Voyah Free – רכב יוקרה סיני שמכוון גבוה | נסיעת מבחן

צילומים: ביזנעס ויצרן

לא בכל יום מגיע למבחן רכב שמגדיר מחדש את השאיפה הסינית לפרימיום. אחרי ההיכרות עם ה־Voyah Dream, הגיע תורו של Voyah Free – רכב הדגל של המותג, שנועד להתמודד ראש בראש מול היצרנים הגרמניים. העיצוב נקי, מודרני, עם נוכחות שמזכירה מותגים גדולים בהרבה. רק אז אתה נזכר במחיר: כמעט 400 אלף שקל. אלא מחוזות של וולוו, ב.מ.וו ואאודי. אז האם הוא באמת שווה את זה?

עיצוב מושך
צבע התכלת המהמם של רכב המבחן היה משהו שגורם לעצור ולהביט. למרות ממדיו הגדולים (כמעט חמישה מטרים), המעצבים הצליחו "להסתיר" את הגודל ולהעניק ל־Free הופעה אלגנטית וזורמת. החזית משדרת יוקרה עם פסי תאורת LED שמשתלבים בלוגו מואר, והצדדים שומרים על פרופורציות נקיות ונכונות.
הרכב מקדם את פני הנהג עם מופע תאורה, מראות נפתחות אוטומטית ולוגו מואר – גימיק נעים. מאחור, העיצוב שמרני יותר ומזכיר רכבי פנאי סיניים אחרים, אבל הכול מבוצע בטעם טוב. עיצוב הגלגלים שמזכיר טורבינה משלים את ההצגה.

תא נוסעים
הכניסה לתא הנוסעים של Voyah Free היא כמו מעבר למרחב יוקרה נפרד. דשבורד כחול, עיצוב גווני יוקרה, הגה מהודר וחומרי דשבורד איכותיים יוצרים תחושת עושר. מערכת ישיבה עם כיוונון חשמלי מלא ורשימת אבזור ארוכה ארוכה ממקמים את הרכב בליגה של רכבי פרימיום.

עם זאת, לא הכול מושלם: הממשק באנגלית בלבד, ואנדרואיד אוטו סבל מתקלות תפעול חוזרות שהפכו את השימוש בו למתסכל. כמו ב־Voyah Dream יש שלושה מסכים נפרדים, ויש דשבורד שעולה ויורד (כי אפשר, לא כי צריך).

המערכת האקוסטית, לעומת זאת, היא מהטובות שחוויתי. צליל נקי ועשיר שגורם למוזיקה להישמע כמו הופעה חיה. גם המושבים האחוריים מפנקים, עם מרווח נדיב ותאורת אווירה רכה. ראוי לציין גם את הנדסת אנוש, המון מתגים שהופכים את החיים לקלים יותר.

רכב גדול, אבל לא רק במידות
מבפנים מרגישים שזה לא רכב קטן. כשאתה מתיישב מאחור, זה מרגיש מיני לימוזינה. הרגליים נמתחות קדימה, יש תאורה אישית, פתחי מיזוג, אפילו רצפה שטוחה. תא המטען 560 ליטר – מספיק כדי לקחת חצי בית לחופשה משפחתית בלי להרגיש צפוף. מצד שני, עדיין תמצא חיבור USB רגיל במקום Type-C, תזכורת לכך שה־Free הושק במקור ב־2021.

ביצועים – כוח אמיתי על הכביש
ה־Voyah Free מצויד בשני מנועים חשמליים בהספק משולב של 489 כ"ס ומומנט של 78 קג"מ. הנתונים האלה מתורגמים לביצועים: 4.4 שניות בלבד מאפס ל־100 קמ"ש.

ההנעה הכפולה והמתלים האוויריים מעניקים תחושת ביטחון ושליטה, והנסיעה חלקה ושקטה גם במהירויות גבוהות. תלחצו את הדוושה במצב ספורט ותבינו למה אני מתחיל להתגעגע לאוטו הזה. למרות שאני עדיין נוהג בו, זהו רכב שמרגיש יציב, בטוח ומאוזן, עם נוכחות כביש של ממש. רק חבל שהטעינה הייתה החוליה החלשה.

טעינה – עקב אכילס
כאן פגשתי את הצד הפחות מוצלח של רכב החשמלי. למרות טעינה בעמדת 150 קילוואט, המחשב הראה קצב איטי במיוחד – בין 29 ל־37 קילוואט בלבד. הדרך מ־52% ל־80% נמשכה מעל שעה, חוויה מתסכלת בלשון המעטה, ויתכן שהאשמה הייתה בתחנת הטעינה של סונול. אבל אנחנו במבחן, וחוויית טעינה כזו אינה הולמת רכב יוקרה שמחירו כ־400 אלף שקלים.

מלבד בעיות הטעינה והמולטימדיה, נרשמו גם תקלות קלות במערכת ניטור לחץ האוויר בצמיגים, ויתכן גם שזה קשור בגילו של הרכב והעובדה שהוא משמש כבר שנתיים כרכב תצוגה.

גג שלא שורף את הראש
אחד הפתעות הגדולות של ה־Voyah Free היה דווקא פרט קטן: גג הזכוכית הפנורמי. בשונה מרוב הרכבים החשמליים, הוא כמעט ואינו מחמם את התא גם בשמש ישראלית של 32 מעלות. זהו פתרון טכנולוגי מרשים שמונע את תחושת "הסאונה" המוכרת בגגות שקופים – ונקודה לזכות המהנדסים הסינים.

שורה תחתונה
ה־Voyah Free בהחלט מרשים, יוקרתי ומלא אופי. הוא משלב בין הנדסה מתקדמת לעיצוב מוקפד, ומצליח להעניק לנהג תחושת “חופשת אושר” אמיתית – בזכות הצבעים, השקט, והעושר החזותי של תא הנוסעים.

אם נרצה לסכם, אז: Free אולי עוד לא גרמניה, אבל היא בדרך הנכונה לשם.