בכנס מכון אהרון למדיניות כלכלית אמרה פלוג כי יש לנצל את התקופה בה מצבנו המקרו כלכלי טוב על מנת להגדיל את פריון העבודה בישראל ולהתמודד עם הירידה במשקלו של הייצוא בתוצר הלאומי
יאיר גליק 04.05.2017
שוק מחנה יהודה. אילוסטרציה | צילום: eFesenko, שטארסטוק בדברים שאמרה היום (ה) נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, בכנס מכון אהרון למדיניות כלכלית במרכז הבין-תחומי, התייחסה הנגידה לירידה בחלקו של הייצוא בתוצר. לדבריה "הירידה במשקלו של היצוא בתוצר אינה מבשרת טובות. בענפי היצוא באים לידי ביטוי היתרונות היחסיים של המשק, וגם יתרונות לגודל ביצור, מובילים בחדשנות ובפריון, וצמצום חלקם בתוצר מתואם עם האטה בגידול התוצר לשעת עבודה".
פלוג אמרה כי לגידול בסחר העולמי יש את ההשפעה הגדולה ביותר על היצוא הישראלי. הסחר העולמי צמח מאז המשבר הכלכלי העולמי בקצב ממוצע של כ-3% לשנה, פחות ממחצית מקצב הצמיחה בשנים שקדמו למשבר (7.5%). היא התייחסה גם לבחירתו של טראמפ ולמגמת הפרוטקציה שהולכת ומתרחבת בעולם ואמרה: "זוהי למעשה נסיגה מסוימת ממגמת הגלובליזציה שהתרחשה בעשורים האחרונים. כל אלה תורמים להאטה נוספת של צמיחת הסחר העולמי, שמבחינתנו, המשמעות שלה היא שהביקוש ליצוא הישראלי בשנים האחרונות גדל לאט מבעבר".
לדבריה, בבנק ישראל סבורים כי יש לנצל את המצב הכלכלי הטוב של ישראל על מנת להגדיל את פריון העבודה שהוא נדבך מרכזי ביכולת להתחרות בתחרות הבינלאומית, ומהווה תנאי הכרחי לכך שהמשק יצמח בקצב שיתרום לצמצום הפער בתוצר לנפש בינינו לבין המדינות המתקדמות ביותר.
קצב הגידול בתוצר לעובד בישראל נמוך אל מול רמת התוצר לנפש. ענפי היצוא הם דווקא בעלי פריון גבוה יותר בישראל לעומת מדינות אחרות. אך בענפים הממוקדים בשוק המקומי, בהם גם מועסקים מרבית העובדים במגזר העסקי, קיים פער גדול לרעת ישראל ברמת התוצר לשעת עבודה.
לדבריה, יש להשקיע בחינוך, בהסרת חסמים על עסקים ובתשתיות פיזיות. פלוג סבורה כי האסטרטגיה להעלאת פריון העבודה צריכה לכלול שלושה נדבכים: שיפור איכות ההון האנושי באמצעות חינוך והשכלה, שיפור הסביבה העסקית/רגולטורית, ושיפור רמת התשתיות הפיסיות שתתרום גם לעלייה בהשקעה בהון פיסי.
