השופט נועם סולברג מבית המשפט העליון דחה בקשה להורות לחברת תקשורת לאפשר גישה לתיבת הדואר האלקטרוני של חייב לאחר שעלה חשד כי הוא מעלים הכנסות באמצעותה וקבע כי הזכות לפרטיות גוברת
ליאור נגה 24.04.2017
דואר אלקטרוני. אילוסטרציה | צילום: ESB Professional, שאטרסטוק אדם שהיה חייב כספים רבים ונכנס לכינוס הליכים, נחשד על ידי המנהל המיוחד שמונה לו על ידי כונס הנכסים הרשמי, כי הוא מעלים הכנסות. חייבים בהליך פשיטת רגל וכינוס נכסים נדרשים להגיש דין וחשבון חודשי על הכנסותיהם.
המנהל המיוחד פנה לבית המשפט על מנת שזה יורה לחברת התקשורת (סמייל 012) לתת לו גישה לתיבת הדואר של החייב כדי שיוכל לבדוק האם אכן מבצע החייב העלמת כספים באמצעותה. בית המשפט לא קיבל את הבקשה בנימוקים טכניים. הבקשה לא קבעה את משך הזמן בו תוענק למנהל המיוחד גישה, והמנהל המיוחד לא היה הנאמן שמונה על ידי הכונס הרשמי.
המנהל המיוחד ביקש רשות לערער על פסק הדין ומשזו נתקבלה, ערער לבית המשפט העליון שגם הוא דחה את בקשתו. בפסק דין מעניין של השופט נועם סולברג מהעליון, נכתב כי גם אנשים שחייבים כספים זכאים לפרטיות ולמרחב אישי משלהם. זאת על אך שפקודת פשיטת הרגל מעניקה לכונס הרשמי ולגורמים מטעמו את הזכות לבצע חקירות לגילוי מצבו הכלכלי של החייב.
שתי הערכאות שדנו בבקשה בחנו אותה בהתאם לחוק הגנת הפרטיות. אך בעוד שהערכאה הנמוכה דחתה את הבקשה מנימוקים טכניים, העליון פסק עקרונית כי הזכות לפרטיותו של אדם, גם אם הוא חייב, גוברת. בית המשפט העליון רואה בתיבת הדואר האלקטרוני של אדם סוג של מאגר מידע ולא עוד תיבה בה עוברים מכתבים, ומשכך, עומדת לחייב הזכות לפרטיות על המידע האישי שלו שהיא זכות יסוד חוקתית. כאמור, הבקשה נדחתה.
