כחלון: "חקיקת מימון הלוואות ההמונים לחברות היא צעד נוסף לקידום אפיקי מימון מחוץ למערכת הבנקאית, במטרה לעודד את הצמיחה במשק, לצמצם את עלויות המימון של חברות ולהרחיב את אפשרויות ההשקעה של הציבור"
שי קליין 11.07.2017
הלוואות בין אנשים. אילוסטרציה. צילום: Albina Glisic | שאטרסטוק לאחרונה פורסמו תקנות המסדירות את תחום מימון ההמונים (crowdfunding). מטרת התקנות לאפשר לחברות צעירות, לגייס סכומי כסף נמוכים (הון וחוב) מציבור גדול של משקיעים באמצעות מנגנון של מימון המונים. מנגנון זה מופעל על ידי "רכז הצעה" אשר מתווך בין החברה שמציעה את ניירות הערך שלה לציבור לבין הציבור שרוכש את ניירות הערך באמצעות אתר אינטרנט ייעודי.
התקנות הסדירו בין היתר פעילות של מימון הלוואות המונים ביחס לחוב של חברה מסוימת, בכפוף לגילוי זהותה ופרטים נוספים לגביה. התקנות גם יעמידו מסלול נוסף לגיוס חוב על ידי חברות, במודל עסקי שונה. על פי מודל זה, המשקיע קובע את סכום ההשקעה שברצונו להשקיע ואת רמת הסיכון שבה הוא מעוניין, ורכז ההצעה מפזר עבורו את סכום ההשקעה בין מבחר הלוואות של חברות המצויות במאגר שלו בהתאם לרמת הסיכון שהמשקיע בחר.
במודל זה על הרכז לדאוג לפיזור ההשקעה כך שכל הלוואה תחולק לפחות לעשרים לווים שונים (5% לכל לווה) על מנת להקטין את הסיכון להפסד אם אחד הלווים לא יוכל להשיב את ההלוואה שלקח. כפועל יוצא של פיזור ההלוואות ניתן לשמור על אנונימיות הלווים. בתקנות ייקבע סכום הגיוס המרבי שתוכל חברה לגייס במהלך שנים-עשר חודשים וסכום ההשקעה המרבי של משקיע בודד.
יושב ראש רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר: "לאחר שהשלמנו את חקיקת תקנות מימון המונים אנו ממשיכים ומוסיפים נדבך מימון חוץ בנקאי, על מנת לאפשר לחברות קטנות גיוס גם באמצעות מנגנון ה-B2P. מהלך זה מצטרף למהלכים שתכליתם הסרת חסמים רגולטורים ופיתוח שוק, ובהם הקלות לחברות קטנות, הקלות לחברות בהנפקות חדשות, תמריצי מס ועוד".
