אופל אסטרה סטיישן – ה"סובארו אברכים" הנוכחי?

אופל אסטרה סטיישן, נשוא כתבתנו, הוא הדור החמישי של הרכב, והוא מחזיק בשני ניגודים. מצד אחד מדובר ברכב שזכה בתואר הנכסף "מכונית השנה באירופה" לשנת 2016 (בדגם ההאצ'בק, אבל הנתונים זהים). מצד שני, מדובר ברכב שעדיין לא תראו אותו בהמוניו על הכביש.

אופנת הסטיישן ההולכת ובאה

סגמנט הסטיישן שגווע אי שם בתחילת שנות האלפיים עם מותו הלא רשמי של דגמי הסובארו DL  סטיישן, הלא הם "סובארו אברכים", קם לתחיה לפני כשש-שבע שנים. האמת, זה היה חלק מתופעה עולמית, שנגעה בעיקר בשוק האירופי, והרנסנס הזה היה בהחלט מבורך ואף הביא לכאן דגמים טובים כמו יונדאי אי 30 סטיישן, קיה ריאו, פורוד פוקוס, סקודה אוקטביה ועוד רבות. אבל בשנה האחרונה, כך נראה העסק דעך במקצת וחזר לממדיו המצומצמים.

לא נראה לי שמישהו טרח לחקור את העניין, אך בדיקה קצרה שערכתי די הדהימה אותי. גיליתי שבסקודה לא משווקים נכון לעכשיו את הסקודה אוקטביה המפורסמת שלהם בדגם הסטיישן, סיאט לא מציגים את הליאון סטיישן, וגם ביונדאי לא נותר זכר לאי 30 סטיישן שלהם שהיה הדגם הבולט ביותר בשוק. אולי בכוונתם להתחדש, אבל העובדה שבמשך כמה חודשים לא ניתן לרכוש דגמים חדשים כאלו בעוד ששאר הדגמים מוצבים לראווה, מעידים על בעיה. וחבל.

מי שבכל זאת מציעה את אחד הדגמים הטובים בסגמנט הסטיישן היא אופל. הרוח הרעננה שעוברת בשנים האחרונות על היצרנית אמורה לזכות לכתבה בפני עצמה.

אופל עשתה את השינוי הנדרש

המראה החיצוני מראה שמעצבי אופל עבדו חזק כדי שהקשר היחיד לדגם הקודם יהיה סמל החברה שמונח על הגריל החדש. מלבד זאת הכל כאן חדש לחלוטין. בקיצור, אופל של פעם זו לא אופל של היום. לא, לא מדובר בשדרוג אלא בחלופה חדשה. וטובה.

קחו למשל את צורתו החיצונית של הרכב הזה: מדובר בתצוגת תכלית עכשווית והמציגה לראווה ובגאווה חרטום דינאמי, פרופיל נמוך ומקומר ופנסים – בעיקר אחוריים מרשימים.

הכניסה לתוככי הרכב מגלה שהשינוי המבורך בא גם כאן לידי ביטוי: את הדשבורד הפלסטי והמיושן מחליף אחר – טוב, רך ונעים למגע. גם החיבור של חלקי הקונסולה המרכזית הוא עולם אחר מהדגם היוצא. וכמובן, כמו בכל הדגמים יש כאן מסך מגע טוב עם מצלמת רוורס, פס כרום עשיר המרוח בנדיבות לרוחב תא הנהג, הדלתות וידית ההילוכים, וגם הגה מצופה עור שנותן אפשרות לשלוט על מחשב הדרך, הקרוז קונטרול ומערכת השמע והטלפון. מה שכן נתן לי טעם לפגם זו העובדה שמסך המולטימדיה לא דובר עברית ושההתנעה נעשית באמצעות מפתח.

מבחינת נוחות, באופל מתגאים בעובדה שהם הצליחו לצמצם במעט את המידות החיצוניות של האסטרה וביחד עם זאת להגדיל את תא הנוסעים. ואכן מרווח הברכיים כאן מצוין והוא מציע מושבים נוחים ובהחלט מפנקים.

מכונית שיודעת את העבודה

אבל עזבו את כל אלו. הנסיעה עצמה היא האישו הרציני כאן: לא עוד מנוע עצל שסחט קולות של התאמצות בכל לחיצה חזקה על הדוושה; המנוע החדש והמחוזק משמעותית העניק לי תחושה בשרנית מצוינת וכיפית. אפילו מאוד. אחזור על זה שוב והפעם בצורה שונה – לא ציפיתי שברכב שמחירו עומד על 129,000 שקל אוכל ליהנות כך. עקיפות, האצות ביניים, יציאה מהמקום – את כל אלו הוא ביצע כמו גבר ומבלי למצמץ.

הנתונים היבשים מציגים מנוע טורבו, 1.4 ליטר עם 150 כחות סוס, המשודך לתיבה אוטומטית עם שישה הילוכים וההאצה מ-0 ל-100 מושגת בתוך 8.9 שניות.

רגע לפני שהחזרתי אותה בלב כואב לאולם התצוגה, מצאתי כי נפח תא המטען כאן עומד על 505 ליטרים וצריכת הדלק על 10.8 קילומטרים בנסיעה משולבת. אז תכניסו גם את זה לשקלול.