הפך השקעה במובילאיי למיליארדים: שמואל חרל״פ הלך לעולמו

ד"ר שמואל חרל"פ, יו"ר קבוצת כלמוביל.

ד״ר שמואל חרל״פ, יו״ר כלמוביל ואחד מאנשי העסקים והמשקיעים הבולטים בישראל, הלך לעולמו הלילה בביתו כשהוא מוקף בבני משפחתו, והוא בן 82. חרל״פ, שהוביל במשך עשרות שנים את קבוצת כלמוביל, הותיר אחריו רעיה, שני ילדים ושבעה נכדים.

חרל״פ נחשב לאחת הדמויות הבולטות בעולם העסקים הישראלי, בזכות שילוב יוצא דופן בין ניהול עסקי, אקדמיה, השקעות בטכנולוגיה, כתיבה בענייני חברה וכלכלה ופילנתרופיה. הוא נולד בשנת 1944, החזיק בדוקטורט בפילוסופיה מאוניברסיטת הרווארד והיה בעל תארים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שם גם לימד בסוף שנות ה־70.

בתחילת שנות ה־80 הצטרף להנהגת העסק המשפחתי, תחילה לצד אחיו יואב ובהמשך גם עם בנו אסף. כיו״ר פעיל הוביל את התפתחות כלמוביל והפיכתה לאחת מקבוצות הרכב המרכזיות בישראל. כיום פועלת הקבוצה לא רק בתחום הרכב, אלא גם בתחומי האנרגיה, המחזור והנדל״ן. באתר כלמוביל מופיע חרל״פ כיו״ר הקבוצה, לצד יואב חרל״פ כסגן יו״ר ואסף חרל״פ כדירקטור.

אחד המהלכים המזוהים ביותר עם חרל״פ היה ההשקעה המוקדמת בחברת מובילאיי. לפי פרטים שפורסמו בעבר, בשנת 2002 השקיע חרל״פ יחד עם כלמוביל כ־12 מיליון דולר תמורת כ־7% ממניות החברה. ההשקעה הפכה עם השנים לאקזיט של כ־1 מיליארד דולר, והייתה לאחת ההצלחות הבולטות בתולדות ההייטק הישראלי.

ההשקעה במובילאיי המחישה את יכולתו של חרל״פ לזהות בשלב מוקדם את השינוי הצפוי בתעשיית הרכב ואת החיבור ההולך וגובר בין תחבורה, מחשוב, בינה מלאכותית ובטיחות. לצד מובילאיי, הוא השקיע לאורך השנים גם בחברות טכנולוגיה נוספות, בהן אורקם טכנולוגיות ונייטרון אבטחת מידע.

בשנים האחרונות בלט במיוחד גם הצד הפילנתרופי של חרל״פ ורעייתו ענת. בשנת 2025 תרמו בני הזוג 10 מיליון דולר למכון ויצמן למדע, בעקבות הנזק הכבד שנגרם למכון מפגיעת טילים איראניים. התרומה נועדה לסייע בשיקום הקמפוס, המעבדות והפעילות המחקרית. חרל״פ תיאר את מכון ויצמן כ״אייקון מדעי ישראלי וגם בינלאומי״ וכמוסד שכל ישראלי יכול להתגאות בו.

זמן קצר לאחר מכן הודיעו בני הזוג על תרומה של כ־600 מיליון שקל לבית החולים בילינסון, התרומה הגדולה ביותר שניתנה עד אז למערכת הבריאות בישראל. הכסף נועד להקמת ״מגדל התקווה״, מרכז חדש לרפואת הלב והמוח. המגדל מתוכנן להשתרע על כ־70 אלף מ״ר, לכלול 15 קומות ו־300 מיטות, ולרכז מערכים מתקדמים בתחומי הקרדיולוגיה, נוירולוגיה ונוירוכירורגיה. פתיחתו תוכננה לשנת 2027.

בני הזוג בחרו שלא לקרוא למגדל על שמם, אלא להעניק לו את השם ״מגדל התקווה״, כחלק מגישה פילנתרופית שביקשה לשים את המטרה הציבורית במרכז. התרומה לבילינסון, לצד התרומה למכון ויצמן, הציבה את חרל״פ ואשתו בשורה הראשונה של הפילנתרופיה הישראלית.

לצד פעילותו העסקית והפילנתרופית, חרל״פ היה גם כותב פורה ובעל קול ציבורי עצמאי. לאורך השנים פרסם עשרות מאמרים וטורי דעה בנושאים כלכליים, חברתיים, פוליטיים וטכנולוגיים, והמשיך לעסוק בשאלות הנוגעות לעתיד החברה והכלכלה בישראל.

כלמוביל, שבראשה עמד במשך עשרות שנים, היא כיום קבוצת רכב רחבת פעילות המייצגת בישראל מותגים ובהם מרצדס, יונדאי, מיצובישי, ג׳נסיס, smart, ORA, JAECOO, OMODA, פוסו ושמיץ.

חרל״פ ייזכר לא רק כמי שהוביל עסק משפחתי והרחיב אותו לקבוצת פעילות משמעותית, אלא גם כמשקיע שזיהה מוקדם את הפוטנציאל של טכנולוגיות ששינו את עולם הרכב, וכמי שבשנותיו האחרונות הפנה חלק ניכר ממשאביו להרחבת ההשקעה הישראלית במדע וברפואה.

יהי זכרו ברוך.