הפנים מאחורי התמונות: טכנולוגיות לזיהוי פנים מסייעות לפתור שאלות פתוחות מתקופת השואה | מערך הסייבר הלאומי קיבל מ'יד ושם' תמונות מימי המלחמה לצד תמונות של השורדים מתקופות מאוחרות יותר | במעבדה השתמשו באלגוריתם ייחודי לזיהוי פנים וכן טכנולוגיות לעיבוד תמונות והצליבו את התמונות המאוחרות עם התמונות מימי המלחמה – והתוצאות מפתיעות | כך פיצחה הטכנולוגיה מספר חידות בלתי פתורות מימי השואה
אהרון סוויסה 18.04.2023
תמונות מימי השואה אם היו לנו טכנולוגיות לזיהוי פנים לפני 70 שנה, איך הן היו יכולות לעזור לאתר קרובים ואנשים שעקבותיהם וזהותם לא ברורות כגון ילדים שנפרדו ממשפחותיהם בזמן השואה? את השאלה הזו ניסו במערך הסייבר הלאומי, שבו פועלת מעבדה לאומית ייחודה מסוגה לבדיקת טכנולוגיות של זיהוי פנים, לנסות לפתור לרגל יום השואה.
כחלק מהפרויקט, פנה מערך הסייבר הלאומי לארגון יד ושם בבקשה לנסות לסייע במספר חידות בלתי פתורות, כדי לנסות לפצח את הסיפור שמאחורי התמונה ולזהות את האנשים שמופיעים בהם. במסגרת זו, הועברו בכל אחד מהמקרים, תמונה מתקופה מאוחרת של האדם ששרד שסברו שמופיע בתמונה, לצד התמונה מימי המלחמה. במעבדה השתמשו באלגוריתם ייחודי לזיהוי פנים וכן טכנולוגיות לעיבוד תמונות והצליבו את התמונות המאוחרות עם התמונות מימי המלחמה בשילוב של מספר טכנולוגיות כדי להגיע לרמת דיוק גבוהה של זיהוי.
במקרה אחד, נבדקה תמונתו של חייל ברלינאי מהבריגדה היהודית בשם הנס אשר לו אח תאום זהה בשם וולף שהוברח במלחמה לשוודיה וניצל. לאחר המלחמה הצליח הנס להבריח את אחיו ארצה באמצעות החלפת זהויות עימו. התמונות ששרדו מתקופת טרום המלחמה הראו את התאומים בצעירותם, אך בשל הדמיון הרב, האיכות הירודה של התמונה והזמן הרב שעבר, לא ניתן היה לקבוע מי זה מי. לאחר מותם, בתו של הנס מסרה לאחרונה את התמונות ליד ושם וביקשה לדעת מי מהם אביה. לאחר עיבוד של התמונה, הצליחה הטכנולוגיה לזהות ולהבדיל בוודאות בין התאומים בתמונה ולקבוע מי מהם זה הנס.
לדברי ד"ר מישל שגיא, המנהל המדעי של המעבדה הביומטרית במערך הסייבר הלאומי, "באופן כללי, הטכנולוגיות לזיהוי פנים עדיין מתקשות לזהות שוני בתאומים זהים, אבל כיום יש מגמת שיפור במנועים מבוססי בינה מלאכותית שמאפשרת הבחנה וזיהוי בין תאומים ברמת סבירות גבוהה מאוד".
במקרה השני, סם קרמר, ניצול שואה שנפטר בינתיים, מסר לפני 14 שנה ליד ושם מספר תצלומים משפחתיים מתקופת המלחמה ובמהלכה, אך מסר אודותיהם פרטים נוספים. בעין רגילה לא ניתן לזהות מי הוא מי בהשוואה בין התמונות, אך הטכנולוגיה הצליחה לזהות את סם בכל התמונות מזמנים שונים ואף להוכיח קשר משפחתי בין האנשים שמופיעים בהן.
לדברי מנהל הפרויקט לירן טל ברטנטל ממערך הסייבר הלאומי, "הצלחנו לזהות ששלוש דמויות חזרו בין תמונות מתקופות שונות וכן להוכיח את הקשר המשפחתי ביניהן בסבירות גבוהה. הטכנולוגיה יודעת היום לאמת זהות גם בפער של 10 שנים, על אף השינויים בפנים. מהניתוח שעשינו, ההערכה היא שהתמונות צולמו בהפרש של 5 עד 10 שנים. זו אגב הסיבה שהיום נותנים תוקף לדרכון של 10 שנים בגלל היכולת לזהות באחוזים גבוהים בטווח הזמן הזה".
המעבדה הביומטרית במערך הסייבר הלאומי עוסקת בחקר של ביצועים וחולשות של מנועים ביומטריים ובפרט טכנולוגיות של זיהוי פנים. המחקרים האחרונים בעולם מראים שהטכנולוגיות הקיימות מאפשרות זיהוי ברמת דיוק גבוהה כולל התמודדות עם פער זמנים בין צילומים של כ-10 שנים ואף יותר. הניסויים בטכנולוגיות במעבדה הביומטרית מסייעים כיום לייעל את השירות הממשלתי הניתן לאזרח ומאפשרים זיהוי בטוח ומניעת התחזויות. בהקשר זה נבחנות למשל מערכות שנותנות שירות לאזרח כגון מעברי גבול, ושירותים של ממשל זמין.
"אם הטכנולוגיה היתה קיימת לפני 70 שנה זה היה נותן אפשרות לזהות אנשים כגון פושעי מלחמה שהתבגרו ויש רצון לזהות אותם באופן ודאי ולמנוע התחמקות מזיהוי, או לשמש לזיהוי ילדים שנמסרו במהלך המלחמה לאחרים כדי להצילם ולהביא לאיחוד משפחות", מוסיף ד"ר שגיא.
20/04/2023 7:43
ציפיתי לראות בכתבה שהיום כבר אפשרי להתחקות אחרי אנשים שנעלמו, או נאצים שהתחמקו מלעמוד לדין, אבל בסוף הכתבה אומרים בדיוק את ההיפך- שאם אפשרי היה לפני 70 שנה להשתמש בטכנולוגיות אז ניתן היה להתחקות אחריהם…