ההמלצות להגברת התחרות: הקלת כניסתם של מתחרים קטנים וחדשים, איתור קרקעות לצורך הקמת תחנות דלק חדשות והקצאתן לחברות קטנות בלבד
שי קליין 10.07.2017
תחנת דלק של סונול | צילום אילוסטרציה: verbaska, שאטרסטוק רשות הגבלים עסקיים פרסמה את המלצותיה לקידום התחרות בתחום ואת מדיניותה ביחס להסכמים ארוכי טווח בין חברות הדלק לבין מפעילי תחנות התדלוק או בעלי הקרקעות עליהן הן מוקמות. דו"ח הרשות נערך כחלק מהמאמץ הממשלתי לקדם את התחרות בענף. המסקנות העולות מהדו"ח הן די צפויות אולם עצם העלאתם כדו"ח רשמי של רשות ההגבלים אולי יגרום לשינוי אמיתי בתחום תחנות הדלק.
המסקנה הראשונה היא שתחנות תדלוק של חברות דלק קטנות מציעות בממוצע הנחות משמעותיות יותר מתחנות תדלוק של ארבע חברות הדלק הגדולות: 'פז', 'דלק', 'סונול' ו-'דור-אלון' ומספקות שירות מלא בלבד. כלומר, מספקות הנחות גבוהות יותר ובשירות שעדיף לפחות עבור חלק מהצרכנים.
בנוסף טוען הדו"ח כי לא קיימת תחרות משמעותית בין ארבע חברות הדלק הגדולות בעוד שקיומה של חברת דלק קטנה מביא להורדת מחירים בתחנות הדלק הנמצאות בקרבה גיאוגרפית. אולם, נראה שחסמי כניסה וההתרחבות מקשים על כניסתן של חברות דלק קטנות לשוק.
על כן, בצד פעולות ממשלתיות לצמצום החסמים, ממליצים מחברי הדו"ח על הקלה בכניסתם של מתחרים קטנים וחדשים במקום תחנות הדלק הקיימות באמצעות יצירת מתווה הדרגתי לכניסתן של חברות דלק קטנות וחדשות; קידום הקמת תחנות תדלוק חדשות שיופעלו על ידי חברות דלק קטנות; ונקיטת מדיניות אחידה לגבי הסכמים אנכיים בין חברות דלק הנוגעים לתחנות תדלוק.
המלצתו העיקרית של הדו"ח נוגעת לאזורים בהם נמצאה נוכחות ריכוזית של חברת דלק גדולה, לצד היעדרה של חברת דלק קטנה באותו אזור. באזורים אלה, חברה גדולה לא תוכל להתקשר בכל סוג של הסכם, לרבות הסכם חדש, חידוש הסכם או הארכתו, עם תחנת תדלוק מבלי לקבל תחילה היתר פרטני ממערך הפיקוח על הגבלים עסקיים.
המלצה נוספת נוגעת ל-184 אזורים בהם נמצא כי קיימת תחנת תדלוק אחת בלבד המוחזקת על ידי אחת מארבע חברות הדלק הגדולות. לעמדת הרשות, ביחס לאזורים אלה על המדינה לשקוד במיוחד על איתור קרקעות לצורך הקמת תחנות תדלוק חדשות אותן יש להקצות לחברות קטנות בלבד.
בנוסף, נוכח חסמי הכניסה וההתרחבות בתחום, הנובעים בעיקר ממחסור בשטחים מתאימים להקמת תחנות דלק ורגולציה מכבידה בתחום, מביעה הרשות את עמדתה בדו"ח כי בכל הנוגע להסכמים בין חברות הדלק למפעילי תחנות דלק או לבעלי הקרקע, תינתן חשיבות מיוחדת למשך ההתקשרות בהסכמים אלו שככלל לא תעלה על שלוש שנים, וזאת למעט מקרים חריגים המצדיקים סטייה מתקופה זו.


