הבנק סירב, הלקוח זכה בפיצוי כספי

בנק דיסקונט. צילום: יוסי זמיר | פלאש 90

האם אדם שקיבל הפטר כדין בהליכי פשיטת רגל לא רשאי לפתוח חשבון בנק חדש שמיועד לשימוש ביתרת זכות בלבד? האם הבנק רשאי לסרב רק משום שיש ללקוח "עבר בעייתי" או בגלל שקיימים הליכים משפטיים אחרים בין הצדדים?

סוגיות אלה הונחו לפתחו של בית המשפט. מדובר בדוגמה טובה למקרה שבו הבנק לא תמיד צודק, בלשון המעטה. תיק שמוכיח פעם נוספת שגם לקוח מן היישוב שמצוי במחלוקת משפטית מול תאגיד בנקאי יכול לצאת מבית המשפט כשידו על העליונה. בפרט כאשר הבנק מתנהל בחוסר תום לב ומפר הוראות ברורות שעולות מתוך החוק ומהוראות המפקח על הבנקים בכבודו ובעצמו.

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו ל'ביזנעס' בפייסבוק

מעשה שהיה כך היה. התובע נקלע לחובות והשלים הליכי פשיטת רגל שהסתיימו בצו הפטר. צו ההפטר התיר לו לפתוח חשבון בנק ביתרת זכות, אך כאשר הגיע לבנק וביקש לפתוח חשבון, הופתע התובע מסירוב הבנק. הבנק טען כי החשבון לא ייפתח משום שיש ללקוח חשבון אחר בסניף המתנהל תחת הליך משפטי. הלקוח החליט לא לשתוק והגיש כנגד הבנק תביעה בבית המשפט.

האם ניתן לסרב לניהול חשבון ביתרת זכות?

סעיף 2 לחוק הבנקאות קובע שבנק לא רשאי לסרב לפתוח חשבון ללקוח ב"סירוב בלתי סביר", אם החשבון אמור להתנהל ביתרת זכות או שהלקוח עומד בתנאי ההסכם. המפקח על הבנקים אף קבע שבכל הנוגע לחשבון ביתרת זכות, הבנק לא יסרב גם אם הלקוח נמצא בהליך פשיטת רגל ואף אם מתנהל בינו לבין הבנק הליך משפטי בגין גביית חוב.

פסקי דין רבים עסקו בסוגיית ההגדרה של המונח "סירוב סביר" לפתיחת חשבון בנק ביתרת זכות. נקבע בפסיקה שאמנם המחוקק לא הגדיר באופן מפורש מהו "סירוב סביר", אך ניתן ללמוד אמות מידה לכך מסעיפי החוק. נטל ההוכחה בדבר ה"סבירות" מונח לפתחו של הבנק. הלכה פסוקה היא כי החשש של הבנק לא יכול להיות מבוסס על "טענה כללית וסתמית" או "חשש ערטילאי". הבנק צריך אפוא להציג נתונים קונקרטיים ומעשים ברורים שיצדיקו את סירובו.

במקרה המדובר, הטענות של הבנק התמצו בהפרת יחסי אמון לכאורה שבאה לידי ביטוי בקיום חשבון אחר ביתרת חובה, ובכך שהתובע היה ערב לחשבון נוסף שמתנהל כנגדו הליך גבייה. אולם טענות אלה הוצגו ללא אסמכתאות, ביסוס או תימוכין.

יתרה מזו, בית המשפט אף הדגיש שהתובע ביקש לנהל חשבון עובר ושב ביתרת זכות. קרי, חשבון שאיננו מעמיד בסיכון כלשהו את הבנק. גם הטענה בדבר הפרת הסכם בעבר לא הייתה יכולה לשמש כעילה לסירוב שכן חוק הבנקאות קובע תנאים חלופיים ולא תנאים מצטברים. דהיינו, אם אדם מבקש לפתוח חשבון בנק ביתרת זכות, הוא לא חייב להיות בעל "עבר כלכלי נקי" בכל הנוגע לעמידתו בתנאי ההסכם החדשים. בית המשפט קבע גם כי התנהלות הבנק לא התיישבה עם הוראותיו הברורות של המפקח על הבנקים.

מחדלי הבנק וגם חוסר תום לב

בית המשפט ציין בפסק הדין שבמקרה זה התקיימו היסודות של עוולת הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 2 לחוק הבנקאות וסעיף 63 לפקודת הנזיקין. כמו כן, נקבע כי הבנק התנהל בחוסר תום לב וחרג מההוראות החלות עליו מכוח דיני החוזים הכלליים. חוק החוזים מחייב כידוע ניהול משא ומתן לקראת חוזה בדרך מקובלת ובתום לב. בית המשפט קבע כי הבנק הפר את חובת תום הלב כאשר סירב לפתוח חשבון בנק ביתרת זכות למרות שהלקוח קיבל הפטר והוסרו המגבלות שהוטלו עליו.

עוד טען התובע שהבנק הוציא את דיבתו ושהתנהלות הבנק גרמה לכך שהוא הוצג כ"חייב" למרות שקיבל הפטר. בעניין זה בית המשפט ראה לנכון לדחות את התביעה שכן הדברים נאמרו בין הלקוח לפקידת הבנק ופרסומם לא היה ברבים. בסופו של היום, בית המשפט פסק לטובת התובע פיצויים בסך 3,500 שקלים בגין הפרת חובה חקוקה (חוק הבנקאות ופקודת הנזיקין) וכן בשל ניהול מו"מ בחוסר תום לב (בניגוד לחוק החוזים).

עו"ד יוסף ויצמן הוא המשנה לראש לשכת עורכי הדין וחבר הוועדה לבחירת רשמי הוצאה לפועל