"אי פריסת תשתיות גז היא איוולת כלכלית וסביבתית"

צנרת הולכת הגז הטבעי. צילום: Visionsi | שטארסטוק

"ישראל מדורגת במקום הרביעי בקרב מדינות ה-OECD במונחי רזרבות גז לנפש, אך במקום השביעי מהסוף בשיעור העצמאות האנרגטית" כך אמר חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO בוועידת אנרגיה וכלכלה השלישית.

לדבריו "זו איוולת כלכלית וסביבתית, שישראל שהיא בין המובילות ב-OECD בעתודות גז טבעי לנפש, נמצאת במקום האחרון בחדירת רכב חשמלי, מקום אחרון בחיבור מפעלים קטנים ובינוניים לגז טבעי, מקום אחרון בחדירת רכב מונע גז טבעי והיא לא מחברת את כל השכונות החדשות לתשתית חלוקת הגז".

תחילת ההפקה מלווייתן, וההשתחררות ממגבלות בהיצע הגז הטבעי, יוצרים הזדמנות לשינוי מבני במשק הישראלי. לראשונה בתולדות המדינה נוצר יתרון יחסי לפיתוח תעשייה מקומית מתקדמת ונקייה, עתירת הון ואנרגיה. על פי תחזית משק האנרגיה של BDO, הביקוש לגז טבעי בישראל צפוי להכפיל עצמו תוך פחות מעשור, ולהגיע ל-20.5 BCM בשנת 2025.

כושר יצור החשמל במשק צפוי לגדול מ-18 אלף MW השנה ל-25,800 בשנת 2025. אבל גם לאחר מימוש תחזית זו, ישראל תגיע לעצמאות אנרגטית של 50% בלבד, לעומת 80% ומעלה במדינות המערב שיש להן מקורות אנרגיה עצמיים משמעותיים.

פוטנציאל מהפכת האנרגיה גדול בהרבה. הבעיה שמדיניות הממשלה עדיין לא התאימה את עצמה לתנאים החדשים במשק האנרגיה. נדרשת מדיניות תומכת לעידוד תשתיות אנרגיה ומעבר לקבלת החלטות שכוללת הפנמה של תועלות משקיות של אנרגיה מקומית.

"הממשלה חייבת להמשיך ולקדם פריסת תשתיות לאומיות שיאפשרו לממש את היתרון היחסי שנוצר במשק. נדרשת מעורבות ממשלתית להסרת חסמים להקמת תחנת כוח פרטיות, קידום תשתיות חלוקת גז טבעי לאזורי המסחר והתעשייה, המשך הפחתת השימוש בפחם ופיתוח תשתית רכבת ורכב חשמליים ומונעי גז טבעי", אמר הרצוג.