מתברר שלמרות הקושי, רבים מהם נקלטים במוקדי שירות לקוחות טלפוניים, בהוראה, בפקידות ואפילו בייצור. עם זאת, אחוז המועסקים בקרבם נמוך משמעותית מאחוז המועסקים גם בקרב כלל בעלי המוגבלויות
מערכת ביזנעס 13.06.2017
מחשב מונגש ללקויי ראיה. צילום: zlikovec | שאטרסטוק כולם דיברו היום על הנכים ועל מסקנותיה של ועדת שמחון בעניין הקצבאות שלהם, ובוועדת המדע של הכנסת התכנסו לישיבה מיוחדת לכבוד יום העיוור.
יושב ראש הוועדה, חה"כ אורי מקלב (יהדות התורה), פתח ואמר: "כולנו יודעים ששילוב אדם בעל לקות ראייה בעבודה זה דבר מרכזי ביותר בחייו, זה נותן סיפוק, זה נותן משמעות. היום רוב העבודות משתלבות עם טכנולוגיה מקדמת, אנחנו מעוניינים להדביק פערים שיש בשטח לאנשים עם מוגבלות. יש יוזמות ופעילות של גופים שונים, יש התקדמות אך אנחנו צריכים לקדם זאת, ודווקא בנושא של מגבלת ראייה יש חסר לעומת מוגבלויות אחרות, ההתאמות הדרושות הרבה יותר משמעותיות וכאן אנחנו מבקשים לפעול ולתת מענה, ולהתחיל בדיון הזה".
בפני הנוכחים הוצג דו"ח שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת. לפיו שיעור התעסוקה בקרב אנשים עם עיוורון וקושי רב בראיה עומד על 33.2 אחוז והוא נמוך משמעותית מהשיעור בקרב סך כל בעלי המוגבלויות העומד על 56.4%. עוד חשף הדו"ח כי ממוצע השכר החודשי של אוכלוסייה זו נמוך ב-2,400 שקל לעומת שאר בעלי המוגבלויות.
מהדו"ח המקיף עלה כי משנת תשע"ה ועד היום מימנה המדינה התאמות עבור שישים עובדים עם עיוורון ולקות ראייה, מנתוני המוסד לביטוח לאומי עולה כי בשנים תש"ס-תשע"ב מומנו מידי שנה כ-38 התאמות בממוצע. מחברי הדו"ח כתבו כי "חסמי התעסוקה המרכזיים לאנשים עם עיוורון או לקות ראייה הן דעות קדומות וחוסר מודעות ליכולות התעסוקתיות של אנשים עם מוגבלות ראייה, קושי במימון התאמות במגזר הציבורי והפרטי, מחסור בהדרכה למעסיקים וקשיים רבים בהנגשת מערכות מידע וסביבת עבודה ממוחשבת".
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו ל'ביזנעס' בפייסבוק
והיכן עובדים בעלי לקות ראייה? מתברר שהם מוצאים את מקומם בשירות לקוחות טלפוני, ייצור, הוראה ופקידות, מקצועות הדורשים עבודה עם ממשקי מחשב. בעניין זה אמר גבי כהן, מעמותת 'מגדל אור' כי "בעלי מוגבלות ראייה יכולים לעבוד בסביבה ממוחשבת כמו כל אדם אחר בזכות הטכנולוגיה, ניתן להנגיש את כל הפלטפורמות וגם באמצעות הטכנולוגיה המסייעת. הבעיה שבבדיקות שערכנו נמצא שמחצית מהמערכות לא מונגשות כלל והחצי השני מונגש חלקית, קרי יש פונקציות שלא ניתן לבצע בהן. גם בקרב ארגונים שכן רוצים לקלוט עיוורים יש בעיה. תוכנות רבות שמאוד נפוצות בשוק לא מונגשות למרות האפשרות".
לקראת סוף הדיון התברר כי הרשות לחדשנות עדכנה לפני מספר חודשים את הקריטריונים לקבלת מימון לפתרונות טכנולוגים לאוכלוסיות עם מוגבלות, ובכלל כך גם הגדילה את התקצוב השנתי. במסגרת זו ציינה הרשות כי אושרו שש בקשות חדשות להתאמת מקומות עבודה לבעלי מוגבלויות. מקלב חתם הדיון באומרו: "נבחן כיצד ניתן לפעול לעניין חקיקה שתחייב הנגשה של מערכות ממוחשבות וציוד וכל סביבת העבודה בישראל. צמצום הפערים הוא קריטי בעולם שכל הזמן מתחדש מבחינה טכנולוגית, ככל שנתעכב הפער ילך ויגדל".


