לאן פני 'ועד הדיור המאוחד – חריש'? כל התרחישים

כשבוע וחצי חלפו מאז פסילת המכרזים בחריש, וכעת שוקלים ב'ועד הדיור' כיצד להתנהל. מצד אחד רואים ב'ועד' כיצד במו ידיהם, בגין טעות משפטית, הם קברו את חלום החרדי הגדול ביותר, מצד שני מנסים למזער נזקים ככל האפשר, אם בכלל.
  
לפי הפרסום היום ב'המבשר', עיתון הבית של הרב מאיר פרוש, יתקיים היום מפגש בין ראשי הקהילות במהלכה ידונו על מתווה של רכישת דירות בחריש מקבלנים. הצעה זו נראית קצת תלושה מהמציאות, שכן הקבלנים מבקשים על דירת שלושה חדרים סכומים שמתחילים משבע מאות וחמישים אלף שקל ומעלה.
 
בנוסף מדווח 'המבשר', "במקביל להתכנסות ראשי הקהילות, נמשכים ההתייעצויות הקדחתניות של טובי עורכי הדין ובכירי המשפטנים כדי לקבוע את אופי הפעילות נגד ההחלטה לפסילת העמותות אשר לדבריהם אין לה הצדקה לאחר שהעמותות פעלו בצורה חוקית ללא דופי. בימים אלו יגבשו המשפטנים סופית את החלטתם אודות דרכי הפעילות כדי לחייב את ועדת המכרזים לשנות החלטתה התמוהה".
 
ובכן, האם עדיין אפשר להגיש ערעור על תוצאות המכרז, והאם יש ל'ועד הדיור' סיכוי להפוך את ההחלטה בבית המשפט – לצורך כך שוחחנו עם עו"ד יהודה זהבי, שהגיש את העתירה נגד 'ועד הדיור', שבגינה נפסלו כל 12 העמותות.
 
לדברי עו"ד זהבי, למרות שחלף שבוע וחצי מאז סגירת המכרזים, ולמרות שהמינהל כבר הודיע באופן רשמי לזוכים על זכייתם בקרקע – עדיין ניתן להגיש ערעור לבית המשפט נגד החלטת וועד המכרזים של מינהל מקרקעי ישראל, שכן עורכי הדין של 'ועד הדיור' צריכים ללמוד את התיק כולו ורק אז לגבש את העתירה לבית המשפט.
 
"ל'ועד הדיור' יש זמן למשך כמה שבועות להכין את הערעור, כל זמן שזה בגדר 'הסביר'", אומר עו"ד זהבי ומדגיש, שברגע שמגישים בקשה לבית המשפט לקבלת צו זמני נגד פרסום תוצאות המכרז, העותר, שבמקרה הזה הוא 'ועד הדיור', צריך להפקיד סכום כסף גדול בערבות שיחולט במידה ויתברר שלא היה שום קייס לעתירה ואזי יצטרכו לפצות את הזוכים במכרז שניזקו בעקבות העתירה.
 
האם יש סיכוי לעתירה כזו, להערכתו של עו"ד זהבי, אין סיכוי שבית המשפט יהפוך את החלטת וועדת המכרזים של המינהל, שכן זו ערכה שימוע בכתב ובע"פ (דבר נדיר במינהל) ועיכבו את פרסום התוצאות במשך כחודשיים וחצי כדי לדון היטב בסוגיה זו, ומעל הכל מי שעומד לצידם הוא היועץ המשפטי לממשלה, ונדיר שבית המשפט יהפוך את ההחלטה בסיטואציה שכזו.
 
האם 'ועד הדיור' יכול לדרוש מבית המשפט לפסול את כל המכרז ולהוציא אותו מחדש, "לא", עונה עו"ד זהבי ומסביר שיש בנושא זה כללים מאד ברורים, "אם ל'ועד הדיור' היו טענות על אופן התנהלות המכרז, הם היו אמורים להגיש ערעור עוד לפני סגירת המכרז. עצם העובדה שהם השתתפו בו, מוכיח מעל לכל ספק כי מבחינתם לא היתה שום בעיה במכרז זה".
 
עו"ד זהבי מגלה, כי לפני כשנה פנו אליו מעמותות חרדיות בבקשה שייצג אותם במכרז זה, "וכשבדקתי את סעיפי המכרז גילתי את הנושא של העמותות וכבר אז אמרתי שהמכרז בנוי בצורה בעייתית. למה צריך להכניס עמותות להתמודדות שזה מסובך, ולא ללכת על מתווה של קבוצות רכישה? למה לאפשר לכל אחד להתמודד רק על שני מחתמים ולא יותר?
 
"אבל זו היתה החלטה של משרד השיכון ואין מה לעשות. בסוף, הסעיפים הללו הפילו את הצעות 'ועד הדיור', וחבל, כי יש משהו יפה בהתאחדות של כל החוגים והעדות תחת גוף אחד – אבל הכל צריך להיעשות לפי החוק", אומר עו"ד זהבי.