כך הפכה אישה אחת קטנה לארגון גדול

אילוסטרציה: Colorlife, danleap | שאטרסטוק

תקציר הפרקים הקודמים: עליתי לביתה של זהבי, אימא לשבעה ובעלת שלושה עסקים וניסיתי להבין מה צריכה ממני האישה הקטנה שמצליחה ללהטט בין שלל מטלות שהיו מכריעות כל אדם תוך פחות מחודש. למעשה, חשבתי שהיא יכולה ללמד אותי דבר אחד או שניים על החיים.

הפרק הקודם עורר תגובות שנעו בין כעס על החברה שנותנת לזהבי "לקרוע" את עצמה ובין רחמים על האישה שמתמודדת עם כל-כך הרבה משימות. הרבה רגשות צפו ועלו קולות נשיים שזעקו עד מתי. או למה באמת העמסנו עלינו – נשים בדור הזה – את ריבוי התפקידים האלה.

"אני חייבת לעשות סדר בעסק שלי" ספק אומרת ספק מתלוננת זהבי בפגישתנו השנייה. "לסדר את כל העיסוקים שלי", אני מדייקת אותה וזה נכון – צריך לעשות סדר, במובן של לעשות ארגון. רבות הן הנשים בעלות העסקים הקטנים שחושבות שניתוח העסק לא רלוונטי עבורן, ושאין להן צורך להיות ארגון.

"העסק קטן", הן אומרות ומניחות לנושא. ואני אומרת לזהבי: "לא יהיה לך עסק בכלל, אם לא תחשבי עליו במונחים של ארגון". כל עסק קטן הוא בעצם ארגון גדול. אבל כאן, בעסק קטן, הכל נמצא ביד אחת או שתי ידיים… אישה אחת ממלאת כמה וכמה תפקידים ולפעמים אפילו את כל התפקידים בארגון. אותה אישה היא גם ראש מחלקת שיווק וגם יושבת הראש של העסק. גם מנהלת הפיתוח והמחקר וגם פועלת הייצור. וזו רק הבעיה הקטנה.

הבעיה הגדולה יותר היא שאנו נוטים להתמקד באזור הנוחות שלנו. אחת טובה באסטרטגיה וזה מצוין אבל היא לא מעבירה אותה הלאה למחלקת השיווק. השנייה מומחית בייצור ופיתוח מוצרים אך מזניחה לחלוטין את המכירות כי היא "לא טובה בזה". שלא לדבר על זה שכמעט כולן מתקשות בגבייה ובניהול הכספים…

בואו נדבר על זהבי. כן? היא טובה בניהול. מעולה אפילו. אבל… חלשה מאוד בפיתוח מוצרים חדשים. גרועה בשיווק והכי גרוע, ממש לא מבינה בפרסום ובמשמעות הכספית שלו. בקיצור, חשבון הוא לא הצד החזק שלה. וזה בא לידי ביטוי גם ביכולתה לנהל את זמנה. למרות שהיא טובה בניהול, היא מתקשה לנהל את המשאב החשוב ביותר שלה – הזמן.

הפיתרון, עד כמה שזה נשמע קשה ומוזר, הוא להפוך לארגון. ודווקא כאן תבוא לידי ביטוי המעלה הייחודית שלה. כאשר היא תפריד בין "המחלקות" השונות בארגון שהוא למעשה ארגון "זהבי", היא תוכל להעניק לכל מחלקה את תשומת הלב שלה ולפעול בצורה מושכלת על ציר הזמן.

וזה מה שהצעתי לה לעשות לאחר "הקמת" הארגון: לשבת במחלקת הכספים ולבדוק כמה נכנס וכמה יוצא על כל מוצר. מה שלא מייצר רווח מינימאלי, עף החוצה. לאחר מכן לעבור למחלקת המחקר והפיתוח ולבדוק מהו המוצר הרווחי ביותר. בשלב הבא לבנות לו אסטרטגיית פרסום ושיווק ולחזור למחלקת הכספים, שם תיבדק הכדאיות הכלכלית שלו.

בשלב הבא, לעבור למחלקת הייצור ולייצר את המוצר – במקרה שלה זה היה קל וקשה משום שהיא מוכרת זמן שכירות של יחידות דיור. היחידות קיימות ואין צורך לייצר אותן. מצד שני, היא גם אופה עוגות מדהימות וכאן הייתה לא הרבה עבודה על רצפת הייצור.

בשלב האחרון החזרתי את זהבי לאזור הנוחות שלה – מחלקת הניהול. כאן היא פרחה כאשר נדרשה להכין תכנית ולוח זמנים לכל אחת מהמחלקות. הכישרון הניהולי שלה אפשר לה ללהטט ביתר קלות בין שלל המשימות ועוד להשאיר לה זמן לטפל בבית ברווח.

ואתן יודעות מה, בתפקידה כיושבת ראש הארגון, קיבלה זהבי החלטה להעסיק מזכירה שנטלה על עצמה את כל המשימות הטכניות: לקבל הזמנות, לוודא ניקיון וסדר ביחידות הדיור, להזמין את מודעות הפרסום, לרכוש את הפרודוקטים ל"קונדיטוריה" ולענות לטלפונים.

והנה, עוד אישה מצאה עבודה. צאנה והתפרנסנה זו מזו.