יחימוביץ: רשות המיסים העניקה הטבות מס לקרנות שמזיקות למשק

רשות המיסים. צילום: דודי לדרמן

 הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת קיימה דיון מעקב בדוח מבקר המדינה על מיסוי קרנות הון. במהלך הדיון אמרה יו"ר הוועדה ח"כ שלי יחימוביץ:  ״רשות המיסים העניקה הטבות מס לקרנות שמזיקות למשק הישראלי, בלא סמכות לעשות כך, ובלי ללמוד את לקחי אייפאקס, הפטור ממס שניתן לאייפקס הוא דוגמה חיה לכך שהטבות המס ניתנות לעיתים לחברות שלא רק שאינן מועילות למשק, אלא אף מזיקות לו.  באה קרן זרה, עושה סיבוב על הגב שלנו, של התעשייה, התעסוקה, החקלאות, הכנסות המדינה – לוקחת שלל, משלמת 0 אחוז מס ונעלמת, ורשות המסים מסרבת להפיק לקחים. אין קריטריונים של תרומה למשק הישראלי, אין שקיפות, וההטבות ניתנות שלא בסמכות, תוך ניפוח סעיף קטנטן ושולי בחוק לממדים של מדיניות מיסים נרחבת שתועלתה מעולם לא נבדקה"

משה אשר מנהל רשות המיסים התייחס בתחילה לנתונים הבסיסים. קרן הון סיכון היא שותפות המאגדת משקיעים בסכומים שונים.  ברגע שצוברים מאסה קריטית של כסף, הגוף המנהל משקיע בחברות. צורת תעשייה זו לא החלה בישראל אלא בארצות הברית. התחומים שם צברו תאוצה מדהימה ופיתחו את הכלכלה הטכנולוגית. לימים זה גם הגיע לישראל – בשנת 1992, בעקבות החלטה של שר האוצר ומנהל רשות המסים, מתוך ניסיון להביא משקיעים לישראל ובעיקר כדי לאפשר הזרמת כסף גדול לחברות סטארט-אפ. הבנקים לא נותנים שקל, אין מי שיממן בהתחלה, זה רק קרן הון סיכון, היא משקיעה לאחר שהיא בוחנת מאות השקעות. מתוך 15 השקעות של קרן הון סיכון, היא תצליח אולי בעסקה אחת או שתיים, שתביא את התשואה כולה לקרן.

לאורך השנים ,לאור המדיניות הזו, עשרות רבות של קרנות הון סיכון גייסו למעלה מ 15 מיליארד דולר, הכסף נכנס לחברות וסייע בפיתוח הכלכלה והטכנולוגיה הישראלית. בלי זה לא היינו איפה שאנחנו נמצאים היום. כל ההייטק הישראלי, החל בהטבות שניתנו לקרנות הון סיכון. אין מחלוקת שהדבר הועיל לישראל בצורה מדהימה.

הפלטפורמה המשפטית להטבות הללו זה סעיף 16א. בסעיף זה הסמכות למתן פטור היא בידי שר האוצר שהעביר את הסמכות  אלינו. כך שאם יש בעיה משפטית במתן הפטור, היא קיימת בכל הקרנות המוטבות. למרות שהסעיף מדבר על החזר, כולם קיבלו את ההטבה מראש ולא בדיעבד וזאת מפני שמשקיעים זרים לא יסכימו להיכנס לבירוקרטיה של החזרים. הדבר הזה הוא גם ברוב מדינות הנותנות פטור מרווח הון.

כרגע יש הצעת החוק שנמצאת בוועדת הכספים, שבה יוסדרו הקריטריונים וייכתב במפורש כי הפטור יינתן מראש. עוד אמר לגבי הקריטריונים כי הם פורסמו בעבר באמצעות חוזרים שהופצו. היות והתעשייה דינמית אנחנו צריכים להתאים את עצמנו למה שקורה בעולם ולעדכן את הקריטריונים. לאחרונה, אספנו את כל החריגים וניסחנו קריטריונים חדשים והם יפורסמו בקרוב.

פרופ' אבי בן בסט: הטבות במס קיימות במדינות רבות על מנת לפתור בעיות שאין דרך לפתור אותן, כגון שונות בין אנשים, או כאשר ישנם יעדים לאומים שיש בהם כשל שוק. שיטת ההטבות במס, היא שיטה גרועה ביותר. עדיף להתערב באמצעות תמריצים. עלותם ברורה, אפשר לתקצב אותם, הם נידונים מידי שנה. ואילו כאשר מדובר בהטבות, אתה לא יודע כמה זה יעלה לך, זה תלוי ברווח של היזם. זה פוגע ביכולת לשקול את סדר העדיפות.

יש פטורים שלכאורה יש להם יעד כלכלי.  בחוק לעידוד השקעות הון מ-2003 יש העדפה לחברות גדולות. המטרה הייתה שיותר חברות יבואו לארץ. בפועל אז היו 4 חברות והיום יש את אותן החברות בדיוק. נתנו 5 מיליארד ש״ח בשנה בהטבות מס, ולא קרה כלום. הם היו פה גם לפני, אף אחד לא בא למרות שהקצנו לזה משאבים אדירים.

הנזק היותר גדול הוא בתחרות. כאשר חברה א' תשלם מס מופחת היא תקבל יתרון בשוק. כולם מתחרים באותו משק על עובדים ועל אשראי. בפועל, מי שמשלם פחות מס יוכל לקבל עובדים יותר טובים, הוא אמנם יגדל – אבל אולי זה על חשבון עסקים הטובים ממנו. אולי זה בגלל שהוא משלם פחות מס. יש נזק בתמריצים ללא יעד כלכלי ברור.

מדינת ישראל, מתמרצת את הייצוא מיום הקמתה. זה יעד מועדף. באותם ימים היה משק עם פער אדיר בין ייבוא לייצוא, ולכן הוחלט שצריך להגדיל את התוצר ולהכניס מטבע חוץ. זה יוצר אפליה אדירה. אין שום הגיון באפליה הזו. צריך להבטיח שוויון הזדמנויות לכולם, כולל לעסקים, ושהטוב ינצח.  ח"כ יחימוביץ' העירה כי היו ניסיונות לחוקק חוק ברוח הזו שלא תהיה העדפה לייצוא, וזה נכשל באופן מוחלט.