ביקורת בכנסת: משרד הכלכלה פוגע בתעסוקת חרדים

אילוסטרציה. צילום: חדש בבית שמש

"מצד אחד יוצאים בהצהרות שרוצים לעודד יציאת חרדים לעבודה ומצד שני, מערימים קשיים וביורוקרטיה שפועלת בכיוון ההפוך", כך פתח היום (ד') יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני,דיון בנוגע לתכנית מיוחדת של משרד הכלכלה באמצעות הרשות להשקעות, לסיוע לחברות ולמפעלים שקולטים עובדים ועובדות מהמגזר החרדי. גפני קיים את הדיון בעקבות פניות של בעלי מפעלים שהשקיעו משאבים על-מנת לקלוט עובדים חרדים ולאחר-מכן נדחו ע"י רשות להשקעות כשפנו אליה על-מנת לקבל את המענקים והסיוע המגיע להם כחלק מהתכנית לעידוד יציאת חרדים לעבודה.

גפני: "הצהרות לחוד ומעשים לחוד. אז יש תכניות ויש פרויקטים ומילים יפות ומבטיחים סיוע ממשלתי למי שיקלוט חרדים, אבל בפועל ניסחו קריטריונים בלתי אפשריים, אולי במזיד אולי בשוגג, והמפעלים מתקשים להוכיח שהעובדים שנקלטו עומדים בהגדרות של 'מיהו חרדי'. הדבר מונע מהם סיוע תקציבי, למרות שהמעסיקים מצידם, כבר הוציאו כספים על-מנת לאפשר קליטת חרדים". החברות שפנו לוועדת הכספים בעניין הן: "א.ג. גילרו בע"מ" וחברת "אפסיידר".

בדיון השתתפו נציגים של שני מפעלים שנתקלו בקשיים בבואם לקבל את הסיוע מהרשות להשקעות. גפני דרש מנציגי משרד הכלכלה והרשות להסביר מדוע הפכו את הדבר הכה-פשוט, לעניין מסובך עם קריטריונים בעייתיים וביורוקרטיה, שמונעים את הסיוע למעסיקים.

סגן מנהל הרשות להשקעות במשרד הכלכלה, אשר שטרית, האחראי על מסלולי תעסוקה, בין השאר גם למגזר החרדי ויושב בוועדת ההקצאות: "מסלולי תעסוקה באו לתמרץ מגזרים שיש בעיות בשילובם בשוק התעסוקה. בשנתיים האחרונות התקציב לשילוב תעסוקת חרדים מהווה 50% מסך התקציב של מסלולי תעסוקה. הוצאנו 60 מיליון ₪ בשנה האחרונות להעסקת חרדים וחרדיות. 67 חברות הגישו בקשות ונענינו בחיוב. חלק מזערי מהחברות, ביניהן גם חברות א.ג. גילרו ואפסיידר, שנציגיהן נמצאים כאן, לא הציגו הוכחות שהעובדים שקלטו הם אכן חרדים, כפי שמתחייב מחוזר מנכ"ל מיוחד בעניין".

שטרית הקריא את ההגדרה הקיימת של 'חרדים' עוד מהקדנציה הקודמת: "חרדים – יהודים שומרי מצוות שייחודם בהקפדה בדרכי חינוך, חיי הקהילה ואורח חיים להנחת דעתה של הוועדה המחליטה על המענק. הוא או בת זוגו למד במוסד מוכר ע"י משרד החינוך, מוסדות חרדיים וחינוך ילדיהם מוכר שאינו רשמי וכד', קיבלו פטור משירות צבאי בהתאם לחוק שירות ביטחון והיו זכאים למלגת לימודים מכוח מבחני תמיכה לעידוד תעסוקה ועוד". לגבי החברות הפונות אמר: "בקשותיהן נדחו כי לא יכלו להעביר את המסמכים הרלוונטיים עפ"י ההוראה הזו. הייתי במפעלים וראיתי חזותית שמדובר בחרדים, אך היתה התנגדות של הלשכה המשפטית אצלנו, כי הולכת לפי מה שכתוב בחוזר מנכ"ל והיועצת המשפטית נצמדת לכך. נתנו לחברה 90 ימים ולא הצליחו להביא מסמכים".

ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד): "הבעיה שהצבא לא ינפיק אישורים כאלה שמאשרים שמדובר בחרדים, כי האישור שהצבא יכול לתת זה על מתן פטור משירות בגין 'תורתו אומנותו' ושוב הבקשות יידחו".    יו"ר הוועדה גפני אמר גם הוא: "הצבא לא ייתן אישור כזה, כי אין אישור כזה. יש פה בעיה עקרונית, כל הדיון שבאים המפעלים שעשו פעולות והשקיעו כסף ובסוף אומרים להם לא תקבלו. אומרים להם שהעובדים שקלטו לא חרדים וחרדיות, בין השאר כי הצבא לא יכול לתת כזה אישור כי אין כזה, או שלא מצליחים להוציא את האישורים הרלוונטיים ממשרד החינוך".

הבעלים של מפעל א.ג. גילרו בע"מ, אבי גלברט: "אנחנו מעסיקם 250 עובדים. במקור אני בא ממשפחה חרדית ודיברנו יידיש וכשרצינו להעסיק חרדיות אני הייתי היחיד שיכול היה לראיין אותן. אז מה לא מדובר בחרדיות??!   החלטנו לקלוט עובדות חרדיות, הקמנו להן אולם נפרד וחדר אוכל נפרד ודאגנו לאוכל מיוחד, וגם להסעות נפרדות. מדובר בהוצאות של מאות אלפי שקלים לצורך הכנסתן למעגל העבודה. אין ספק שהן חרדיות ואני לא מבין למה דחו את בקשתנו לסיוע, בטענה שלא הצגנו מסמך מתאים שיעיד שהן חרדיות".

חשב חברת אפסיידר, אברהם סרוסי: "פנינו לאגף לחינוך חרדי במשרד החינוך, אבל חלק גדול מהעובדים לא קיבלו אישור, כי מדובר בעולים חדשים שברור שגם לא יקבלו אישור על-כך שהם חרדים, כי לא למדו במוסדות חינוך בארץ".

נוכח חוסר היכולת להתקדם בעניין בדיון הזה, הודיע יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, כי הוא "יקיים דיון נוסף בנושא בשבוע הבא" ודרש שיגיעו לדיון מנהל רשות ההשקעות, נחום איצקוביץ' והיועצת המשפטית של הרשות והייעוץ המשפטי של משרד הכלכלה.