כותרות השבוע • לאן נעלם ראש ממשלת הודו ומה בהמבורג?

תעשיית הבלוף-ניוז של התקשורת הישראלית התעלתה על עצמה בסוף השבוע. השמאל "הדמוקרטי" הופך את המבורג. מי ישלם את משכורתם של עובדי חברת החשמל ומה עדיף, אינטואיציה אנושית או מכונית עצמאית?

צילומים: Jannis Tobias Werner, jamesteohart | שאטרסטוק. יעקב נחומי, נתי שוחט | פלאש 90

השבוע היה חם. אבל אני לא מדבר על כמה ימים רצופים של גל חום מהגיהנום. אני מדבר על הדברים החמים שהתרחשו כאן בשבוע האחרון.

לאן נעלם מודי?

אם תעיפו מבט בתקשורת הישראלית, במיוחד זו הכלכלית, תתקשו להאמין שהשבוע ביקר כאן לראשונה בהיסטוריה ראש ממשלתה של המדינה המאוכלסת ביותר בעולם שרושמת בשנים האחרונות צמיחה מדהימה. פה ושם אולי תמצאו ידיעה או שתיים ותו לא.

אפילו האייטם הפותח של שלושת מהדורות החדשות בשלושת ערוצי הטלוויזיה הישראלים לא הזכיר את הביקור הממלכתי ההיסטורי. כך זה כשמייצרים פייק ניוז עם אג'נדה ברורה. ביקורו של מודי הוא ביקור בעל השלכות רוחב חסרות תקדים. אבל לא תשמעו על זה מילה בתקשורת הישראלית.

מה כן תשמעו? איומי חרם, בידוד מדיני ושאר הפחדות שנועדו לעודד הגירה לברלין.

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו ל'ביזנעס' בפייסבוק

השמאל משתולל ברחובות

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הגיע לועידת ה-G8 בהמבורג ואלפי אנרכיסטים מהשמאל התפרעו ברחובות ופוזרו על-ידי המשטרה באמצעים שבארץ היו מוגדרים "אלימות משטרתית". זה כמובן הגיע לתקשורת. אבל שימו לב לכותרת שבחרו לתת ב'הארץ' לידיעה בעניין: "עם הגעתו של נשיא ארה"ב מעורר המחלוקת לעיר נרשמו עימותים אלימים בין שוטרים לבין אלפי מפגינים"…

מה שהתקשורת לא מספרת, בטח לא זו הישראלית שמכרה את נשמתה לשמאל ההזוי שכמעט הביא אותה אל סף פשיטת רגל במחאת יוקר המחייה לפני שנים ספורות, הוא שהשמאל הפלורליסטי, הדמוקרטי שקורא לקבל את "האחר", עדיין מסרב לקבל את תוצאות הבחירות בארצות הברית. מאז הבחירות בארצות הברית, לפני יותר מחצי שנה, אין שבוע בו לא מתרחשים עימותים אלימים בין תומכי טראמפ ואנרכיסטים מהשמאל. אין שבוע בו לא נערכה הפגנה כלשהי נגד הנשיא הנבחר.

דמוקרטיה על תנאי. על תנאי שאנחנו מנצחים כמובן.

נתנו לשמנת לשמור על החתול

המדינה רוצה להוזיל את מחיר החשמל. איך? על ידי פתיחת שוק ייצור החשמל לתחרות. בשפה הממשלתית קוראים לזה רפורמה. עובדי חברת החשמל הנמצאת בחובות ענק, מתנגדים. ברור למה. תחרות זה לא טוב לעסקים וועדי עובדים כי זה מחייב התייעלות. זה מחייב לעבוד ומי שהתרגל לקבל משכורת עתק וחשמל חינם עבור מעט, יסרב לעשות זאת עבור הרבה. היי, זו הרעת תנאים. לא?

מה עשו העובדים? דרשו מבית הדין לעבודה את הזכות לנקוט עיצומים על הפגיעה במטה לחמם. מה עשה בית הדין? העניק להם את הזכות המלאה להפסיק את גביית חשבונות החשמל. הופה. אז מאיפה יהיה כסף לשלם להם בסוף החודש? אל דאגה. אותה ממשלה שמשלמת את משכורתו של השופט הגאון תשלם גם את משכורתם.

שיקול הדעת השגוי של המכונה החכמה

השבוע התבשרנו כי 'אובר' תתחיל להפעיל את המשאית האוטונומית שלה בכלל, כל העניין הזה של מכוניות אוטונומיות מחייב חשיבה מחודשת. כיום, שיקול דעתו של הנהג הוא זה שעשוי להכריע את תוצאותיה של תאונת דרכים. עכשיו תארו לעצמכם שהמכונה היא זו שתצטרך להחליט בשבריר שנייה מה עדיף, להתנגש בקיר ולצאת מכלל שימוש או להפנות את המכונית שמאלה ולהרוג על הדרך ארבעה נוסעים במכונית פרטית?

ומה קורה כאשר ההתלבטות היא בין פגיעה בהולכי רגל או במכונית שנוסעת ממול? לא הייתי רוצה להיות במקומו של הנהג שאמור לקבל את ההחלטה הזו. אבל האינטואיציה האנושית טובה בהרבה מהיכולת הקוגנטיבית של המכונה. מה, לא?

ברייק מה? סיפורי האימים של התקשורת

מה לא הבטיחו חוזי השחורות בתקשורת לאזרחי בריטניה ביום שאחרי הברקזיט. הם הזהירו שאם בריטניה תבחר להתנתק מאיחוד הרוע האירופי היא תקרוס כלכלית. כל החברות יברחו ממנה. מצבה הכלכלי ידרדר והיא תצטער על היום בו בחרה להעדיף את אזרחיה על פני "פליטי" כל העולם.

אבל ראו זה פלא. בריטניה לא קורסת ואפילו מודה לאלוקי הברקזיט על חולשת המטבע שלה. ומה שהכי מעניין, לונדון הייתה ונשארה בירת ההייטק של אירופה. הייטק הוא מנוע של חדשנות שמושך אחריו את כל המשק. ראו מה הוא עשה למשק הישראלי.

במחצית הראשונה של השנה נרשם שיא בהשקעות בהייטק בבריטניה. עיריית לונדון פרסמה הודעה לפיה מתחילת השנה השקיעו קרנות הון סיכון בחברות הייטק בעיר סכום של יותר מ-1.3 מיליארד לירות שטרלינג.

ברייק מה בדיוק? ברייק פייק ניוז.

בשולי השבוע

אחרי מלאמו הגיע תורה של פרנקפורט. שלום לך פרנקפורט. ניכט אווף וידרזהן. שלום ולא להתראות. פרסום רשמי מאשר את מה שידוע לכל אדם שפוי ביבשת (ועוד נותרו כמה כאלה): הגרמנים המקוריים הפכו למיעוט בעירם. כן. מה שקראתם. אמנם המוסלמים עדיין לא הפכו לרוב. אבל המהגרים וילדיהם כבר מונים יותר מחמישים אחוזים מאוכלוסיית העיר. על-כן יאמרו המושלים בואו חשבון. הגרמנים ישלמו בסוף את החשבון גם אם זה ייקח מאה שנה!

כתיבת תגובה