העלייה במחירי הבקר לקראת החגים: גם צרכני המהדרין ישלמו

עופות shutterstock

התורים בקצביות ברשתות השיווק לרכישת בשר-בקר כשר התקצרו משמעותית. בעוד שלפני חודש ניתן היה לרכוש בקר טחון או חלקים זולים יחסית במחיר של 13-17 ₪ לק"ג, המחירים זינקו ל-25 ו-30 שקלים לק"ג. בחלק מהמקרים המחירים קפצו בתוך פחות מחודש ב-100% ובחלקים יקרים יותר של הבקר נרשמה מגמה דומה, בעלייה של עשרות אחוזים.

הסיבה לכך נעוצה במספר פקטורים. הראשון, הוא עליית מחירי הבקר בדרום אמריקה. באורגוואי, שם נשחטות מרבית הפרות המיובאות לישראל, נרשמה עלייה של כ-15% עד 18% במחירי הבהמות.

הנתון השני שהוביל ל'טיסה' במחירי הבקר, הוא ששחיטת הבקר הכשר על פי הוראות הרבנות הראשית לישראל נעשית – על פי תקנה חדשה של הרה"ר – ב'בוקס', מעין תא עקידה המצמצם את הייסורים לפרה, לפי דברי הווטרינרים שהתקבלו ברה"ר. כך שטכנית, שחיטת פרה אורכת כיום דקה וחצי לפחות – קצב של 40-50 ראשי בקר בשעה במקום 100 לשעה.

הגבלה נוספת של הרה"ר קובעת, כי לא ישחטו יותר מ-300 ראשי בקר ליום. וכך מ-500-700 בהמות, ירדו היבואנים ל-300.

הבד"צים שמלכתחילה שחטו לאט, מצאו את עצמם ניזוקים הן בעליית מחירי הבקר באורוגוואי והן מפני שהמפעלים אינם מעוניינים לרכוש תא עקידה בכ-300 אלף דולר, ועל כן ההיצע של מפעלי השחיטה ירד מכ-50 מפעלים לכ-20. וכשיש ירידה במספר המפעלים הלחץ גדל והמחירים קופצים בהתאם.

היבואנים הגדולים, כמו 'נטו', 'לחוביץ', 'שילה', 'פסקוביץ', 'עופר גואטה' ו'עוף ירושלים', רושמים את הירידה ומגלגלים אותה באופן טבעי על הצרכן. זאת לאחר שזמן ארוך למדי הפסידו היבואנים כסף, במכירת ק"ג בקר במחירי הפסד לרשתות.

בקרב משחטות המהדרין קיימות שתי יבואניות ענק של בקר – 'נטו' – שבקווים הכשרים משווקת ל'קהילות' ולבד"ץ בית יוסף ('עטרה'), ו'עוף ירושלים' – שמשווקת לשחיטת הרב מחפוד, הגר"א רובין ('נתח') ועוד.

הצפי הוא כי בקרב משחטות המהדרין והמשווקות לבד"צים השונים – יירשמו עלויות אובייקטיביות של עליית מחירי הבקר בדרום אמריקה, אך לא ברמה שתירשם בכשרות הרגילה.

העופות משתוללים

ומה קורה בענף הלול? מסתבר, שבתקופה האחרונה מחירי העופות צללו – זאת למרות שמחירי המהדרין לא הושפעו מכך משמעותית. הסיבה לירידת המחירים היא היצף של מגדלים ש'מייצרים' עופות ללא קשר לצרכי השוק. עם סיום ההסדר של מועצת הלול – חזרו המגדלים לבניית לולים וענף העוף החי בקריסה בשל עודפי ייצור אדירים.

המשחטות הקשורות למגדלים באופן ישיר – מפסידות אף הן, והברירה שנותרה בידם היא האם לזרוק עופות חיים אל האשפה, או להעבירם בעלות המשחטה ולכסות מעט מהעלויות של הגידול.

עד שלא יחזור הסדר שיחייב את המגדלים 'לייצר' עופות לפי צורכי השוק, גם לקוחות המהדרין מרוויחים. כך למשל, כשרות מהודרת שמשווקת פחות משרים אלף עופות בשבוע רכשה עשרת אלפים עופות נוספים מדי שבוע, ומחיריה צנחו בהתאם, במבצעים שונים.

ההוזלה תירשם בציבור החרדי – צרכניה המהדרין העיקריים, אך החשש הוא מפני קריסה של מספר משחטות, דבר שיוביל לעלייה של מחירים אצל כל המשחטות הנותרות והמגדלים האחרים.