השקל הדיגיטלי בדרך? המומחים של בנק ישראל מתלבטים

מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין | צילום: גלעד אילוז

בנק ישראל מפרסם את סיכום עבודתו של צוות בין-חטיבתי שהקימה הנגידה, ד"ר קרנית פלוג, בנובמבר 2017 לשם לימוד ובחינה של נושא המטבעות הדיגיטליים בהנפקת בנקים מרכזיים (CBDC – Central Bank Digital Currency). הפרסום נועד להביא לידיעת הציבור את העבודה שנעשתה בבנק ולאפשר דיון ציבורי.

'ביזנעס' מתרחב בניו-מדיה: מהיום, כל העדכונים – גם בוואטסאפ!

בנקים מרכזיים רבים בעולם בוחנים את האפשרות להנפיק מטבע דיגיטלי ו/ או להשתמש בטכנולוגיות מבוזרות במערכות התשלומים. אולם אף בנק מרכזי במדינה מפותחת לא הנפיק עד כה מטבע דיגיטלי לשימוש נרחב. בנקים מרכזיים בכמה מדינות מפותחות נמצאים בשלב מתקדם של בחינת ההיתכנות של הנפקת מטבע דיגיטלי; מנגד, בנקים אחרים הצהירו כי הם אינם מתכננים להנפיק מטבע דיגיטלי בעתיד הקרוב מפני שמערך התשלומים במדינותיהם יעיל ומספק לו חלופות טובות.

מתוך עבודת הצוות עולה כי אין כיום אפיון אחיד למטבע דיגיטלי בהנפקת בנק מרכזי. ניתן לקבוע את נגישותו – לציבור כולו או רק למוסדות פיננסיים; את אופי ההנפקה – מבוסס על רישום במאזן הבנק (balance based) או על "אסימונים" (token based); את מידת האנונימיות המאפיינת את השימוש בו; ואם יישא או לא יישא ריבית. המסמך מציג את היתרונות, החסרונות והסיכונים הגלומים באפיונים שונים.

המסמך מציג את המטרות המרכזיות שהנפקת CBDC עשויה לשרת. אחת מהן היא שימור הגישה של הציבור להתחייבות של הבנק המרכזי, במידה שהשימוש במזומן יצטמצם במידה ניכרת, כפי שקורה בשבדיה – אולם סוגיה זו אינה רלוונטית בעת הזו למשק הישראלי. מוטיבציה נוספת להנפקת שק"ד יכולה להיות ייעול השימוש באמצעי התשלום ותמיכה במערך התשלומים (בכלל זה שיפור היתירות). באפיונים מסוימים, ובפרט אם יישא ריבית, השק"ד יכול לשמש כלי מוניטרי נוסף, אולם זו אינה מטרה מרכזית בהנפקתו.

תועלות נוספות שיכולות לנבוע מהנפקת שק"ד הן סיוע במלחמה בכלכלה הבלתי מדווחת, התאמה לסביבה טכנולוגית מתקדמת, קידום מגזר הפינטק בישראל, ועוד. התאמה להתקדמות אפשרית שמדינות אחרות יעשו בתחום זה משמשת גם כן שיקול חשוב.

להנפקת מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי צפויים להתלוות לא מעט קשיים, מהותיים וטכנולוגיים, וסיכונים שנוגעים בעיקר להשפעה אפשרית על המערכת הפיננסית. נוסף לכך צפוי כי ההנפקה תשפיע על הבנק המרכזי כמנפיק המזומן ומנהלו וכמנהל המדיניות המוניטרית, וכן על מערך התשלומים.

הצוות שהוקם ימשיך לפעול לצורך לימוד הנושא ומעקב אחריו. בפרט ימשיך הצוות לעקוב אחר ההתפתחויות בעולם, במיוחד בבנקים מרכזיים אחרים, וכן אחר ההתפתחויות הטכנולוגיות הרלוונטיות בארץ ובעולם.

מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי אמר בתגובה לדו"ח בנק ישראל בנושא הנפקת שקל דיגיטלי (שק"ד) כי: "מלכתחילה הנפקה של שקל דיגיטלי נראתה מיותרת שכן הכסף שלנו היום הינו דיגיטלי ברובו. מהפכת הביטקוין הביאה משהו אחר לשולחן והוא הביזור של אמצעי התשלום – כלומר, מטבע שאינו נמצא בשליטת בנק או מדינה ויכול לעבוד כמערכת שפועלת בין המשתמשים, ללא גורם ריכוזי מפקח. הטכנולוגיה אינה מתאימה עבור מטבע שבסופו של דבר מונפק ע"י מדינה.

"עם זאת, טוב שבנק ישראל בחן את ההצעה, ומעיון בדו"ח נראה שהם התעמקו בסוגיות הקריטיות בתחום ומבינים את הנושא. אני מקווה כי כעת יכנסו לעובי הקורה בעניין החשוב באמת: כיצד מאסדרים את המטבעות הדיגיטליים המבוזרים ומאפשרים להם להיכנס לתוך העולם המוניטרי הישראלי.

"הרגולציה הישראלית כבר הוכיחה שהיא מסוגלת לפעול מהר בתחומים הקשורים בנושא, עם חוזרי רשות המיסים, אבל התייחסות משמעותית של בנק ישראל היא קריטית להתפתחותו התקינה של התחום ולשמירה על עמדת ההובלה של ישראל בתחום המטבעות הדיגיטליים המבוזרים בעולם".