השמאלנים חוזרים? • אולי כדאי להם לבקר בשוודיה המתפכחת

מאות אלפי מסתנני הרווחה אינם נחלתה הבלעדית של ישראל. גם באירופה מתמודדים עם מכת ה"פליטים" שאינה פוסקת. אבל בעוד ששוודיה מתחילה לשנות את מדיניות הרווחה שלה, בשמאל הישראלי עדיין יש מי שרוצים להעתיק אותה

צילומים: יונתן סינדל, תומר ניוברג, הדס פרוש | פלאש 90

בעוד פחות משבוע ייערכו הפריימריז במפלגת העבודה אבל כבר עכשיו ברור שהתנועה שמכונה משום מה בטעות בכינוי 'המחנה הציוני' זזה אל מחוזות השמאל הקיצוני הסהרורי והעשירייה הראשונה של חברי הכנסת שלה מכילה אלמנטים פוסט-ציוניים בולטים.

אבל אנחנו רוצים להעיף מבט על השקפת העולם הכלכלית של המפלגה שיושב הראש שלה, חה"כ בוז'י הרצוג – גם הוא מתמודד בפריימריז – מקווה שהיא זו שתוביל גוש פוליטי חדש שהוא, כמובן, יעמוד בראשו. מעבר לניתוח המספרי שלא נותן סיכוי לממשלת שמאל בעתיד הנראה לעין, אלא אם כן הימין יחזור ויתאבד כדרכו בחול, משעשעת העובדה כי תשעה מועמדים ביקשו להתמודד על ראשות מפלגה בת עשרים וארבעה חברים בפרלמנט. אך כאמור, העניין הפוליטי אינו מענייננו.

נהוג לטעון שבישראל אין הבדל בין השמאל לימין. שניהם בעד כלכלה חופשית. האומנם? קריאה אקראית בהצעות החוק שהעלו חברי כנסת מהעבודה מעוררת תחושת אי-נוחות במקרה הטוב ותחושת חלחלה במקרה הפחות טוב. לו היו הופכים חברי הכנסת הללו לשרים, כי אז היינו צפויים לגירעון מסחרר בתקציב המדינה לצד עוד ועוד חוקים, תקנות ורגולציה מכבידה.

מתקשים לומר מוסלמים

רבים מחברי הכנסת בשמאל רואים כמודל את מדיניות הרווחה השוודית. אבל זו, מה לעשות, נמצאת לקראת משבר קריטי שאת ניצניו אפשר לראות כבר היום. על השוודים כבר הרחבנו פה לא מעט. על מדיניותם האנטישמיות והלא שפויה אין צורך להרחיב. אבל זו ההזדמנות להרחיב מעט על מדיניות הרווחה שלהם שכל-כך מפתה את השמאל הישראלי.

ואולי, אולי, יתעשתו חברי הכנסת מהשמאל ויבינו את מה שהשוודים התחילו להבין בשנים האחרונות. בשוודיה משלמים המון מס, הרבה יותר מאשר בישראל שאינה נחשבת למדינה ידידותיות במיוחד לבעלי עסקים והמס שהיא גובה מיחידים גבוה מאשר במדינות אחרות. מצד שני, השוודים מאוד טובים בשירותי רווחה שזוכה פעם אחר פעם לציונים מאוד גבוהים על התנאים הסוציאליים שהיא מעניקה לתושביה.

רק להמחשה, חופשת הלידה בשוודיה נמשכת שישה-עשר חודשים! ואפשר לנצל אותה עד שהילד מגיע לגיל שמונה! בתקופה הזו מקבלת האימא השוודית שכר בגובה 80% וזה מצטרף לשאר השירותים שהמדינה מעניקה. אבל מה שקורה לשוודים דומה למה שקרה למדינות רבות שניסו להנדס את שוק העבודה למרות ששוודיה היא מדינה מאוד ידידותית לעסקים בשונה מישראל עמוסת הרגולציה.

את המסמר האחרון בארון הקבורה של מדיניות הרווחה השוודית נעצו מהגרי הרווחה המוסלמים שגילו את האוצר בצפון אירופה. (או אירובה, תלוי באיזה דיאלקט הם מדברים). היות שהשוודים סובלים מתקינות פוליטית קשה מאוד והם מתקשים לומר מוסלמים, ניאלץ לגשת לנתוני ה-OECD.

סוציאליזם מטורלל והזוי

מנתוני ארגון המדינות המפותחות עולה כי הפולשים מהמזרח שקיבלו במשך שנים קצבה נדיבה שהתמעטה בשנים האחרונות, אך עדיין נותרה מפנקת במיוחד, אינם ממהרים להיקלט בשוק העבודה שמשווע לידיים עובדות בשל הריבוי הטבעי השלילי של השוודים המקוריים.

במילים אחרות, שירותי הרווחה השוודיים הפכו אבן שואבת לפרזיטים מהמזרח התיכון ואפריקה. איך זה קשור אלינו? הרי יש לנו גדר גבול "הרמטית" בדרום ומתחילת השנה לא חצה אף לא מסתנן אחד את הגבול. זה קשור לסוציאליזם מטורלל והזוי שמבקש לכפות על אנשים חרוצים שמשלמים מיסים גבוהים לממן את אותם אנשים שבחרו להתבטל.

חלק גדול מהצעות החוק (שנפסלו, למזלנו) של חברי הכנסת מהשמאל, מבקשות לעשות בדיוק את מה שהשוודים שוקלים להפסיק לעשות. להעביר כסף ממעמד הביניים לשכבות אותן הם מכנים "מוחלשות" בה בעת שאיש לא החליש אותן. הן פשוט בחרו לא להתמודד ולהתקדם בחיים.

המאבק נגד שכרם הגבוה של המנהלים הבכירים נשמע מאוד "חברתי" וצודק, הניסיון להטיל עוד ועוד מיסים בדיעבד על מי שהשקיעו כסף רב במציאת גז טבעי, השאיפה לשטח את החברה ולהפוך אותה שוויונית נשמע אולי גן עדן עבור אותם חברי כנסת שלא יוותרו על שכרם, אבל עבור המשק מדובר בגיהנום של ממש.

לא להגדלת ההוצאה הציבורית

החלום השוודי מתנפץ וכבר עכשיו מצמצמת המדינה את ההטבות שהיא מעניקה ל"פליטים", כן. אותם מהגרי רווחה מוסלמים ששיעור האבטלה הרשמי (נתוני ה-OECD) בקרבם עמד נכון ל-2015 על 16%. אם עד לפני כשנה קיבלו מהגרים אלו "מענק השתלבות" שכלל דיור חינם וקצבה חודשית של כ-140 דולר, היום זה כבר לא קורה.

הזכרנו לעיל את חופשת הלידה המפנקת של השוודים. זו תישאר זכותם של בעלי האזרחות השוודית בלבד. המהגרים יצטרכו להסתפק בשנה אחת בלבד… השוודים, כך מסתבר, מתעוררים. אמנם מאוחר מדי. אבל גם זה משהו. וזה הזמן ששמונת "המופלאים" העומדים לבחירה בשבוע הבא עלינו לטובה, יחשבו פעם נוספת על השלכות מדיניות הרווחה על הכלכלה הישראלית.

הגדלת ההוצאה הציבורית לא תפתור את בעיות שוק העבודה הישראלי. היא רק תפגע במשק ובצמיחה. מאידך, הקטנת הרגולציה האימתנית והבירוקרטיה המשתקת, יסייעו למשק להמשיך את מגמת הצמיחה המואצת (יחסית) של השנים האחרונות.

ואם כבר שוודיה ומסתנני רווחה, הנה כמה נתונים שיעזרו למצביעי העבודה לבחור בין רע לגרוע. מניתוח נתוני ה-OECD עולה כי שיעור האבטלה הגבוה ביותר בקרב מהגרים, נרשם דווקא במדינות שידועות במערכת רווחה נדיבה במיוחד. שוודיה לא לבד, נתונים דומים נרשמו גם בנורבגיה, בבלגיה, בהולנד, בצרפת ואפילו באוסטריה. ככל שהמדינה יותר "חברתית", כך גדל מספר המובטלים בקרב מהגרי הרווחה שהסתננו אליה.

כתיבת תגובה