ההוצאה הלאומית לבריאות עלתה ל-146 מיליארד ש"ח – אך חלקה בתמ"ג נותר 7.3% בלבד | אף שהמדינה הזרימה יותר כסף למערכת, ההוצאה הריאלית לנפש כמעט שלא גדלה – עלייה מזערית של 0.37% בלבד.
שי קליין 13.11.2025
משרד הבריאות | צילום נתי שוחט, פלאש 90 ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל בשנת 2024 עמדה על 7.3% מהתוצר המקומי הגולמי והסתכמה ב-146 מיליארד שקלים. אף שמדובר בעלייה כספית ניכרת, הגידול הריאלי היה מתון במיוחד, עם עלייה של 1.7% בלבד בהוצאה הכוללת ו-0.37% בלבד בהוצאה לנפש.
כ-65% מהמימון לבריאות הגיע ממקורות ציבוריים – 42% מתקציב המדינה ו-23% ממס בריאות – בעוד ש-33.6% הגיעו ממקורות פרטיים, בהם תשלומי משקי בית וביטוחים פרטיים. שיעור המימון הציבורי מהתמ"ג עמד על 4.7%, בדומה לשנה הקודמת.
מבחינת אספקת השירותים, יצרני השוק ובהם בתי החולים הכלליים, הרופאים הפרטיים ויצרני התרופות, סיפקו את החלק הגדול ביותר – 55.8%. קופות החולים סיפקו 33.7%, מוסדות ממשלתיים 5.7%, ומוסדות ללא כוונת רווח, כמו מגן דוד אדום, סיפקו 4.8%.
בהשוואה בינלאומית, ישראל ממשיכה להימצא מתחת לממוצע מדינות ה-OECD. שיעור ההוצאה הלאומית השוטפת לבריאות עמד על 7% מהתמ"ג, לעומת 17.2% בארצות הברית ו-12.3% בגרמניה. טורקייה ומקסיקו רשמו את השיעורים הנמוכים ביותר, 4.7% ו-5.9% בהתאמה.
ההוצאה לנפש בישראל במונחי שווי כוח קנייה הסתכמה ב-3,941 דולר – רמה הדומה לזו של ליטא (3,870 דולר) אך רחוקה מאוד מזו של ארצות הברית, שם ההוצאה לנפש הגיעה ל-14,885 דולר.
