"הרשתות מעסיקות נשים חרדיות בניגוד להסכמים הקיבוציים"

אילוסטרציה: Dragana Gordic | שאטרסטוק

'מרכז אדוה' מפרסם היום (א) דו"ח אודות פערי השכר במשק הישראלי בשנת הכספים הקודמת. לפי הדוח אותו חיברו אתי קונור-אטיאס ואביב ליברמן, הרי שבעשורים האחרונים מצטמצם בעקביות חלקם של העובדים, שכירים ועצמאים כאחד, בעוגת ההכנסה הלאומית.

לדברי מחברי הדוח, בשנה הקודמת עמד חלקם של העובדים על 56% — השיעור הנמוך ביותר מאז שנת 2000, אז הוא עמד על 65%. במקביל, קובע הדוח כי חלקם של המעסיקים בעוגת ההכנסה הלאומית גדל מ-15% ב-2003 עד ל-19% בשנת 2016.

במרכז אדוה סבורים כי "הרווח שגורפים המעסיקים כיום, עלול להתברר כהפסד עתידי של המשק ושל החברה הישראלית. שכן עובדים ועובדות המתקשים לקיים רמת חיים נאותה ולהנחיל לעצמם ולילדיהם הכשרה והשכלה נאותים, יתקשו להוות תשתית איתנה לפיתוח כלכלי ארוך טווח".

בדוח נכתב עוד כי הנשים החרדיות העובדות בתחום ההוראה, בולטות במיוחד בקרב משקי הבית העניים שבראשן נשים. מחברי הדוח מאשימים את העמותות החרדיות ואת רשתות החינוך החרדיות שלטענתם, מעסיקים את הנשים החרדיות שלא לפי תנאי ההסכמים הקיבוציים במקצוע ההוראה.

עוד עולה מהנתונים כי מאפיין בולט של עובדים המשתכרים שכר נמוך הוא העדר השכלה אקדמית. אין כמעט הבדל בין בעלי 12 שנות לימוד לבעלי תעודת בגרות, או תעודה על תיכונית אחרת. בשתי הקבוצות הללו יש ייצוג גבוה – כ-38% – למשתכרים שכר נמוך. בנוסף, עם מקבלי השכר הנמוך נמנו 37.1% מהנשים, 37.6% מן הערבים, ו-26.9% מן העולים ממדינות חבר העמים.

למרות "חוק הבכירים", קובעים מחברי הדו"ח כי הפערים בין המנהלים הבכירים ובין שאר העובדים הוסיפו להיות גבוהים ביותר גם בשנה הקודמת, וכי התגמול הממוצע של המנכ"לים היה גבוה פי 39 מן השכר הממוצע במשק ופי 79 משכר המינימום בשנה הנסקרת (2016).

אתי קונור-אטיאס, רכזת מחקר במרכז אדוה ואחת ממחברי הדוח, אומרת כי "חרף העלאת שכר המינימום בשנתיים האחרונות, ישראל עדיין מאופיינת בשיעור גבוה של עובדים עניים וכן בפערי שכר גדולים. הכנסה המעמידה משפחה מתחת לקו העוני משמעה רמת חיים נמוכה אשר משליכה גם על דור הילדים. המשמעות היא שסיכוייהם של ילדים לעובדים עניים להיחלץ ממעגל העוני נמוכים".