות שהציבור החרדי סובל ממצוקת דיור חריפה היו מספר גופים גדולים שהגישו התנגדויות לתוכניות הבניה בשפיר ■ מה הנימוקים שלהם?
שאול כהנא 20.02.2017
אילוסטרציה. צילום: יונתן סינדל | פלאש 90 ביום שישי האחרון עמד ראש המועצה שפיר, אשר אברג'ל וסיפר בהתרגשות כיצד תוכניות הבניה קודמו בשיא המהירות על ידי הותמ"ל והאישורים ניתנו בתוך שנה וארבעה חודשים. זמן שיא לכל הדעות כשמדובר בבניית כעשרת אלפים יח"ד.
ובכן, כעת מתברר כי היו לתוכנית לא מעט מתנגדים אבל הותמ"ל לא ממש "ספר" אותם. המטרה שלהם הוא לאשר עשרות אלפי יחידות דיור ברחבי הארץ והם דוחים את ההתנגדויות בזה אחר זה.
בדו"ח הוותמ"ל לשנת 2016 שהתפרסם בשבוע שעבר הדגישו מחבריו כי לצד המהירות היחסית של אישור התוכניות, ניתן שיקול דעת מעמיק בכל תחום והפרוייקטים תקינים מבחינה פוליטית, חברתיים ובעיקר סביבתיים.
בכתבה של גיא נרדי ב'גלובס' הוא מביא מספר דוגמאות המפריכות את הדו"ח של הותמ"ל ובין היתר הוא מציין את התוכניות של הבניה בשפיר. התוכנית שתכננו האדריכלים יעקב וטלי יער ממוקמת ממערב לכביש מס' 4 ומציעה בניית כ–9,300 יח"ד. מדובר בפרויקט שמיועד לציבור החרדי.
בחלק הדרומי של התוכנית, מול מושב עוזה, מתוכנן אזור תעסוקה שאמור לשמש מרכז לוגיסטי לאחסנה ומסוף נמל יבשתי לשינוע מכולות. לתוכנית התנגד משרד החקלאות, שמחה על בנייה על שטח חקלאי פעיל והתלונן על כך שהוותמ"ל, שמיועדת בראש ובראשונה לטובת מגורים, מקדמת שטח תעשייתי ועוד בלי לבצע בדיקה מפורטת של הצרכים העירוניים.
קרן קיימת לישראל התנגדה לתוכנית כי היא מציעה צמצום של שטח יער שחר בהיקף של כ–250 דונם ונציג החברה להגנת הטבע תבע לבטל את הדיון בתוכנית בוותמ"ל, כי עצם ההליך המקוצר פוגע לדבריו, "במערכת התכנון, במערך האיזונים והבלמים, ובאופן קבלת ההחלטות התכנוניות בישראל".
הסוף ידוע, כל העתירות נדחו והעיר החרדית החדשה יצאה לדרך.


