בתיה"ח הציבוריים: 200 מיליון מול 2 מיליארד לממשלתיים

במהלך דיון בוועדת הכספים נודע: כל בתי החולים בגירעונות, אבל הציבוריים מתוקצבים באופן הכי נמוך. מנכ"ל אסותא: "בלי התערבות, אסותא אשדוד ייסגר בסוף השנה", סמנכ"ל כללית: "בשמונה בי"ח אין כסף לשכר ותרופות, מחלקות עובדות חצי יום". גפני: "לא ניתן יד לסגירת בתי חולים"

מי מושך למאבק? ליצמן וגפני בדיון בוועדת הכספים

ועדת הכספים קיימה היום (ד') דיון בנושא סיוע ותמיכה לבתי החולים הציבוריים, בהשתתפות סגן שר הבריאות ח"כ יעקב ליצמן. במהלך הדיון הסכימו מרבית הגורמים כי המצב של בתי החולים הציבורים שאינם ממשלתיים קשה וכי הם אינם יכולים להתגבר על הגירעונות, שעה שבעוד הם מחזיקים כמחצית ממיטות האשפוז בישראל, תקצובם מצד הממשלה עומד על 200 מיליון ₪ בלבד לעומת מיליארדי שקלים להם זוכים בתי החולים הממשלתיים. מנהלי בתי החולים הצביעו על התארכות תורים, אי פתיחת מחלוקות ופעילות של חצאי ימים נוכח המצב, כאשר קיימת גם סכנת סגירה של בתי חולים. סגן שר הבריאות הצהיר כי ביקש מיליארד ₪ משר האוצר לצורך הנושא, וכי הוא צפוי להיפגש עמו היום ולהעלות את הסוגיה.

ח"כ מיקי זוהר: "יש שינוי מדהים בכל בתי החולים, אבל אני שם לב ומבחין בשינוי ממשי בפריפריה בכל מה שקשור לעניין הבריאות, בעיני זו הבשורה הגדולה ביותר. לצד כך אני לא יודע איך החלוקה הכספית מתבצעת אבל אני יודע על הרבה מאוד בעיות של בתי חולים באזורי הפריפריה ולא רק, כמו אסותא שפתח את שעריו באשדוד הביא בשורה גדולה ולפי מה שאני מבין הוא במצב עגום מבחינה כלכלית, 150 מיליון ₪ גירעון בשנה הראשונה שהוא פועל בה. יש כסף לאוצר ועליו להכניס את היד לכיס".

ח"כ אחמד טיבי: "בנצרת יש בי"ח סקוטי אנגלי, צרפתי, איטלקי אבל אין בי"ח ישראלי משום מה. הבתי חולים האלה טובים מאוד ונותנים שירות למאות אלפי אזרחים, יהודים וערבים, נשאלת השאלה מה חלקם בעוגה התקציבית שהממשלה והמשרד מחלקים. הם זהים בתפקידם לבתי החולים, ולצידם גם סורוקה, אסותא, שניידר ורבים אחרים אך הם כמעט מופקרים ע"י המדינה ולא זוכים לאותו מימון. לא ייתכן שתושב ת"א יזכה לתקציבים עודפים כי בי"ח באזורו ממשלתי לעומת תושב אשדוד או נצרת שמקבל שירות מבתי חולים שאינם ממשלתיים. זה קיפוח מובהק".

ח"כ מיקי רוזנטל: "הבעיה מתחילה בתקצוב חסר של בתי החולים במדינת ישראל, השיטה שכל שנה באים בתי החולים כמו קבצנים – 'תעזרו לנו כדי שלא נתמוטט' היא פסולה מעיקרה. מה עוד שזה גם לא תקצוב אמת, הוא לא כולל שורה גדולה של סעיפים כמו שינוי מפנסיה תקציבית וצוברת, והגרעון בפועל שמגיע ל-3 מיליארד ₪ הוא כנראה גבוה מכך. צריך בעיקר לעודד יעילות. זה בידינו אך נראה שלא מטריד מספיק את נבחרי הציבור".

ח"כ עיסאווי פריג': "מדובר במדיניות מכוונת של האוצר להציג תקציב גרעוני ולחנוק את מערכת הבריאות ובתי החולים, כך שכל מה שניתן להם יאכלו את זה. לפני שנה קיבלתם החלטה להציל בתי חולים פרטים וציבורים, סימנתם לתת עזרה ללניאדו ולבתי החולים בנצרת והקצתם 60 מיליון ₪ ל-3 שנים, כל ה-60 הלכו ללניאדו, לא רוצים שוויון, אפילו לא לזרוק עצם, אנחנו מבקשים ליישם את ההחלטה".

פרופסור פאיד חכים, פרופסור, מנהל ביה"ח האנגלי בנצרת: "לא יכול להיות שחמישים אחוז מהמיטות בישראל מקבלים תת תקצוב. אני מנהל בי"ח הכי צעיר בארץ ומבייש אותי לבוא לדון על גרעון, באתי למערכת כדי לחדש ומאז שנכנסתי לתפקיד כל יום מדברים על כסף".

פרופסור יונתן הלוי, מנכ"ל בי"ח שערי צדק: "אני חושב שלא התכנסנו כדי לדון בגרעון הכללי, התכנסנו כדי להשוות את 2 חלקי המערכת, 50 אחוז ממשלתיים מול 50 אחוז שלא. אלה מקבלים 2 מיליארד לסגירת גירעונות ועוד קרוב למיליארד לעניינים שהחצי השני מתמודד עימם בעצמם – כמו רשלנות רפואית והפנסיות ואילו החצי השני מקבל 200 מיליון ₪ סך הכל. אנחנו מדברים סך הכל על גירעונות של על 3-4 אחוז מהתקציב, אם ה-200 מיליון יהפכו למיליארד הבעיה תפטר כי הם פועלים בצורה נכונה".

ארי שמיס, מנכ"ל אסותא: "אסותא אשדוד עומד להיסגר ברבעון האחרון של השנה אם לא תהייה התערבות ייחודית. אין אצלנו פעילות פרטית אלא ציבורית לחלוטין, זהו פלא שקם בית חולים ציבורי אחרי 40 שנה בישראל".

ראובן קוגן, סמנכ"ל כספים, שירותי בריאות כללית: "כללית בעלת 8 בתי חולים ציבוריים, מה שקרה זה שהגרעון הפך ליותר בעיה, דוחים תשלומים ודוחים טיפולים, את הטיפולים שדוחים רואים בתורים שגדלים. המשבר התקציבי המתמשך מגיע לנקודה של משבר פיננסי, שאין כסף לשלם שכר ותרופות, פשוט סוגרים פעילויות וסוגרים מחלוקות בשעות מסוימות ולא פותחים מחלקות נוספות. מחלקות עובדות חצי יום. בלי כסף לא תהייה פעילות".

האוצר מתחמק

נועה היימן, משרד האוצר: "בשנים האחרונות חל גידול משמעותי בתקציב משרד ומערכת הבריאות. ב-2019 גדלה ההוצאות בתקציב 19 אושר ב2 וחצי מיליארד ₪, המהווים 7 אחוז תוספת, בתקציבי 17-18 גדל התקציב ב-8 וחצי מיליארד שקלים, התקציבים כללו רפורמות מאוד משמעותיות".

ח"כ משה גפני: "אנחנו מדברים על בתי החולים הציבורים שצריכים לפחות מיליארד ₪ ויש להם 200 מיליון, אחרת הם עלולים להיסגר, אתם לא משיבים על זה".

סגן שר הבריאות השיב על הדברים: "כשנכנסתי לתפקידי לא היה שום תקציב לבתי חולים ציבורים, קיבלתי 200 מיליון ₪ לצורך כך לאחר שיחות עם האוצר, לניאדו קיבלו ויש עוד כמה בתי חולים שבדרך לקבל תוספות, עדיין התקציב לבתי חולים ממשלתיים עומד על מיליארד ו-860 מיליון ₪, הפער גדול. ביקשתי עוד תוספת, עוד כמיליארד ₪, העברתי את הבקשה לאוצר ולא קיבלתי תשובה, והיום במקרה יש לי פגישה עם שר האוצר ואני מקווה שתהיה התקדמות. ברור לי שבלי תוספת, המחיר יהיה יותר גבוה למדינה בסופו של דבר. בפריפריה יש זינוק לטובה, היום התורים יותר קצרים, אחת הבעיות היא שבגלל בעיות תקציב לא עובדים בשעות אחה"צ במקומות מסוימים. אפגש היום עם השר ואני מקווה שיהיו תוצאות".

יו"ר הוועדה, סיכם את הדיון: "אני סבור שהפתרון לבעיה הזו זה תוספת תקציב, זה לא יכול להימשך, נראה אם העניין מתקדם במסגרת השיחות של סגן השר עם האוצר ואם לא נדרש אליו. אנחנו תומכים בבקשת סגן שר הבריאות שהתקציב לבתי החולים הציבוריים יעלה במיליארד ₪, בדיון התברר שהמציאות האלטרנטיבית היא סגירת בתי חולים ולזה לא ניתן יד".

כתיבת תגובה