גפני: כשהאוצר יצטרך אותי אהיה מאוד עסוק. לא אהיה כאן

פלוט עם גפני היום בוועדה. צילום: דוברות ועדת הכספים

נוכח מצבה הקשה, זקוקה העיר נצרת עילית לתכנית פעולה נקודתית של הממשלה, כזו שתכלול תקציבים ישירים לתמיכה ולפיתוח העיר. כך הסכימו היום (ד) חברי ועדת הכספים מכל הסיעות, בדיון דחוף אודות הגירעון הגדול בקופת העירייה והאתגרים הקשים עמם היא מתמודדת.

יושב ראש ועדת הכספים, חה"כ משה גפני (יהדות התורה) הודיע כי הוא נרתם מיידית לקדם סיוע ממשלתי לעיר והביע תרעומת קשה על היעדרותם של נציגי האוצר מהדיון. חברי הוועדה קראו לממשלה להעניק סיוע מיידי לעיר באמצעות תכניות ייעודיות עבורה. זאת לנוכח האתגרים הייחודיים והיותה חריגה בשיעור החריג של עולים בקרב אוכלוסייתה (כ-40%) ושיעור הנתמכים בשירותי הרווחה (כ-50%).

הביטוי "אתגרים מיוחדים" מהווה לכאורה מונח מכובס להשתלטות הערבית על העיר שהפכה בעשור האחרון אבן שואבת למשפחות ערביות רבות מהגליל התחתון. מי שיזם את הדיון הדחוף היה חה"כ יואב קיש (ליכוד). קיש אמר כי יזם את הדיון לאחר שיחה עם ראש העיר. "לנצרת עילית יש משמעות אסטרטגית והשלכות על כל הגליל. העיר מתמודדת עם הרבה מאוד אתגרים, מדובר בעיר מעורבת, ובה אוכלוסייה מגוונת עם פערים גדולים. יש בה שכבה מאוד גדולה של אוכלוסייה שזקוקה לתמיכת הרווחה. ראש העיר לא מקבל מספיק גיבוי מהממשלה לצרכים של העיר ולאתגרים שעימם היא מתמודדת", אמר קיש.

ראש עיריית נצרת עילית, רונן פלוט שהשתתף בדיון, אמר כי "נצרת עילית בסכנת קריסה ובגלל זה עזבתי את הכנסת והלכתי לאתגר. הייתי בטוח שהממשלה תבוא ותעזור לי בכל מה שניתן. אין לי טענות לכל משרד שעושה, כל משרד עושה כל מה שיכול. אבל אין תכנית אחת מערכתית. לפני שנה נתנו לנו 600 אלף שקל לתכנון שלושה מעונות יום והיום בבוקר קיבלתי טלפון שהתקציב לא יהיה השנה ולא יודעים מתי. זרקו 600 אלף סתם כך. ממשלת ישראל אמנם עסוקה בדברים אחרים חשובים כמו עמונה… נצרת עילית לא פחות חשובה מעמונה. בסוף היישוב יקרוס. תבוא העיר נצרת ותשים דגל אחד על שני היישובים ואני ביחסים טובים גם עם האוכלוסייה הערבית בעיר. אי אפשר להאמין איך ממשלת ישראל מתייחסת לעיר הזו. 50% מהעיר רשומים ברווחה. אנחנו בדירוג סוציו-אקונומי 5.

"האוכלוסייה הערבית בעיר משכילה ויש בה רופאים, עורכי דין וכדומה. היא באה ליישוב על-מנת שיהיו לה חיים טובים. הם בדירוג סוציו-אקונומי 9, אנשים מבוססים שבאו ליישוב. ומצד שני יש לנו עולים חדשים, קשישים ונזקקים. אלה נוסעים במרצדסים ואלה באוטובוסים, והעיר מזדקנת. ל-48% מהתושבים יש פטור מארנונה. עכשיו באים חרדים ואני שמח על כל מי שבא, אך בנו להם שכונה ללא תשתיות, בלי בית כנסת, בלי מקווה ובלי גני ילדים. אז מה מצפים שאנחנו נבנה? קיבלתי עיר עם גירעון של 70 מיליון ומשרד הפנים לא יאשר לי לקדם פרויקטים. ראש הממשלה היה אצלי ב-1 בספטמבר עם פתיחת שנת הלימודים ואמר לי 'אני איתך וצריך טיפול נקודתי'. מאז אני מחפש את המנכ"ל והעוזרים שלו ויש כל-כך הרבה קריטריונים ומרוב קריטריונים אני הולך לאיבוד. אני מזהיר את ממשלת ישראל, אם תהיה קריסה בנצרת עילית, זה יתפשט על כל הגליל".

גפני הודיע בסיכום הדיון כי הוא הולך על שני מהלכים מקבילים בשלב ראשון: "אזמן לפגישה אצלי בימים הקרובים את מנכ"לי משרדי האוצר, הביטחון והפנים, יחד עם ראש העיר. במקביל, אפנה ישירות לראש הממשלה ואדרוש ממנו טיפול נקודתי בנצרת עילית. מדובר כאן בהחלטה מדינית. לא משהו שיועצים משפטיים צריכים לשקול. נצרת עילית היא עניין אסטרטגי. יישוב בלב הגליל, שכולנו מעוניינים שיתפתח. אני מצר על-כך שלא היה כאן נציג משרד האוצר ומודיע בזאת, שכשיהיו פניות של האוצר אליי, אני אהיה מאוד עסוק ולא אהיה כאן…".