הטייקון מנתיבות || פשטן, צנוע ואיל נדל"ן: הכירו את יגאל דמרי

"אנחנו כבני אדם עושים את הכסף, זה לא הוא שעושה אותנו" • הוא צנוע ונחבא אל הכלים, אין עליו אפילו ערך בויקיפדיה, הוא גר 35 שנים באותו בית בנתיבות וארוחת הצהריים האידיאלית ביותר מבחינתו היא שווארמה בבגט • באוטו הלא ממש חדש שלו ("ממילא הנהג שלי נמצא בו הרבה יותר ממני") יש לו בקבוק מים ופירות שאשתו ארזה לו, והחולצה המכופתרת שהוא לובש, היא הדבר הכי קרוב לבגד מעצבים שילבש • ובכל זאת, יגאל דמרי, האיש שהפך לאגדת נדל"ן, חולש על מיליארדים רבים בענף הבנייה והונו הנזיל מאפשר לו להיכנס גם לתחומים נוספים בעולם ההשקעות • כשפריפריה פוגשת פריפריה: קווים לדמותו של טייקון הנדל"ן הצנוע שעתיד לחלץ את נחום ביתן והרשת שבבעלותו ולהעלותה על דרך המלך • יריעה מקיפה

משמאל: יגאל דמרי, נחום ביתן ומיכאל לובושיץ מנכ"ל קבוצת יינות ביתן, בחנוכת סניף חדש לרשת, בשבועות האחרונים | צילום: מיכאל אביטבול

בקטע ההגדה 'וכאן הבן שואל' טמון רגע בו כל אחד יכול לבקש מאביו שבשמים את בקשתו הפרטית. הרי לכול אחד מאיתנו יש איזה 'מצרַיִם' קטן שממנו אנו מבקשים לצאת וזקוקים בו לישועה. פעמים רבות נייחל לאיזה 'גואל' פרטי שיבוא ויגאל אותנו מהצרות הפרטיות שלנו.

בשנתיים האחרונות אנחנו מסקרים כאן ב'ביזנעס' את עלילותיו של נחום ביתן ורשת המרכולים שייסד – 'יינות ביתן'. האיש שהחל את דרכו בחנות מכולת קטנה באשקלון, גדול והתרחב עד שיצא למסע רכש אגרסיבי שבסיומו נכנסו תחת הרשת המקורית עוד עשרות חנויות של רשת 'מגה' ו'חצי חינם'. מכאן נכנס ביתן לסחרחרה של מצוקת אשראי חריפה, סגירת ומכירת סניפים, הכנסת משקיעים, כניעה לבנקים והכנסת אנשים נוספים לניהול הרשת ועד לתביעות בבתי המשפט ושמועות על נישולו של ביתן מכל ניהול הרשת.

כעת, נראה שהגיע הגואל לביתן.

יש לו גיס ראש כולל, הוא בא ממשפחה מעט חרדית, טייקון נדל"ני עתיר נכסים והוא מהמיליארדרים הצנועים יותר בישראל.

הכירו את יגאל דמרי – האיש שלכאורה יחלץ את נחום ביתן מהבוץ, ויאפשר לו לצוף מעל המים בלי שעבודים נוגסים מבנקים.

עסקה תחילה

אם הכל היה הולך כשורה, בשעה שאתם קוראים מילים אלו כבר הייתה אמורה להיחתם עסקה בין ביתן לבין יגאל דמרי (יחד עם קרן שקד, שבשליטת רוני בירם וגיל דויטש). על פי התכנית, ביתן אמור לקבל הלוואה בגובה 250 מיליון שקל תמורת 30% מחברת יינות ביתן. בכך מוסרת מעל נחום ביתן החרב המאיימת לנשל אותו מהשליטה ברשת שייסד ונושאת את שמו. במקביל ועם השלמת העסקה, יסיים שלמה רודב, יו”ר קבוצת יינות ביתן, את כהונתו ואת מקומו יתפוס רו”ח אבי טולדנו, שניהל עבור ביתן את המגעים עם דמרי, קרן שקד והבנקים.

יגאל דמרי | צילום יח"צ

רודב היה זה שניהל את המגעים עם קבוצת הפניקס שכללה את קרן כלירמרק, ארקין השקעות וברק קפיטל, עסקה שכאמור הייתה מנטרלת את נחום ביתן מעסקיו. עוד פורסם כי הפניקס תהיה זכאית לפיצוי בגובה של כ-10 מיליון שקל. החוב של ביתן לבנקים, הפועלים ומזרחי, עומד על 237 מיליון שקל וההלוואה שיקבל ביתן מדמרי תסלק את שיעבוד הבנקים על הרשת. נראה כי הבנקים יוותרו גם על האופציות בגובה 16% ששני הבנקים מחזיקים בחלקים שווים, למימוש מניות הרשת במסגרת הנפקת יינות ביתן.

הגלולה המרה בעסקה אותה ביתן יצטרך לבלוע היא, מכירת 16 חנויות לרשתות ויקטורי ופרשמרקט בתמורה ל-285 מיליון שקל. לאחר המכירה יחזיר ביתן כ-100 מיליון שקל לדמרי וקרן שקד, סכום שהוגדר בעסקה כמימון ביניים. על פי הדיווח, לאחר מכירת הסניפים ישלם ביתן 86 מיליון שקל לנאמני מגה – ואלו ישחררו את השעבוד לטובת דמרי ושקד. מכירה זו תחליש אמנם את הקבוצה עוד יותר, אולם כאמור השליטה תישאר בידי מייסד הרשת ועל כך בהמשך.

אלא שלפני האופטימיות המלאה נדגיש, כי לפי פרסום של שני מוזס ב'גלובס', 16 הסניפים שנשכרו מחברת הנדל"ן 'אמות' נתקלו בבעיית מכירה למתחרות, משום ש'אמות' טוענת כי בחוזה עם יינות ביתן הוסכם כי הרשת לא תהא רשאית למכור סניפים למתחרות בלי הסכמה מראש.

במקביל פרסמה מוזס, כי עסקת יינות ביתן עם דמרי צפויה להתעכב עוד, בשל התערבות חברות ביטוחי האשראי. אם בתחילה חברות ביטוחי האשראי (ובראשן בססח) עיכבו את העסקה כדי להגיע להבנות עם קבוצת יינות ביתן לקראת עסקה שהייתה אמורה להיחתם ביום רביעי השבוע, עתה, גם 'כלל ביטוחי אשראי' דורשת ביטחונות נוספים, וההערכה היא כי השלמת העסקה תידחה שוב לפחות עד תחילת השבוע הנוכחי.

אלא שגם כשתצא העסקה עם דמרי ושקד לפועל, ביתן יצטרך לעמול קשה כדי להבריא את הרשת שנשארת בבעלותו. מכירת 16 הסניפים המדוברים כמוה כניתוח קשה להסרת איבר חיוני בגוף שגם כך לא נותן מאה אחוז תפוקה. על פי הדיווחים, מדובר בסניפים עם מיקומים חזקים במיוחד המפיקים רבע מכלל הכנסותיה של החברה. מכירת הסניפים מצמצמת הלכה למעשה את כוח הקנייה של ביתן מהספקים וכרוכה בפיטורי מאות עובדים. אלה יצטרפו לאלפי העובדים שפיטרה הרשת בשנתיים האחרונות.

תוקפים ומבקרים

בהמשך, יתקדם ביתן לקראת הנפקתה של קבוצת יינות ביתן. או אז יוכלו דמרי ושקד לממש את האופציות שיקבלו תמורת ההלוואה להמרה. את ההנפקה אמור לנהל משרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' שמייצג את החברה, והתשקיף לקראת הנפקתה של יינות ביתן יסתמך ככל הנראה על דו"חות הרבעון השני של 2021.

מי שחיפש אישור להתקדמות המגעים בין הצדדים מצא זאת באירוע פתיחת סניף של הרשת בעיר נתיבות באמצע החודש אליו הגיע יגאל דמרי. האורח כיבד את הטקס בנוכחותו ואף נשא דברים במקום בנוכחות נחום ביתן. אין ספק כי יש בצעד הזה כדי לחזק את האמון בין הצדדים.

העיתונות הכלכלית שביקרה את מהלכי ביתן לאורך התקופה האחרונה, שבה ותקפה את ביתן על הצעד שעשה ועל אחיזתו בניהול הרשת שייסד בכל הכוח. לעיתים היה נראה שהכתבים באתרים השונים לא יירגעו עד שייראו את נחום ביתן נגרר בחוצות כשהוא מנושל מכל נכסיו.

ב'כלכליסט' הודגש, כי המתחרים של ביתן מציגים בשנתיים האחרונות צמיחה מתמשכת. הטענה לא גובתה במספרים או בראיות מניחות את הדעת. לטענת נורית קדוש, הרשתות המתחרות רשמו בשנה החולפת עלייה דו-ספרתית מהוספת החנויות שקנו מביתן, היא אף העריכה כי ייתכן שביתן ייאלץ בהמשך הדרך למכור חנויות נוספות. 'ביזנעס' מציין כי חשוב לזכור שכלל רשתות המזון חוו עלייה דרמטית בשנה האחרונה בעקבות משבר הקורונה.

מאפס למיליארדים

ב-TheMarker תקף יורם גביזון את ביתן בטענה כי עסקת יינות ביתן-קבוצת דמרי שקד מאפשרת גם לבחון את השמדת הערך עליה ניצח נחום ביתן בחמש השנים האחרונות. לטענתו לאחר שרכשה יינות ביתן ביוני 2016 את חברת מגה תמורת 450 מיליון שקל מידי נאמני הרשת, טיפס המחזור המאוחד של רשת יינות ביתן-מגה לכ-6 מיליארד שקל, כלומר הרשת השנייה בגודלה לאחר שופרסל.

חמש שנים מאוחר יותר – כותב גביזון – לאחר שנאלץ ביתן לבצע הפרשות למחיקות מלאי של 600 מיליון שקל ב-2020-2019 – ליינות ביתן יש הון עצמי שלילי, המערכת הבנקאית איבדה כל אמון בנחום ביתן, החברה נפרדה מ-3,000 עובדים בשנה האחרונה ומחזור המכירות שלה יירד ל-2.8-2.7 מיליארד שקל בעקבות המכירה האחרונה של סניפים. זאת ועוד ההלוואה שקיבל ביתן מדמרי וקרן שקד ניתנה לפי שווי חברה של 350 מיליון שקל.

כיום, ממשיך גביזון, יינות ביתן אינה מהווה תחרות של ממש לשופרסל, שנמצאת עם מחזור מכירות של 15 מיליארד שקל ושווי שוק של 7 מיליארד שקל; לרמי לוי (מחזור מכירות של 6.2 מיליארד שקל ושווי שוק של 2.9 מיליארד שקל ); יוחננוף (מחזור מכירות של 3 מיליארד שקל ושווי שוק של 2.3 מיליארד שקל); ויקטורי (מחזור של 2.2 מיליארד שקל ושווי שוק של 1.2 מיליארד שקל); ופרשמרקט שהוקמה ב-1995, עשרות שנים לפני שנפתחו סניפיה הראשונים של מגה (מחזור מכירות של 1.6 מיליארד שקל ב-12 החודשים האחרונים ושווי שוק של 2.1 מיליארד שקל).

לסיום, הוא מצדד בעסקת הפניקס, שביתן נלחם בכל כוחו לסכלה. לדבריו היא הייתה מכניסה 300 מיליון שקל לקופת החברה, מעמידה גב פיננסי לחברה והנהלה חזקה – ולא פחות חשוב הייתה – מרחיקה סופית את ביתן מהשפעה. מאידך, 'ביזנעס' מציין, כי ניתן להבין היטב את הרצון החזק של ביתן לשמר את השליטה ברשת בידיו גם במחיר החלשתה. בעולם העסקי הדינמי המבט הוא תמיד לטווח הארוך בו מאמין ביתן, שהוא יכול להבריא את הרשת ולכבוש שוב מקום של כבוד בקרב רשתות המזון בישראל.

חולצה מכופתרת

מסתבר כי גם המציל של ביתן, הלא הוא יגאל דמרי, המנכ"ל והבעלים של י.ח. דמרי, אחת מחברות הבנייה הגדולות בישראל, רואה את הדברים עין בעין עם ביתן. עצם העובדה שהעסקה יוצאת לדרך והזזתו של ביתן מהרשת אותה ייסד אינה על הפרק, מעידה יותר מאלף עדים על ההבנה של דמרי בנושא.

ניתן לנחש כי יגאל דמרי עצמו נמצא באותה סיטואציה. גם חברת הענק שתחת ידו צמחה יש מאין. את החברה הקים דמרי לפני כ-30 שנה יחד עם אביו חזקיה, בסוף שנות ה-80 בנתיבות, בעיר בה נולד, גדל ומתגורר בה עד היום. הח' בשם החברה בא מחזקיה והי' מיגאל. כיום מחזיקה דמרי בעתודות קרקע בהיקף של כ-19 אלף יחידות דיור שנמצאות בשלבים שונים של תכנון, בנייה ושיווק.

החברה שיוזמת פיתוח נדל"ן וגם מבצעת את הפרויקטים בעצמה – כשדמרי אינו מחבב עסקאות קומבינציה כלל, מעדיף תמיד להישאר בעל הבית של הפרויקט – חובקת בזרועותיה פרויקטים בבנייה ושיווק בכל רחבי הארץ מקרית ביאליק בצפון ועד דימונה בדרום. היא חברה ציבורית ושווי השוק שלה נאמד בכ-2.6 מיליארד שקל.

בהנחת אבן פינה לפרויקט בדימונה | צילום: יח"צ

יגאל עצמו ידוע כאיש צנוע, אין עליו אפילו ערך בויקיפדיה, הוא גר 35 שנים באותו בית בנתיבות ועל פי תחקיר שערך עליו שמעון איפרגן  במגזין mako, ארוחת הצהריים האידיאלית ביותר מבחינתו היא שווארמה בבגט, והחולצה המכופתרת שהוא לובש, היא הדבר הכי קרוב לבגד מעצבים שחבריו מתהדרים בהם.

הריאיון שערך איתו איפרגן כולל משפטים מרתקים ונעשה לרגל כניסתו למכרז של רכישת חברת התעופה 'ישראייר'. בשלב מסוים הצעתו אף הועדפה על פני הצעות של טייקונים אחרים כמו רמי לוי, מוטי בן משה ומשפחת בורוביץ'. את הסוף כולנו יודעים, רמי לוי הקפיץ את הצעתו וזכה, אבל בדרך, הציבוריות הישראלית הכירה דמות חדשה.

כסף לא מעוור

התשובה על מהלך רכישת ישראייר, נכונה לכאורה גם לכניסתו של דמרי לענף המזון: "אל תדאג, אני לא עוזב את חברת הבנייה. אבל אני תמיד מחפש הזדמנויות, באותה מידה הייתי יכול לקנות השנה חברת תרופות. היו מקרים שרכשתי אדמות במקומות שנחשבו לא רווחיים או שבניתי פרויקטים שגרמו להרמות גבה, אבל ברוך השם הצלחתי".

בהמשך הוסיף יגאל דמרי: "אני לעולם לא אנפנף בכמה כסף יש לי או אין לי, לא מעניין אותי גם מה יש או אין לאחרים. צריך תמיד לזכור שאנחנו כבני אדם עושים את הכסף, זה לא הוא שעושה אותנו".

המטה הראשי של חברת י.ח. דמרי לא נמצא באחד ממגדלי המשרדים בתל אביב או באזור המרכז. אלא בעיר נתיבות, ברחוב ירושלים 1, היכן שעמד פעם אולם חתונות בשם 'אפרת' שם נמצא המטה של החברה המעסיק כיום 270 עובדים, רובם תושבי נתיבות. שניים מהם, חזי (36) ואופיר (32), הם בניו של דמרי. בת הזקונים שלו, שרין (30), מנהלת חברה לייצור בגדי ילדים. "רוב העובדים שלי מלווים אותי מהיום הראשון, נמצאים איתי 20-25 שנה, אומר דמרי. "עובד חדש אצלנו זה אחד שעובד שבע-שמונה שנים".

על פי הסיקור המקיף במגזין mako דמרי מנהל כיום חברה שבחמש השנים האחרונות שילשה את שוויה, שעומד כיום על 2.3 מיליארד שקלים. דמרי עצמו מחזיק ב-65 אחוזים ממניות החברה, בשווי כולל של כ-1.8 מיליארד שקלים. אולם הכסף כלל לא מסנוור אותו.

"אם היית נתקל בו ברחוב, לא היית מעלה בדעתך שהוא מיליארדר", מספר אחד מחבריו הקרובים. "נדיר מאוד לראות אותו אוכל במסעדה, שלא לדבר על מסעדת יוקרה. כשבא לו משהו מתוק הוא עוצר בפיצוצייה או בחנות נוחות של תחנת דלק וקונה טילון".

ממה זה בא, סגפנות?, שאל המראיין.

"זה פשוט האדם שהוא. יש עשירים שמחזיקים באוטו שמפניה, אצלו יש בקבוק מים מינרליים ופירות שאשתו נותנת לו בבוקר שייקח לעבודה. הוא גם מתלבש פשוט, אשתו איריס קונה לו את כל הבגדים והנעליים. יגאל הוא האדם הכי פשוט בעולם, איש של אנשים, סחבק. הוא תורם בסתר ולא רוצה שיזכירו את שמו אף פעם בהקשר של פעילות פילנתרופית. לפני כמה שנים הוא בנה בריכה בבית והסתיר אותה כדי לא לנקר עיניים לאנשים".

ככה בונים מקווה

דמרי נולד במושב בית הגדי הסמוך לנתיבות להורים דתיים שעלו ארצה מטוניס בשנות ה-50 וגידלו כאן עשרה ילדים. "היו לנו קשיים כמו לכל העולים, גרנו בבית קטן וכל האחים ישנו בחדר אחד על מזרנים. הריהוט היה ישן ברובו, יד שנייה, אבל שמחנו בחלקנו".

בשנות ה-80 התמקצע כקבלן לצד אביו. ההתמחות הראשונה שלו הייתה בניית מוסדות – מקוואות, אולמות ספורט, כיתות לימוד – והתכנית העסקית שלו כללה בעיקר חזון וחוצפה. "ממש בתחילת דרכי הגעתי למשרדים של משרד השיכון בבאר שבע", הוא מספר. "ישבתי בפרוזדור כדי להסדיר מסמכים בנוגע למכרז שניגשתי אליו, וברקע שמעתי את המנהל מדבר על נושא המקוואות. בלי להתבלבל ניגשתי אליו הסברתי לו איך בונים מקוואות, איך עושים את זה נכון".

איך הוא הגיב?, שאל איפרגן.

"בהתחלה הוא היה בהלם, אחר כך ביקש שאכנס אליו לכוס קפה. אחרי חצי שעה כבר היו לי הצעות עבודה לבניית מקוואות ממשרד השיכון".

על הזינוק של דמרי מספר איפרגן את הסיפור הבא: בראשית שנות ה-90. הייתה עלייה של מאות אלפי יהודים ממדינות ברית המועצות לשעבר. בישראל לא היה מלאי דירות גדול מספיק כדי לאכלס אותם, ושר השיכון באותם ימים, אריאל שרון, החליט על הקמת מאות אלפי יחידות דיור שיקלטו את העולים. לדמרי, שבדיוק החל לבנות כמה בתים בנתיבות, הזדמנה פגישה ששינתה הכל.

"הייתי קבלן ממש מתחיל בתחום בניית הבתים, כל מה שבניתי היה 30 יחידות דיור קטנות, ובאיזה יום הייתי בכנס שדיברו בו על גל העלייה. יצא לי להיפגש שם עם אריק שרון, ותוך כדי שיחה איתו אני ככה זורק לו שבתוך שלושה שבועות אני יכול לבנות לו בית בבנייה מואצת. שרון אמר לי 'לך על זה', ואיך שהפגישה הסתיימה הבנתי שנכנסתי לסיטואציה בלתי אפשרית".

כי?

"כי אי אפשר היה להרים בית של 60 מטר עם אופציה של עוד 60 מטר וגינה בזמן הזה. זה היה טירוף, אבל אמרתי לעצמי שזו הזדמנות לפרוץ קדימה. שלושה שבועות עבדנו מסביב לשעון כדי לבנות את הבית, זה היה שיא בימים ההם, ובסוף שרון בא לראות אותו עם בכירי ממשלת ישראל. הם היו בהלם. זה היה הבייבי של שרון, להוכיח שאפשר לבנות בזמן קצר מאוד אלפי יחידות דיור לעולים. הבית הזה שבניתי נתן לי את הדחיפה הגדולה. בנינו אז 15 אלף יחידות דיור, והחברה פשוט זינקה".

עשרות אלפי יח"ד

עם הפוש של תחילת שנות ה-90 התרחבה י.ח דמרי לבניית דירות בכל רחבי הארץ – אופקים ובאר שבע, חריש ופתח תקווה, ירושלים וגבעתיים – וכיום היא בונה גם מעבר לים, ברומניה. פרויקט הדגל הנוכחי שלה בישראל הוא בשיכון בבלי בתל אביב; את האדמות שם רכש דמרי מאיש העסקים יצחק תשובה. "הלוואי שיכולתי לקנות ממנו עוד אדמות כמו בפרויקט בבבלי", אמר דמרי, "זו עסקה מעולה".

כאשר נשאל דמרי איך החברה נראית אחרי שנה של מגפה? הוא ענה מיד: "הצלחנו למכור דירות למרות המשבר ויש לנו קרקעות זמינות. כרגע יש לנו מלאי של 11,500 דירות, 19 אלף דירות בבנייה ועוד 10,000 יחידות דיור בפרויקטים של בינוי ופינוי".

אתה נוסע במרצדס שתכף תחגוג יום הולדת שלישי, מעיר לו איפרגן והוא עונה בפשטות: "אין לי בעיה עם זה. ממילא הנהג שלי, איציק, נוסע בה הרבה יותר ממני".

החיבור בין ביתן לדמרי נראה טבעי לחלוטין. שניהם באותו טווח גיל (60 ו-64 בהתאמה), שניהם באים מהפריפריה, ביתן מאשקלון ודמרי מנתיבות, שניהם אנשים שהתחילו מאפס ובנו את אימפריית חייהם בעשר אצבעותיהם. אך בל נשכח שהחיבור כאן הוא בראש ובראשונה עסקי. דמרי לא בא לתמוך בביתן, הוא לא פתח לו קופת גמ"ח. דמרי ירצה לראות תוצאות עסקיות נאות. אולם מעבר לכך, רק הזמן יוכל לספר לנו עד כמה החיבור בין האנשים היה מוצלח ונכון.

תגובה אחת ל: "הטייקון מנתיבות || פשטן, צנוע ואיל נדל"ן: הכירו את יגאל דמרי"

  1. שימשיכו להצליח ולבנות את הארץ הנהדרת שלנו ושיהיו בריאים

כתיבת תגובה