טרנד: בריכה במרפסת או בחצר, רק אל תנסו את זה בבני ברק

צילומים: Natalya Volchenkova, sylv1rob1, pixinoo, Rades, hbpictures | שאטרסטוק

בריכה פרטית אינה מוצר נפוץ בריכוזים החרדיים, מלבד באזורי הווילות בשולי הערים החרדיות. גם מי שכבר יש לו את האפשרות לבנות בריכה בבית, יעדיף ברוב המקרים לבנות במקום זה מקווה – מה שמקובל בעיקר בקרב הנגידים החסידיים.

יש גם מי שהפך את הבריכה הפרטית שלו בבני ברק לעסק מרוויח. מדובר בנגיד לשעבר שיש לו וילה בשיכון ה' עם בריכה בחצר ובשנים האחרונות הוא משכיר את הבריכה ללימודי שחיה. מסתבר שבעיר כמו בני ברק בה אין בריכה, מדובר בעסק לא רע בכלל.

כמובן שיש את המשפחות שיש להם מרפסת או גינה גדולה שבחודשי הקיץ מנפחים בה בריכה עבור הילדים, כך יש להם מעט מנוחה בקיץ. אבל זה כמובן לא "הדבר האמיתי"….

בישראל, בציבור הכללי, תופעת הבריכות הפרטיות בבתים הולכת וצוברת תאוצה. לפני עשור הטרנד היה בריכה ציבורית לדיירי הבניין בלבד, אלא שעם הזמן הדיירים הבינו שחלום הבריכה עולה הרבה כסף: תחזוקה, ביטוח ועוד, ובשל כך, בפרויקטים רבים הבריכה הושבתה והפכה לפיל לבן.

אבל מתברר שהישראלי הממוצע לא ממש זנח את חלום הבריכה והפעם הטרנד עבר לפרויקטים עממיים שבעבר יכלו לחלום על בריכה, או בדירות גן ובמרפסות של דירות פרימיום.

לדברי אבי צרפתי מחברת 'צרפתי-שמעון', בריכה מעלה את מחיר הנכס ב־200 אלף שקל. שמאית המקרקעין נחמה בוגין ממוקדת הרבה יותר כאשר היא מציינת ש"הבריכות הפרטיות בדירות גן ובתים יכולות להוסיף בין 8-12 אחוז לשווי הנכס". היא אף מבהירה כי בריכה משותפת אינה מעלה בצורה משמעותית את ערך הנכס. "כאשר מדובר בבריכה משותפת בפרויקט שהדיירים חולקים את השימוש בה, התוספת לשווי הנכס עומדת על 4-7 אחוזים".

עופר פטסבורג שבדק את הנושא ופרסם עליו כתבה ארוכה ב'ידיעות נדל"ן', טוען כי היזמים הבינו שבניית בריכה עוזרת למיתוג הפרויקט, ומסייעת להם להתמודד עם התחרות בשוק. "שילוב בריכה בפרויקט מגורים חדש מהווה אמירה מיתוגית, והדבר הופך סמל סטטוס עבור הרוכשים", צוטטה רחלי בריזל, סמנכ"לית השיווק של חברת 'אשדר'. "בדרך כלל בפרויקט בו מקימים בריכה, משלבים פסיליטיז נוספים הממתגים אותו כיוקרתי, כמו חדר כושר, מועדון דיירים ועוד".

רק לאלפיון העליון? ממש לא. "באחרונה החלו יזמי נדל"ן לשווק פרויקטים עם בריכות שחייה גם בשכונות הנחשבות יותר 'עממיות', וגם הבריכה הפרטית משמשת לא רק את דיירי הפנטהאוז העליון אלא את כל דיירי הפרויקט", אומרת בריזל. "עלויות ההחזקה משתנות בהתאם לאופי וסוג הבריכה, אך אינן גבוהות באופן יחסי".

בריכה במרפסות הפנטהאוז

התופעה קיימת לא רק בבריכות ציבוריות לכלל דייר הבניין אלא גם בבתים פרטיים. בשנים האחרונות הפכו הפנטהאוזים לתחליף לצמודי הקרקע, וזוהי עוד סיבה לדרישה ההולכת וגוברת לבריכה על הגג.

"יותר ויותר דיירים, או כמו שאנשי השיווק קוראים להם 'מצמצמי דיור', מוכרים את צמודי הקרקע שבבעלותם ומחפשים נכס עם יתרונות דומים אבל בלי החסרונות", הסביר ירון צוברי, סמנכ"ל שיווק ומכירות ב'קרסו נדל"ן'. "לרוב, פנטהאוז יעניק את היתרונות שיש בצמוד-קרקע כמו דירה רחבת ידיים, מרפסת גדולה במקום החצר וכמובן בריכה. היזמים מצידם מתכננים פנטהאוזים עם מפרט שעד לפני מספר שנים היה מוצע רק בפרויקטים מגה- יוקרתיים בתל־אביב ועלותם הגיעה לעשרות מיליוני שקלים. המפרט הזה כולל בריכה במרפסת הגג, עם כל המערכות הנלוות".

לדוגמה, בפרויקט מגדלים בישורון אותו הקימה חברת קרסו נדל"ן במערב הוד השרון, יש פנטהאוזים המשתרעים על פני כ־160 מ"ר בתוספת מרפסות בנות 40-140 מ"ר. "לאחרונה מכרנו את הדופלקס האחרון בפרויקט, שבו יש בריכה בגודל חמישה על ארבעה מטר רבוע וכל זה עם מערכות סינון ותפעול, ערכת ניקיון ותאורה תת־ימית. בכל מרפסות הפנטהאוז יש מקום לברביקיו לרבות נקודת גז ונקודת מים. רוכשי הפנטהאוז יכולים להשתכשך בבריכה וליהנות מנוף פתוח לכל השרון וגוש דן". תודו שזה מפתה.

אבל חשוב להדגיש כי לא כולם הם חסידי הטרנד החדש. חברת 'קרן פייר' לא בונה בריכות בפרויקטים שלה. "ערכנו מחקר ומצאנו שיש סיבות רבות בגללן דיירים אינם מעוניינים להשתכשך במים אחד מול השני", אומר שלמה גרופמן, יושב האש משותף בקרן. "בריכות דורשות מציל והוצאות אחזקה גבוהות, לכן להערכתי, המגמה של הבריכות תיפסק".

ואפשר גם בריכה אחרת

אבל בעוד גרופמן מדבר על הוצאות גבוהות, מתברר שאם רוצים אפשר בהחלט להתפשר על בריכות זולות יחסית ועדיין ליהנות. ישנן בריכות מתועשות שמגיעות עם ציפויי מתכת ומערכת סינון מקצועית ומחירן נע בין 3,500 דולר ל- 14 אלף דולר. מדובר ברבע עד שליש מעלותה של בריכה יצוקה.

חסרונן הגדול של הבריכות הללו הוא כמובן המידה הקבועה. כיוון שמדובר במוצר מדף שמגיע מוכן, הלקוח נאלץ להסתפק בסטנדרט הקיים. אולם היתרון המובהק הוא שאין צורך בקבלת רישיון, ועל כן אין צורך במהנדס ובתשלום ארנונה, כנהוג בחפירה של בריכה יצוקה.

ובנוגע לעלות התחזוקה, מתברר שהשד לא כזה נורא. עלות תחזוקתה של בריכה נמוכה יותר מעלות תחזוקתו של דשא באותו שטח, כך טוענים מומחים. עוד אומרים מומחים כי אחרי הקמת הבריכה, עלויות האחזקה הן שוליות ומסתכמות בכמה מאות שקלים בשנה.

זה אמנם נשמע לא הגיוני, אבל אם תיקחו בחשבון את העובדה שבבריכה לא מחליפים מים אלא מטפלים במים הקיימים. יש כימיקלים שבעזרתם מטהרים את המים, כמו טבליות כלור או ברום, וחומרים נוספים ששומרים על המים שיהיו ראויים לשחייה, תגיעו למסקנה שזה סביר לחלוטין. אולי לא מאות, אבל גם לא עשרות אלפי שקלים.