בכיר ברשות העתיקות: לעולם לא נהרוס בית כנסת | לצפייה

צילומים: פישל רוזנפלד

במסיבת עיתונאים מיוחדת ומשותפת לרשות העתיקות, רשות הטבע והגנים, החברה לפיתוח קיסריה וקרן רוטשילד נחשף השבוע האתר התיירותי הבא של ישראל הקדומה. מדובר בשטח ענק המשתרע על פני עשרות דונמים שנחפר מאות מטרים אל מתחת לפני השטח. במהלך החפירות נמצאו פריטים עתיקים רבים המסמלים את ההיסטוריה המפוארת של העיר באלפי השנים האחרונות. על פי הערכות, צפויים לבקר באתר למעלה משלושה מיליון תיירים מדי שנה.

'ביזנעס', שהצטרף לחשיפת הפרויקט האדיר, נחשף אל לא מעט משיירי העבר המפואר של העיר הרומית-ביזנטית-צלבנית. הבולטים מביניהם: שוק הצלבנים, בית הכנסת השוכן במעמקי הים(!), עמדות האבטחה של הרומאים ועוד. הייתה זו הזדמנות מיוחדת לבדוק אצל רשות העתיקות כיצד היא מתייחסת לעתיקות שנמצאות מתחת לפרויקטים למגורים ולמסחר ומה יעלה בגורלו של יזם שאתרע מזלו והוא נאלץ להזמין את רשות העתיקות.

פטר גנדלמן, שכבר עוסק בענף ההיסטורי שנים רבות ומשמש כיום כארכיאולוג מנחה של מחוז המרכז וקיסריה מטעם רשות העתיקות, הצטרף איתנו לסיור והעניק ראיון מרתק ל'ביזנעסופש' בו חשף את כל מה שלא ידעתם על הענף. הראיון המלא לפניכם בוידיאו. בחרנו מתוך הראיון קטעים נבחרים עבור מי שלא יכולים לצפות בראיון המלא.

גנדלמן מסביר כי ישנם סוגים שונים של חפירות ארכיאולוגיות. "רשות העתיקות היא הרשות המובילה לחפירות ארכיאולוגיות ופעולותיה מתחלקות לכמה סוגים. הסוג הנפוץ ביותר הוא חפירות ההצלה. חפירות הצלה שרשות העתיקות נדרשת אליהן באתרי בנייה, כמו גם בהקמת כבישים. מדובר בפרויקטים רבים כאלה, מאחר ומדינת ישראל מבורכת באלפי שנות היסטוריה. כמובן שמדובר כבר באתרים הנמצאים כבר בהליכי תכנון ובנייה.

"מטרת החפירות הן להציל את מה שאפשר ולהשיג את כל המידע הדרוש לשחזור ההיסטוריה המרתקת. יש הרבה פעמים שבהן רשות העתיקות לא מתערבת בבנייה. זו החלטה שתלויה בהמון נסיבות בשטח. כמו למשל באיזה אזור מדובר, התקופה המוערכת בה חיו בשטח הזה, מה סוג הבנייה ועוד. אבל בדרך כלל, אם אנחנו חושבים שיש פוטנציאל גבוה לחשיפת עתיקות בשטח, אנו לא מאפשרים את תחילת העבודות עד לסיום חפירות ההצלה, בהתאם לחוק העתיקות.

"הסוג השני הוא הנדיר יותר, זה מה שאנחנו מגדירים חפירה יזומה, כמו מה שאנחנו רואים כאן בקיסריה. אלה הן חפירות שמתמקדות באזורים בהם אנו חושבים שיש לנו מה למצוא ולחשוף לטובת הציבור. לעיתים אנחנו מוציאים את העתיקות ומכסים את האתר ולעיתים אנחנו הופכים אותו לאתר תיירות. זה תלוי בהרבה משתנים בשטח עצמו".

גנדלמן מבהיר כי "לעולם לא נהרוס בית כנסת" ומספר כי הוא עצמו חשף לא מעט בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל וכי מדובר תמיד באירוע מרגש עבורו. "כל מי שיגיד שהוא אינו מתרגש מכך – משקר". עוד אומר גנדלמן כי רשות העתיקות אינה מתכוונת להכביד על יזמי נדל"ן וכי מטרתה היא לאפשר חיים לצד העתיקות ולא על חשבונן. לדוגמא מציין גנדלמן בניין משרדים ביישוב בית דגן במרכז הארץ. שם, במהלך עבודות החפירה להקמת המבנה, נמצאה גת עתיקה במצב מעולה. הבניין הוקם והגת נותרה בתוך הבניין ושולבה בה. "כך אפשר לראות גת בת אלפי שנים משולב בבנייה מודרנית".

בעניין הכספי, מבהיר גנדלמן כי הסכום שנגבה מקבלנים ויזמים אינו משקף את ההוצאות האמיתיות שיש לרשות העתיקות. "יזם פרטי ישלם הרבה פחות מהעלות האמיתית", מסביר הארכיאולוג ומבהיר כי כל ההכנסות מאתרי העתיקות השונים אינם נכנסים לכיסה של הרשות. "מי שגובה ומקבל את הכסף היא רשות הטבע והגנים שהיא גם זו שאחראית על תפעול האתרים אחרי שאנחנו מסיימים לחפור". הרשות ממומנת מכספי מדינה ומכספים שמשלמים יזמי נדל"ן שכאמור, אינם מכסים את העלויות האמיתיות של החפירות.

במרכז פעילות החפירה והשימור אליו נחשפנו בשבוע האחרון, עומדת החזית המרשימה של המבנה הציבורי המרכזי של קיסריה מלפני כ-2,030 שנה. חזיתו של המתחם שבנה הורדוס בקיסריה כמחווה לפטרונו אוגוסטוס, קיסר רומא באותה עת. דיווח על-כך נמצא ב'מלחמות היהודים' של יוסף בן מתתיהו.

לאחרונה נחשפה במקום תגלית נדירה – בית כנסת שחלקו נמצא כיום ממש בתוך הים. מתברר, וכך הוכח לא אחת במחקרים, כי העיר קיסריה השתרעה מערבה, עמוק לתוך הים. בית הכנסת הזה הוא אחת ההוכחות הברורות לכך. שימו לב לפסיפס המרשים שנותר ממנו.