בכנס על ענף הסיעוד התקיים באוניברסיטת בר אילן בשיתוף קבוצת "דנאל" אמר אביגדור קפלן, מנכ"ל משרד העבודה והרווחה: "העובדים הסוציאליים הם לוחמי החוסן הלאומי של המדינה. 80% משירותי הרווחה מבוצעים על ידי עמותות וחברות, מקומן של החברות הוא חשוב ואין זו בושה להרוויח"
בן שלום 19.03.2018
אביגדור קפלן. צילום אילן ספירא בסוף השבוע שעבר התקיים כנס ראשון מסוגו על ענף הסיעוד באוניברסיטת בר אילן, בהשתתפות מרצים בעלי שם עולמי מאוסטרליה וקנדה, סטודנטים מבית הספר של העבודה סוציאלית, תואר ראשון ושני מאוניברסיטת בר אילן ואורחים נוספים.
בכנס אמר מנכ"ל משרד הרווחה, אביגדור קפלן כי "העובדים הסוציאליים הם לוחמי החוסן הלאומי של המדינה. מערכת שירותי הרווחה עברה תהליך הפרטה. 80% משירותי הרווחה מבוצעים על ידי עמותות וחברות; מקומן של החברות הוא חשוב ואין זו בושה להרוויח כל עוד מדובר ברווח נורמאלי".
מנכ"ל קבוצת דנאל, אילן ישראלי הוסיף ואמר כי "כיום חיים בישראל כ- 940 אלף קשישים ואוכלוסייה זו צפויה כמעט להכפיל את עצמה תוך 2 עשורים. למרות זאת הענף חווה מחסור עצום בעובדים סוציאליים, הן במגזר הציבורי ממלכתי והן במגזר הפרטי. מדינת ישראל מפריטה את השירותים הישירים שלה וחוזרת להתמקד בתפקידיה המרכזיים: רגולציה, התווית מדיניות ומיקוד בבקרה. ההפרטה בתחום שירותי הרווחה מגבירה תחרות ובכך תורמת למתן שירות מצוין ואיכותי לטובת הקשישים ולאוכלוסיות מיוחדות".
בכנס הוצגו ממצאי סקר מיוחד שנערך על ידי קבוצת דנאל בקרב כ- 1,800 מקבלי שירות מכלל חברות הסיעוד בישראל, זכאי חוק הסיעוד, בני 67 ומעלה. הסקר מציג תמונה עגומה לגבי מצבם של בני הגיל השלישי במדינת ישראל: כל קשיש שני בישראל בודד, רוב מוחץ של הקשישים בישראל (כ- 90%) מעדיפים להזדקן בבית ולדעת 60% מהקשישים צריך למנות שר לענייני בדידות. כ- 80% מהקשישים מבקשים לקבל את גמלת הסיעוד בדמות שעות סיעוד על פני תמורה כספית.
על רפורמת הסיעוד הצפוייה דיבר דרור פלנבאום, סמנכ"ל ומנהל חטיבת הסיעוד בקבוצת "דנאל": "כ- 90% מהקשישים שבעי רצון מהמטפל או המטפלת שלהם, שמסופקים במסגרת חוק הסיעוד. נתון זה, יחד עם העובדה כי רובם המכריע מבקשים לקבל את גמלת הסיעוד בדמות שעות סיעוד (גמלה בעין ולא בכסף) על פני תמורה כספית – מחייבים חשיבה מחודשת לגבי הניסיונות לבצע רפורמה בתחום הסיעוד. יש לשמוע את קול הקשישים ולהתחשב ברצונם ולא ללכת למהלכים שאינם תואמים את המציאות. הנושא בכללו צריך לעלות לראש סדר העדיפות בשיח הישראלי החברתי, ולו רק מהסיבה הפשוטה שכולנו, צעירים כבוגרים, נגיע לגיל המבוגר ונעדיף שלא לסיים את חיינו בבדידות ובלי שהעדפותינו תילקחנה בחשבון".
