הבנה לקראת הסכמי סחר חופשי עם דרום קוריאה, הכוללת הטבות מס, פטור ממכסים והאפשרות לייצא ולייבא בחופשיות עם הענקית מהמזרח, לא תכלול את ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון ורמת הגולן
דוד שלומוביץ 15.08.2019
האם היקב ביו"ש יוכל למכור לקוריאה | צילום אילוסטרציה: קובי גדעון, פלאש 90 בימים אלו נחתמים המגעים לקראת הסכם סחר מיוחד שיסייע רבות לחלק מהעסקים ולחלק מאזרחי ישראל. אנו אומרים לחלק, כי הישראלים המתיישבים ביו"ש, לא ייהנו מההסכם הצפוי להחתם.
נראה שישראל מתכנסת כלכלית ועסקית ל'גבולות 48', כך עולה ממכתב שהעבירה ישראל לדרום קוריאה, המחריג את יישובי יהודה ושומרון ורמת הגולן מהטבות שונות כמו פטור ממכסים. בכך נכנעת ישראל הלכה למעשה, לקהילייה הבינלאומית שמעולם לא הסכימה עם 'הסיפוח והכיבוש'.
המגעים להסכם סחר עם דרום קוריאה, מתנהלים כבר כמה שנים על ידי משרדי החוץ והכלכלה, כשלאחר יישוב כל הדרישות משני הצדדים נותרה הדרישה להחרגת ההתנחלויות מהסכם הסחר החופשי.
את ההשראה לדרישה הזו שאבה דרום קוריאה, ככל הנראה, מהסכם למחקר ופיתוח, ושיתוף פעולה תעשייתי ומדעי, שנחתם עם האיחוד האירופי בשנת 2014, הסכם שנקרא 'הורייזון 2020'. במסגרת ההסכם תשלם ישראל כמיליארד אירו ותקבל החזר של 1.5 מיליארד אירו, למיזמים שונים הקשורים למחקר והכרה באוניברסיטאות ומכוני המחקר.
בזמנו, השרים בנט ואלקין התנגדו לנוסח ההסכם, לאחר שהאיחוד האירופי דרש להוציא מכלל ההסכם את יהודה ושומרון ורמת הגולן. במשך חודשים ארוכים ישראל התגלגלה עם ההסכם הזה עד שנכנעה, בין היתר, היות ובבית הלבן ישב הנשיא אובמה, שכידוע, לא ממש נתן גב למדינת ישראל.
להסכם צורף נספח, שכבר קיבל את השם 'נספח הכניעה', בו ישראל מאפשרת לאירופים להשקיע את כספם היכן שהם רוצים, ללא שמדינת ישראל תוכל להשפיע בעמדותיה בהקשרים הטריטוריאליים־פוליטיים-מדיניים.
מסתבר, שגם בהסכם העבודה עם סין, הוסכם במעורפל שאזרחי סין הבאים לעבוד במדינת ישראל, יעבדו באזורים המוסכמים על שני הצדדים כדי לדאוג לביטחונם.
גם במקרה הנוכחי, ההסכמה הישראלית שתוצרת ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון ורמת הגולן, לא תיהנה מההטבות השונות כמו פטור ממכסים, במסגרת הסכם אזור הסחר החופשי, סללה את הדרך לחתימה עם דרום קוריאה. בשבוע הבא תגיע לישראל יו מיונג הי שרת הסחר של דרום קוריאה לחתום באופן רשמי על ההסכם.
מול הביקורת הפוליטית על הכניעה של ממשלה ימנית, על עקרונות של גבולות המדינה, אומרים בכירים במשרדי החוץ והכלכלה, שמדובר בהסכם אסטרטגי-כלכלי ראשון במעלה והרווח הישיר לציבור הישראלי מוערך במיליארדים.
כבר כיום, עומד היקף הסחר עם דרום קוריאה על 1.5 מיליארד דולרים והוא צפוי לעלות בעקבות החתימה, במאה מיליון דולרים נוספים. ההסכם גם סולל דרך להסכמים נוספים עם מדינות אחרות באסיה, אחת מהן היא סין, עמה מנהלת ישראל מגעים בשנים האחרונות להסכם סחר חופשי.
סביב ההסכם שעומד להיחתם, עומדות שאלות קשות לממשלה המציגה את עצמה כימנית:
מדוע לאחר שממשל טראמפ מכיר ברמת הגולן ואף עומד לקום יישוב הנושא את שמו, מסכימה מדינת ישראל להחרגה הכורכת את רמת הגולן עם יהודה ושומרון?
האם מדינת ישראל הולכת להציע למכירה את נכסיה הטריטוריאליים תמורת הטבות כלכליות?
כיצד תמשיך ישראל את מלחמתה בארגוני החרם וב-BDS, כאשר היא מדברת בשני קולות מנוגדים?
מקומם ומרגיז אולם לא נראה שמשהו ישתנה בנדון.


