בדיון בנושא פערים דיגיטליים והצורך בהקמת מערכת מידע למיצוי זכויות האזרח, אמר חה"כ מקלב: "העדר נגישות יוצר חסמים, תפקידנו לצמצם את הפערים". בקרוב עמדות אינטרנט ממשלתיות לשירות הציבור החרדי
ליאור נגה 26.07.2017
אילוסטרציה. צילום: חדש בבית שמש ועדת המדע של הכנסת קיימה אתמול (ג) דיון תחת הכותרת "הדרת מיליון וחצי ישראלים מההתקדמות הדיגיטלית בישראל והצורך בהקמת מערכת מידע למיצוי זכויות האזרח".
יושב ראש הוועדה חה"כ אורי מקלב (יהדות התורה) אמר בתחילת הדיון כי "ישראלים רבים מודרים מהשימוש באמצעים דיגיטליים ואנחנו חייבים להעניק להם מענה חלופי. לציבור של מיליון וחצי איש ההשתלבות הזו מורכבת ולא פשוטה. ציבור הקשישים למשל, מבקש בדרך כלל את עזרת הנכדים בכל הקשור לטכנולוגיה. העולם הדיגיטלי חולש על מגוון תחומים וביניהם התחום הממשלתי, העירוני וגם המגזר הפרטי כמו בנקים ואחרים. אם אין נגישות נוצרים חסמים, והאזרח לא מודע לכל הזכויות שלו. לנו יש תפקיד, לקדם ולהטמיע תהליכים דיגיטליים ולא להשאיר פער גדול באוכלוסייה".
חברת הכנסת יוליה מלינו בסקי (ישראל ביתנו), אמרה: "החלום שלי שלכל אזרח שניגש לעמדת מחשב במשרדים ממשלתיים תוצג תמונה מלאה על מצבו וזכויותיו. אני רוצה שתהיה הצלבה בין כל הרשויות. אני מכירה סיפור של גברת שחלתה בסרטן ולא ידעה שמגיע לה טיפול שיניים חינם. כרגע כל משרד מחזיק במידע שלו ואנשים שאין להם יכולות לחפש ולהתרוצץ בין כל המשרדים והאתרים נותרים בבעיה. אני רוצה שהמידע יהיה נגיש גם בכל הקשור לשפות, ישראל היא מדינת עולים ואין סיבה שיהיה קושי בעניין הזה".
שי-לי שפיגלמן, ראש מטה 'ישראל דיגיטלית' התייחס לדברים ואמר כי "בחודש הקודם אישרה הממשלה את התכנית הלאומית שבמרכזה שלוש מטרות עיקריות: צמצום פערים, ממשל חכם וידידותי וצמיחה כלכלית מואצת, לרבות קידום הקמת מנוע הזכויות הלאומי. התכנית כוללת אוריינות דיגיטלית תוך התייחסות למגזרים שבהם קיים פער. סקר PIAAC שנערך לאחרונה מגלה כי רמת האוריינות הדיגיטלית בישראל נמוכה בהשוואה לעולם. על-פי סקר חברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ניכר כי עם הגיל עולה גם שיעור אי-השימוש באינטרנט. ישנם בסך הכל כ-1.3 מיליון ישראלים שאינם משתמשים באינטרנט. הם מהווים כרבע מהאוכלוסייה. מכאן שחוסר האוריינות הדיגיטלית בקרב צעירים מטריד במיוחד מאחר שעלול לייצר מכשול בפני השתלבות עתידית בכלכלה הישראלית".
יאיר פראנק, ראש הרשות לתקשוב הממשלתי: "השאיפה שלנו היא שכל שירותי הממשלה יימצאו בסלולר כולל מסמכים שדורשים מאתנו להביא פיזית לרשויות ומשרדי ממשלה. נתרכז באתר אינטרנט אחד ואז היכולת למצות את המידע ומימוש הזכויות שם אותנו מספר צעדים קדימה. התנועה נעשית במשולב, פעם אחת נוספים שירותים דיגיטליים ופעם שנייה אנחנו מקווים לשפר את היכולות של הציבור שאינו נגיש".
מיטל גרייבר שוורץ, מנכ"לית איגוד האינטרנט הישראלי אמרה: "עשינו שני סקרים אחד ביוני 2016 והשני לפני כחודשיים, השווינו בעיקר בין המגזר הערבי ליהודי ומצאנו שאין פער גדול בשימוש באינטרנט אבל יש פער באופי השימוש – המגזר הערבי עושה בעיקר שימוש ברשתות החברתיות ולא מבצע תשלומים וממלא טפסים ברשת, זאת לעומת המגזר היהודי הממצה את האינטרנט מהבחינה הזו עד תום. לגבי המגזר החרדי, 50% מהחרדים משתמשים באינטרנט ואלה שמשתמשים עושים שימוש וגם ממצים את האפשריות ביעילות".
פראנק התייחס לציבור החרדי באומרו: "החלטנו יחד עם יושב ראש המשרד לשוויון חברתי להגביר את הפעולות במגזר החרדי ואנחנו רוצים להנגיש את כל השירותים ולהקים עמדות מחשב רגילות לחלוטין שיגלשו לאתרי הממשלה ויענו על ההגדרות של אינטרנט כשר. חודש מהיום נציג לוחות זמנים לפיילוט הראשון".
אמיתי קורן, מנכ"ל 'כל זכות' סיפר כי החברה מפעילה "קיוסקים" שמוצבים בערים שבהן ריכוז האוכלוסייה החרדית הוא גדול כמו בני ברק וביתר עילית. בקיוסקים אלה מוצגות כל הזכויות בצורה יעילה ובטוחה לשימוש, "יש לנו הכשרים ואנחנו שומרים על סגירות המידע", אמר.
עבדאללה זועבי, ממשרד הבריאות סיפר כי "קיים מוקד חולים שמפעיל משרד הבריאות, כל מי שמתקשר למוקד ומבקש שירותי מוקדן מקבל את מלוא השירות וההכוונה לגבי הזכויות הנוגעות לו, אנחנו עומדים מאחורי כל מילה, נותנים הרצאות ונפגשים עם אוכלוסיות מהפריפריה ומספקים הדרכות. בנוסף, כל אדם יכול להדפיס מסמך מהאתר והמסך הזה משמש אסמכתא משפטית".
הייטק וטכנולוגיה
עמדות מחשב


