הח"כים החרדים רוצים לאפשר פיצול דירות גם בבנייה רוויה

אילוסטרציה. לבניין אין קשר לידיעה. צילום: פלאש 90

חוק פיצול דירות חוזר לסדר היום הציבורי. החוק שאושר בקריאה ראשונה נועד לאפשר פיצול חוקי של דירות מגורים כדי להגדיל את מלאי הדירות להשכרה ולהשפיע על מחירי השכירות. החוק הוא למעשה תיקון לחוק התכנון והבנייה והוא אמור לחול כהוראת שעה לחמש שנים.

את הצעת החוק המקורית הגיש בזמנו חה"כ אלי כהן, כיום שר הכלכלה. מי שמקדם את החוק במקומו הוא חה"כ רועי פלוקמן, גם הוא מ'כולנו', מפלגתו של כהן. חברתם לסיעה, חה"כ רחל עזריה, שהחליפה את כהן בתפקיד יושב ראש ועדת הרפורמות, החליטה לחדש את הדיונים בחוק.

היום (ג) דנה הוועדה שבראשותה בחוק שאמור לחייב ועדות מקומיות לתכנון ובניה לאשר הוספת יחידת דיור אחת להשכרה בבית צמוד קרקע בתוך המבנה הקיים. זאת בתנאי שהמבנה הקיים הוא בגודל של יותר מ-120 מ"ר, וכי שטח יחידת הדיור הנוספת יהיה בגודל מינימאלי של 55 מ"ר. היחידה הנוספת תכלול מטבח, שירותים וכניסה נפרדת.

על אף שהכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית הגיעה לשלב מתקדם, החליטה עזריה לחדש את הדיונים בסעיפיו במטרה להרחיבו. בפתח הדיון היום אמרה עזריה: "בהצעת החוק יש פוטנציאל רב להגדלת היצע הדירות, להיטיב עם זוגות צעירים ובכלל, החוק יועיל להתחדשות של שכונות ותיקות. בעת ההכנה קיבלתי פניות מחברי הועדה שביקשו להרחיב את תחולת החוק. בנוסף קיבלתי פניות רבות מהציבור כאשר אנשים הבינו שהחוק לא חל עליהם כלל. בדיונים הבאים נעבוד על הגדלת תחולת החוק".

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו ל'ביזנעס' בפייסבוק

לנוכח העובדה שרוב מוחלט של הציבור החרדי אינו מתגורר בצמודי קרקע, ולא יוכל ליהנות מהחוק, חשוב לציין דברים שאמר יושב ראש סיעת יהדות התורה בכנסת, חה"כ מנחם אליעזר מוזס. מוזס אמר בדיון: "אני יודע מה זה להעביר הורים לבתי אבות. פתרון טוב יותר הוא לתת לאחד הילדים להישאר לגור ליד ההורים ולעזור. אז למה שפיצול דירות יאושר רק לצמודי קרקע ולא לבנייה רוויה? הנימוק שזה יקשה על התשתיות לא רלוונטי, היום הסכמי הגג יכולים לתת לכך פתרון".

גם חה"כ אורי מקלב מסיעתו הצטרף לדברים ואמר: "המצוקה בתחום הדיור היא גדולה, אנחנו עדים לכך ששכונות שלמות מזדקנות, מוסדות חינוך מתרוקנים. הפתרונות המיידים הם בפיצול הדירות, גם בבנייה הרוויה. באמצעות עבודה מקיפה ומקצועית ניתן לעשות זאת, להחליט איפה ואיך אפשר".

בתגובה לדברים אמר חה"כ פולקמן שמקדם את החוק, כי החלת החוק על בנייה רוויה היא דרמה במובנים רבים. "אם בבניין יש כיום שנים-עשר דיירים ופתאום יהיו עשרים, יש לתת לכך מענה במובנים כמו פינוי אשפה, צפיפות ורעש ולא רק בהיבט של תשתיות. צריך גם לבחון האם יש מקום לאפשר התנגדות של שכנים ועוד. מדובר בנושא אחר שצריך לדון בו בחוק נפרד ורחב בהרבה, ולא במסגרת תיקון סעיף לחוק". כנראה שפלוקמן לא ביקר מעולם בשכונות החרדיות הצפופות בצפון ירושלים.

חה"כ חיים ילין (יש עתיד) התנגד ל"פתיחת" החוק ואמר: "הגענו כבר להסכמות בדיונים הקודמים ועכשיו הכל נפתח מחדש. אם תנסו להרחיב את החוק ולפתור דרכו את כל המצוקות – לא יהיה חוק. ברגע שתיכלל גם בניה רוויה יהיה לחץ פוליטי כזה או אחר ולא יהיה פיצול, אף לא של דירה אחת. כי השלטון המקומי לא יהיה מסוגל לעשות את זה". דברים דומים אמר גם חה"כ איתן ברושי (העבודה).

מי שהיה נחרץ נגד החוק והרעיון כולו, היה ראש עיריית ראשון לציון, דב צור שייצג את עמדתם של לא מעט ראשי ערים. צור אמר: "כולנו ערים למשבר הדיור, אבל אי אפשר לתכנן את המדינה באמצעות חקיקה שעושה תכנון מעל הראש שלנו, מוסיפה אלפי יחידות דיור מעבר למה שאנחנו מתכננים לאותו אזור. אני מכין תכנית מתאר לעיר ושנים של עבודה נזרקות לפח כי אין לה שום רלוונטיות עם ההחלטות שאתם מקבלים פה".