מדוע כתוב על מוצרים "לאוכלי קטניות בלבד"?

פסח כשר ושמח. צילום: tomertu | שאטרסטוק

בפסח תשע"ו נכחתי במפגש משפחתי בפארק ציבורי כלשהו. לבקשת הילדים ניגש אחד מבני המשפחה לרכב שמכר משקאות וקרחונים, וקנה מספר קרחונים עבור הילדים. לאחר זמן קצר, הבחין אחד הילדים שעל הקרחונים, שעוטרו בהכשרים מהודרים, נחתם מילות האזהרה: "כשר לפסח לאוכלי קטניות בלבד". בינתיים, הרכב נסע הלאה, כך שלא הייתה אפשרות להחליף את הקרחונים באחרים. האם מותר לאכול את הקרחונים?

במאמר קצר זה נדון בשלוש שאלות הקשורות לכך – כולן כמובן נוגעות למי שנוהג שלא לאכול קטניות בפסח. האם מותר במצב של "בדיעבד" לאכול מוצרים שעיקרם אינו קטניות, אך רשום עליהם "לאוכלי קטניות"? מדובר במוצרים רבים – סלטים שונים, שוקולד, מעדנים, חטיפים, וכדומה. האם מותר לקנות מוצרים אלו לכתחילה בחנויות? ובהמשך לשאלות אלו, למה רושמים על מוצרים מהסוג הזה שהם "לאוכלי קטניות"?

בכל אלו נעסוק בקצירת האמור. דעת לנבון נקל שכל האמור להלן אינו על דרך הוראה למעשה, ולהלכה כל אחד יעשה כעצת רבו. ולא באתי אלא לעורר ולפתוח את הנושא לדיון בין החכמים.

‏■ דין תערובת קטניות בדיעבד

נהגו קהילות אשכנז שלא לאכול קטניות בפסח, כפי שפסק הרמ"א (או"ח סימן תנג) ואף הדגיש: "ואין לשנות". ואולם, הרמ"א מבאר שהאיסור שנהגו בקטניות אינו דומה לאיסור חמץ. ביחס לאורז ושאר מיני קטניות, בהם מחמירים קהילות אשכנז כותב הרמ"א כי "פשוט דאין אוסרים בדיעבד אם נפלו תוך התבשיל". בניגוד לאיסור חמץ בפסח, אין תערובת של קטניות אוסרת את התבשיל.

מקור הלכה זו מדברי 'תרומת הדשן' (סימן קיג), ונעתיק את לשונו: "אפס נראה אם נמצא גרגיר של מיני קטנית בקדירה או בתבשיל, לא מחמרינן כלל לאסור התבשיל אפילו באכילה". בדרכי משה (סימן תנג) מביא דברים אלה, ודוחה את שיטת המהרי"ל שחשש לתערובת כזו.

מלשונו של ה'תרומת הדשן' ניתן להבין שלא בא להתיר אלא איסור "משהו" שנאמר ביחס חמץ בפסח. כלומר, אם נפל גרגיר של אורז או שאר קטניות לתוך תבשיל, אין לאסור בכך את התבשיל, זאת בניגוד לחמץ שאוסר במשהו בלבד. אולם, מדבריו עולה שלא הבחין בין "משהו" לבין כמות גדולה יותר, כפי שכתב: "אין אוסרין בדיעבד אם נפלו לתוך התבשיל".

כן נקטו גדולי הפוסקים. לדבריהם, תבשיל שנפל לתוכו קטניות מותר, כל שהקטניות הן מיעוט בתבשיל, ואין צורך בכך לביטול בששים. כך כתב ה'חיי אדם' (קכז, א), ה'ערוך השולחן' (תנג, ו), ה'פרי מגדים' (משבצות זהב תסד, א), ה'חוק יעקב' (תנג, ו – ועי' היטב בדבריו בסימן תסד, ס"ק ג) וה'משנה ברורה' (תנג, ח). בשו"ת באר יצחק (סימן יא) ובספר מרחשת (סימן ג) הוסיפו להביא ראיה לכך מדברי התוספתא – שלא נאריך בה במסגרת זו.

מכאן נראה ברור שבמקרה האמור של הקרחונים, בהם יש ככל הנראה תערובת כלשהי של קטניות, יש להקל ולאכול את הקרחונים ללא כל חשש. אין ספק שתערובת הקטניות שבקרחונים בטלה ברוב גדול שאינו קטניות. מאחר שמדובר במצב של 'בדיעבד' (שכן לא הייתה אפשרות להחליף או להחזיר את הקרחונים), נראה פשוט שהם מותרים באכילה.

■ לקנות מוצרי תערובת קטניות לכתחילה

מכאן יש לעבור לשלב הבא: אם מותר לאכול תערובת קטניות ברמה של בדיעבד, לכאורה כמו כן יהיה מותר לקנות מוצרים אלו אף לכתחילה ולאוכלם בפסח.

לאור פסק הרמ"א כאמור, מבואר שמנהג איסור קטניות נוהג דווקא באכילת תבשיל של קטניות. מנגד, כאשר מדובר בתבשיל או במוצר שכבר נתבטלו בו קטניות (על-ידי אחרים), נדמה שלא יהיה כל איסור באכילת המאכל בפסח (להלן יבואר בע"ה עניין "ביטול איסור לכתחילה" במה שנוגע לכאן).

כן עולה מדברי שו"ת באר יצחק הנ"ל, שביאר שמעולם לא נכלל תערובת של קטניות בכלל המנהג והגזירה של אכילת קטניות (אך עיי"ש שהאריך בדבר). כך הוא גם לשון הגר"א בביאורו (תנג, ס"ק ו), "דבהא לא גזרינן וליכא מנהג". כיון שלא נכלל תערובת קטניות במנהג לאסור, מה לי תבשיל שנפל בו קטניות בימי החג שמותר לאוכלו, מה לי לקנות תבשיל כזה שכבר הוכן על-ידי אחרים?

מכאן עולה שלא יהיה חשש לקנות מוצרים שיש בהם תערובת קטניות, כגון סלטים שיש בהם שמן סויה וכדומה. כיון שבטלו הקטניות ברוב, שוב אין חשש באכילת המוצר, גם למי שאינו אוכל קטניות בפסח. כאמור לעיל, גם במקום שנותנות הקטניות טעם בתבשיל, אין בכך כל חשש, ודי בביטול ברוב.

יש להוסיף לכך את מה שכתב הט"ז (יו"ד סימן קח, ס"ק ד), שדן בקניית מאכלים שנתבשלו בכלים של עכו"ם, באופן שאין במאכל עצמו משום בישול עכו"ם. הט"ז מביא להלכה שמותר לקנות מאכלים אלו משום שהבליעות הינן "טעם פגום". אמנם גם ב"טעם פגום" יש איסור ברמה של לכתחילה, אין קניית המוצר נחשב "לכתחילה" – "מכל מקום לא חשבינן לקניה לכתחילה".

הוא מסיים את דבריו שכן נהגו להיתר: "לכן נוהגים היתר פה קראקא לקנות האגוזים שלמים שמבשלים העובדי כוכבים או שאר דברים". כלומר, לדעת הט"ז אין להחשיב קנייה מחנות למעשה של "לכתחילה", ואין דינה כהכנת התבשיל בידיים, אלא כמעשה של "בדיעבד" (וכך נהגו במקומו למעשה). לאור כלל זה, גם אם נחלק בין קטניות שנפלו לתוך התבשיל לבין מה שערבו אחרים בתבשיל לכתחילה, הרי שהקנייה מחנות תיכלל בהיתר הרמ"א לפיו תערובת קניות אינה אוסרת בדיעבד.

העולה מכאן שיהיה מותר לכאורה לקנות מוצר שיש בו מיעוט קטניות בפסח. ואולם, אם הקטניות ניכרות בעין יש להסירן (כמבואר ב'משנה ברורה' ס"ק ח), ודברינו מתייחסים דווקא למקרים שבהם אין הקטניות ניכרות בעין.

■ "לאוכלי קטניות בלבד"?

לאור הדברים האמורים, יש לתמוה על הנוהג לכתוב על מוצרים שיש בהם תערובת קטניות שהן "לאוכלי קטניות" בלבד. כיון שראינו שתערובת קטניות מותרת, ואין בה כל איסור גם למי שאינו אוכל קטניות בפסח, למה מקפידים גופי הכשרות לחתום על המוצרים "לאוכלי קטניות" – מה עוד שיש בכך הפסד ממוני ליצרן, שמאבד לקוחות רבים שיירתעו מלקנות את המוצרים?

לעניין זה יש לדון תחילה בשאלה אם מותר לבטל איסור קטניות לכתחילה.

הדיון בשאלה זו פותח בדברי הרמ"א בסימן תסד, שדן בחרדל ש"נתערב" קודם הפסח: "והמנהג שלא לאכול חרדל כלל בפסח, אפילו נתערב קודם פסח, דהוי כמיני קטניות שנוהגין בו איסור". ברור שאין כוונת הרמ"א לחרדל שנתערב בו קמח, שאם כן פשיטא שאין לאוכלו בפסח, אלא בחרדל שנתערב בדברים המותרים לאכול בפסח. עולה אפוא השאלה: אם קטניות מותרות בתערובת, מדוע אין לאכול חרדל ש"נתערב" קודם הפסח?

נושאי הכלים הציעו לכך שתי דרכים עיקריות. דרך אחת היא שמדובר בתערובת שעיקרה חרדל. כיון שעיקר התערובת הוא החרדל, הרי שאין כאן ביטול ברוב, ואין המקרה דומה למה שמבואר לעיל שתבשיל שהתערבו בו קטניות מותר בפסח. כן נקט בפשיטות ב'ערוך השולחן': "הא יש תערובות, מכל מקום העיקר הוא החרדל, ואסור לאכלו בפסח אפילו אם תקנו וערכו קודם הפסח" (תסד, ג). וכן כתב ב'שולחן ערוך הרב' (תסד, ב) וב'חוק יעקב' בדרכם הראשונה.

דרך אחרת שכתבו הפוסקים היא לחלק בין קטניות שנפלו לתוך התבשיל (בדיעבד), לבין מי שעירב בו קטניות בידיים (לכתחילה). כן ביאר ה'חק יעקב' בהמשך דבריו (על-פי דברי מהרי"ל שאין לערב חרדל ביין): "דווקא אם נפל לתוך התבשיל כתב הרב לעיל דאינו אוסר תערובתו, מה שאין כן כאן שהוא מערב לכתחילה כדי למנעו מתסיסתו, ואפשר להשהותה עד לאחר פסח, לא שרינן לשתותו תוך הפסח". כן כתב ה'שולחן ערוך הרב' בדרכו השנייה, וכן נקט ב'אליה רבה'.

לפי הדרך הראשונה, עולה לכאורה שמותר לבטל קטניות לכתחילה, וכן שאין כל מניע מאכילת תערובת של קטניות שבוטלו לכתחילה. כן משמע מדברי ה'פרי חדש' (סימן תנג, סוף סעיף א), שכתב שהדבר "לא עדיף מחלת חו"ל שמבטלה ברוב, ואוכלה", ועל דרך זו משמע ממה שכתב בשו"ת 'זרע אמת' (חלק ג, אורח חיים סימן מח; עי' גם בשו"ת יחוה דעת, ח"ה, סימן לב) – אם כי ששניהם לא עסקו בשאלה זו בפירוש. דעה זו מתאימה לשיטת התוספות, לפיה כל שאין לו עיקר מן התורה לא נאמר בו דין של ביטול איסור לכתחילה (ביצה ד, ב, ד"ה ותנן).

ומנגד, לפי הדרך השנייה מבואר שאין לבטל איסור קטניות לכתחילה. דעה זו מתאימה לשיטת הש"ך (יו"ד צט, יז), שפסק כי אין לבטל שום איסור לכתחילה, גם איסור שאין לו עיקר מן התורה. יש לציין בהקשר הזה גם למה שכתב בשו"ת באר יצחק (שם), שכתב לחלק בין ביטול קטניות קודם הפסח, "דאז מותר לבטלו ברוב כיון דשם היתר עליו מקודם הפסח, לכן ליתא בזה לאסור משום דאין מבטלין איסור לכתחילה", לבין ביטול קטניות בפסח עצמו.

■ אז מה למעשה, תערובת קטניות מותרת?

העולה מתוך הדברים שלפי כמה דעות יש להיזהר מלבטל קטניות לכתחילה, אפילו קודם הפסח, ובמקום שנעשה ביטול לכתחילה לא יהיה בתערובת היתר אכילה. ואולם, כמובן שהדברים אמורים רק בנוגע למי שנוהג איסור בקטניות, שעבורו מדובר ב"ביטול איסור לכתחילה" – ואילו למי שאינו נוהג באיסור קטניות, אין כל חשש בביטול קטניות לכתחילה. ואולם, אם יכוון מי שנוהג היתר בקטניות לבטל את הקטניות עבור מי שנוהג בהן איסור, הרי שגם בכך ייווצר חשש של ביטול האיסור לכתחילה, שכן הביטול נעשה עבור מי שנוהג בהן איסור.

מכאן יש מקום להצדיק את מה שכותבים על האריזות "לאוכלי קטניות", גם כאשר מדובר בתערובת שאין בה איסור גם לנוהגים איסור בקטניות. שכן, בהצהרה זו מודגש שה"ביטול" שנעשה בתוספת קטניות (כגון שמן סויה וכדומה) אינו נעשה עבור מי שנוהג איסור בקטניות, אלא דווקא עבור מי שנוהג בהן היתר (ועי' בשו"ת זרע אמת הנ"ל, מה שכתב דברים דומים בנוגע לבליעות של קטניות). אם כן הדברים, הרי שכאשר עיקרו של התערובת אינו קטניות יש להתיר את התערובת, שכן אין בה חשש של ביטול איסור לכתחילה, ושוב תהיה מותרת באכילה גם למי שנזהר מאכילת קטניות בפסח.

אסיים מעין הפתיחה – שלא באתי אלא לעורר. כן יש להעיר שההכשרים שניתנים לכשרות בפסח אינם תואמים בהכרח את ההכשרים של אותו המוצר לכל השנה. יהי רצון מהשי"ת שנזכה כולנו לחג כשר ושמח.