נציג משרד הביטחון טען בדיון בוועדת הכספים כי ההסכם החדש עלול להביא לפיטורין של כ 22 אלף עובדים בתעשיות הביטחוניות בישראל. ח"כ מיקי לוי שיזם את הדיון טען כי הדבר אף עלול להביא לסגירה של 130 מפעלים בערך, 40 אחוז מהם בפריפריה
בן שלום 22.05.2018
תעשיות ביטחוניות | אילוסטרציה: shutterstock
ועדת הכספים קיימה אתמול (ב') דיון בנושא 'השלכות הסכם המט"ח החדש עם ארצות הברית על התעשיות הביטחוניות ועל המשק'. במהלך הדיון הציג משרד הביטחון תמונת מצב מדאיגה אודות השלכות הסכם הסיוע החדש עם ארה"ב אשר מבטל בהדרגה את האפשרות של רכישה מהתעשייה הביטחונית המקומית באמצעות כספי הסיוע, רכישות שהיוו עד כה 26 אחוזים מתקציב הסיוע, בסך כולל של מיליארדי שקלים כל שנה.
בדיון עלה כי הדבר יביא לפגיעה משמעותית בתעשייה הצבאית המקומית וביכולות ישראל, וכן עלול למוטט מאות רבות של מקומות תעסוקה ולהביא לפיטורי אלפי עד עשרות אלפי עובדים, רבים מהם בפריפריה. מהדיון עלה כי אין כרגע לממשלה תוכניות לפתרון המצב, והוועדה קראה לפתוח את ההסכם נוכח התמונה העולה. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני הודיע כי יכנס את הוועדה שוב בתוך חודש: "ההשלכות חמורות על המרקם העדין של מדינת ישראל ופוגע בביטחונה, לא ניתן לדבר כזה לעבור לידינו".
יוזם הדיון ח"כ מיקי לוי אמר בפתח הדברים כי ארה"ב היא הידידה הגדולה ביותר של מדינת ישראל, בכספי הסיוע והנשק שהיא שולחת למדינה, אין עוררין על כך ועל הרצון שלה לשמור על מדינת ישראל. אלא שבהסכם שנחתם עם הממשל הקודם בארה"ב, יש צפי לפגיעה מהותית בתעשייה במדינת ישראל. ארה"ב התנתה את המשך מתן התקציב ברכישה מהמשק האמריקני בלבד, ללא 26 אחוזים מהתעשייה בישראל עד הסדר זה. המשמעות של ההסכם היא קיצוץ של מעל 4 מיליארד ₪ בתקציב הרכש השקלי בתקציב הביטחון.
לוי טען כי הנתון הזה יביא לסגירה של 130 מפעלים בערך, 40 אחוז מהם בפריפריה, ועלול לפגוע בכ-9,000 עובדים שחלקם יאבדו את מקור הפרנסה שלהם, ויש חשש שאף נאבד גם את היתרון של התעשייה הביטחונית שתעבור רובה ככולה לארצות הברית. לוי טען כי הממשל היום בארה"ב שונה מהקודם ואפשר לעשות מעשה ברמה המדינית ולשנות ברמה כזו או אחרת את ההחלטה. "ההעברה תהווה מכה אנושה לתעשייה הביטחונית הישראלית ולפיטורי אלפי עד עשרת אלפים איש" סיכם.
זאב זילבר, כלכלן משרד הביטחון הוסיף כי להערכת משרדו יש סכנה לעד 22 אלף מועסקים אם לא נעשה מהלכים כאלה ואחרים. וכי גם משרד האוצר וגם הכלכלה מבינים שזה אירוע המצריך מענה ממשלתי כולל.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני הגיב לנתונים ואמר כי נושא תעסוקה של אנשים בפריפריה לא פחות חשוב מהנושא הביטחוני, משמעותו שהחברה תתפורר אם יפוטרו עשרת אלפי איש ומדברים פה על 20 אלף, אנחנו לא יכולים לעמוד מנגד במצב כזה. צריך לקיים דיון עם ארה"ב, היא ידידה שלנו, מעניין אותם מה שקורה כאן, וצריך לתת מענה לאנשים האלה.
גפני הוסיף כי לדעתו צריך להחזיר את ההסכם לממשלה, בגלל ההשלכות המאוד חמורות על המרקם העדין של מדינת ישראל. "לא ניתן לדבר כזה לעבור לידינו, נבקש לכנס בעוד חודש את הוועדה לדיון נוסף בנושא, נבקש לדעת מה עשיתם בממשלה ובמשרדים השונים עם הדבר הזה והאם פתרתם בעיות. נבקש מהממשלה לדון מחדש עם האמריקנים, להסביר להם שזו פגיעה בלתי מתקבלת פה. זה הסכם טוב עם השלכות רעות ובעיות לחברה הישראלית והיה צריך להתמודד איתן עוד לפני כן. הממשל האמריקני הוא ממשל קשוב".



23/05/2018 10:00
כשיהיו מספיק תרבות ופנאי ובילוי בפריפריה אז העשירים יגיעו לפריפריה והפריפריה תישען על כלכלה הייטקיסטית ואקדמאית שהיא יותר מעשירה