פרדוקס – הכלכלה מזנקת והאזרח הקטן לא גומר את החודש

פרופ' מנואל טרכטנברג ח"כ לשעבר מטעם המחנה הציוני ויו"ר ועדת טרכטנברג בנושא מצוקת הדיור,  יצא אתמול בביקורת חריפה על מדיניות הממשלה: "נטל המסים הסמויים על משפחות צעירות בישראל גבוה מאוד. ביד אחת מורידים מסים וביד השנייה מטילים מסים סמויים על הדור הצעיר בחינוך, בריאות ותחבורה. זו הונאה ועבודה בעיניים"

בכנס המסים השנתי שערכה פירמת ראיית החשבון פאהן קנה Grant Thornton Israel בתל-אביב נתן טרכטנברג הרצאת אורח בנושא אתגרי כלכלת ישראל ותקציב המדינה והציג פרדוקס עצום "מצד אחד ביצועי המשק נעים בין טובים למצוינים בהיבטי מקרו וזו מגמה נמשכת. מצד שני יש כשל חברתי מתמשך וחוסר יציבות פוליטי שלא מסתדר עם כלכלה יציבה ופורחת. סתירה בין המקרו לבין המיקרו כמו בעיות יוקר המחיה, הדיור והתחבורה שלא באות לידי פתרון, כשאליהם נוסף חוסר יציבות פוליטי. קיים משולש עם שלושה קודקודים – כלכלה, חברה ופוליטיקה. מי שמנסה להתכחש לאחד הקודקודים חוטא למציאות"

לטענתו אמנם הכלכלה פורחת והמשק צומח בשיעור גבוה מהממוצע של ה-OECD, ישנו עודף במאזן ורזרבות של 110 מיליון דולר בבנק ישראל, שיעור האבטלה שגובהו 4.6 אחוז הוא הנמוך ביותר מזה 30 שנה והאינפלציה נעלמה מהאופק. המגזר הפיננסי איתן ויציב, יחס החוב תוצר ירד בעוד שבעולם, כולל בארצות הברית, הוא הלך ועלה. "כמי שעד לא מזמן היה באופוזיציה אי אפשר להתאים את העובדות לדעות שלך ובתחום זה יש כאן הצלחה גדולה".

למרות זאת בשנת 2011 הייתה מחאה חברתית מסיבה שאותם נתוני מקרו לא באו לידי ביטוי בחיי הפרט. משפחות עם ילדים צעירים לא יכולות לסגור את החודש ולהתמודד עם עלויות של משכנתא וגידול ילדים. והשאלה היא איך במדינה צומחת הדור הצעיר גדל כך, גם כששני בני הזוג עובדים קשה. לגדל ילדים בגיל הרך בישראל זה בלתי אפשרי,מי שיש לו שני ילדים בגיל הרך, יש לו למעשה משכנתא שנייה. יש קושי להגיע למקום העבודה בשל בעיית התחבורה הציבורית וכתוצאה מכך משפחה כזו צריכה להחזיק שתי מכוניות ואז התחבורה הופכת למשכנתא שלישית. חיבור של עלויות של הדיור, החינוך  ובעיית התחבורה נושקים כבר להכנסה הממוצעת של משק בית.

בהיבט הפוליטי בישראל אין הלימה בין המצב הכלכלי ליציבות הפוליטית. תדירות הבחירות גבוהה הרכבי ממשלה בנויים מגורמים רבים, דבר הגורם לחוסר משילות וסחטנות.

"נוצר משולש מוזר בין כלכלה, חברה ופוליטיקה שלא קיים במדינה אחרת. הכלכלה חזקה, יציבה ופורחת ובו זמנית יש כשל חברתי וחוסר יציבות פוליטית. ההסבר לסתירה בין המקרו למיקרו הוא שאותם גורם שהובילו לשגשוג המקרו כלכלי הביאו לבעיות ברמת המיקרו."

בנוגע למצב התחבורה טען טרכטנברג כי צפוי משבר של ממש. "ב-11 שנים האחרונות שבהן נסעתי בכבישים ראיתי החמרה בנושא זה מדי חודש ואני אומר לכם 'עוד לא ראיתם כלום'. אני אומר בוודאות שמדינת ישראל תגיע לשיתוק תחבורתי בתוך שנה בערך. משבר הדיור זה piece of cake לעומת השיתוק התחבורתי. אם אדם לא יכול להגיע לעבודה, זה שיתוק. מדינת ישראל לא השקיעה עד לאחרונה בתחבורה ציבורית. התפיסה היתה 'שיסתדרו, יש רכב פרטי'. רכבים פרטיים זה נהדר למשרד האוצר כי הוא יכול לגבות מיסים על כל שרשרת הערך של הרכב וזה אחד ממקורות המיסוי החשובים במדינה. גם עליית מחירי הדיור היא דבר נהדר למשרד האוצר בשל המיסוי על דיור. ככל שמחירי הדיור עולים כך גדלים עודפי המיסים וזה טוב למצב הגירעון וליחס החוב תוצר. יש תמונה ראי של המקרו והמיקרו. ביד אחת מורידים מיסים וביד שנייה מוסיפים מיסים סמויים.

אומרים שיש חינוך חובה חינם אבל כל חודש צריך לשלם כדי שהילד שלך יוכל לצאת לטיול. יש חוק בריאות ממלכתי ואנחנו משלמים מס בריאות אבל לא מקבלים שירותי בריאות כוללים. ביד אחת הורדנו מיסים ביד השנייה הטלנו מיסוי סמוי בפרט על הדור הצעיר בהיבטי חינוך, בריאות, תחבורה. זו הונאה ועבודה בעיניים! נטל המס הישיר והעקיף בישראל אכן נמוך מה-OECD. נטל המיסים הסמויים בפרט על המשפחות הצעירות הוא גבוה מאד. העסק הזה לא יחזיק. עברנו את המחאה החברתית ההיא. אני לא מתחרט לרגע על התפקיד שמילאתי בקשר למחאה החברתית מכיוון שסברתי שצריך לתרגם את הסנטימנט הציבורי למדיניות. ממשלות ישראל כשלו בנושא הזה".

בסיכום דבריו אמר טרטנברג כי צריכים להשקיע בשירותים חברתיים הרבה יותר מתוך החלטה שלטונית ולא רק אם ישנם  עודפי מיסוי. יש צורך בשינוי שלא באמצעות מהפכות והפגנות, אלא בנקיטת עמדה והבנת התמונה הכוללת.