איך השינויים בעולם משפיעים על ישראל | תמונה: pexels.com מאז שעולם החשבונאות הישראלי עבר להתנהל על פי התקינה החשבונאית הבינלאומית (ב-1.1.2008), השינויים בתקינה העולמית משפיעים עליו ומציבים בפניו אתגרים. מהי התקינה הבינלאומית? במה היא שונה מהתקינה הישראלית? מהי משמעות המעבר לתקינה בינלאומית ואיך השינויים בעולם משפיעים עלינו? בכתבה זו ננסה לפצח את החידה החשבונאית הזו, שלבטח מעסיקה לא מעט סטודנטים בחוגי לימודי חשבונאות.
מהי התקינה הבינלאומית ומי אחראי לה?
התקינה הבינלאומית מפורסמת ע"י ה-IASB – הוועדה לתקני חשבונאות בינלאומיים, שהינה גוף עצמאי בינלאומי שמקום מושבו בלונדון. גוף זה קבע במסגרת התקינה הבינלאומית את תקני הדיווח הכספי הבינלאומיים – (International Financial Reporting Standards) IFRS המהווים שפת עסקים גלובלית מודרנית המשמשת לצרכי דיווח של חברות. שפת ה-IFRS נועדה לשקף בצורה ברורה את המציאות העסקית-כלכלית ואת מגוון התנודות שמתרחשות בה. התקינה הבינלאומית כוללת גם את תקני החשבונאות הבינלאומיים – IAS, וכן פרשנויות מטעם IFRIC – הוועדה לפרשנויות של דיווח כספי בינלאומי, ומטעם SIC – הוועדה המתמדת לפרשנויות.
מהי התקינה הישראלית ועל מי היא חלה?
התקינה הישראלית היא תקינה שפורסמה במקורה ע"י לשכת רואי החשבון, ואומצה ע"י המוסד לתקינה. המוסד לתקינה פועל בתחום תקינה חשבונאית שוטפת, ופעילותו מכוונת להעלאת רמת התקינה החשבונאית במדינה ולשיפור טיבו, שקיפותו ואמינותו של המידע אשר נכלל בדוחות הכספיים. התקינה הישראלית כוללת בתוכה את תקני החשבונאות, ההבהרות וגילויי הדעת.
החל משנת 2008, לאחר שישראל עברה לעבוד על פי התקינה הבינלאומית, התקינה הישראלית חלה על חברות פרטיות בלבד.
אימוץ ה- IFRS כשפה כלל עולמית אחידה – גם בישראל
התפתחותה של שפת התקינה הבינלאומית ואימוצה ע"י מדינות רבות נובעת מהגלובליזציה של העסקים ושוקי ההון בעולם. עם המעבר של האיחוד האירופי בשנת 2005 ליישום ה- IFRS בחברות הציבוריות, התקינה הבינלאומית עלתה מדרגה. כיום התקינה הבינלאומית נהנית מכוח עצום בזכות ריבוי המדינות באירופה ובעולם המערבי, שאימצו אותה ופועלות על פיה.
בנובמבר 2005 הוחלט ע"י הוועדה המקצועית של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות, כי דוחות כספיים של חברות ציבוריות (ישויות הכפופות לחוק ניירות ערך), ייערכו החל מ-1.1.2008 על פי התקינה הבינלאומית ותקני הדיווח של ה-IFRS .
למרות הצעדים המשמעותיים להאחדת כללי החשבונאות בעולם ע"י אימוץ ה– IFRS ארה”ב עדיין לא אימצה את שפת התקינה הבינלאומית. המעצמה המהווה את שוק ההון העולמי הגדול ביותר, עדיין מיישמת את כללי התקינה האמריקאית US GAAP, כך שהעולם החשבונאי עודנו חצוי לשניים.
ההבדל בין התקינה הבינלאומית לתקינה הישראלית ולדיסציפלינות אחרות
בין השינויים הרבים שהביאה התקינה הבינלאומית, השינוי הבולט ביותר הוא התבססותה על עקרונות ולא על כללים. זאת להבדיל מהתקינה האמריקאית (או הישראלית ואחרות הפועלות עפ"י האמריקאית). התקינה הבינלאומית דורשת להפעיל חשיבה ושיקול דעת ספציפית לכל אירוע, עסקה או שינוי נסיבות, כך שיבואו לידי ביטוי בדוחות הכספיים. זאת בשונה מתקינה שפועלת לפי אוסף כללים נוקשים, ידועים וברורים לפיהם מותווה הטיפול החשבונאי.
מכאן ניתן להבין כי שפת ה -IFRS אינה רואה עצמה כמדע מדויק, אלא כשפה שעוברת שינויים תכופים, הנובעים מחשיבה מתמדת של הוגיה ומבקריה. חלק מסוד כוחה של התקינה הבינלאומית הינו בהיותה אבולוציונית ודוגלת בהתאמתם של העקרונות החשבונאיים למציאות הכלכלית אשר מתקיימת בסביבה העסקית. עם זאת, השינויים התכופים שעוברת התקינה, מחייבים מדינות שונות, וביניהן ישראל, לבצע באופן שוטף את ההתאמות למציאות השוררת בהן. לעיתים מדובר בהתמודדות לא פשוטה.
המעבר לתקינה בינלאומית בישראל וההתמודדות עם השינויים
כאמור, בשנת 2008 אומצה בישראל רשמית התקינה הבינלאומית. בפועל, זה כבר קרה קודם לכן כאשר חלק מהתקנים הישראליים, אשר פורסמו לפני ההצטרפות לתקינה הבינלאומית, תאמו לתקנים הבינלאומיים שעוסקים בנושא של הדוחות הכספיים. מה קרה מאז?
מאז האימוץ, מוסדות התקינה והרגולציה בארץ פועלים ללא הרף כדי לגשר בין עקרונות התקינה הבינלאומית לבין המציאות הכלכלית והעסקית בשוק המקומי. כך לדוגמה, במהלך השנים, הרשות לניירות ערך פרסמה תקנות בעניין ניירות ערך על מנת להוסיף נדבך על הגילויים הנדרשים עפ"י התקינה הבינלאומית. בשל אופייה הדינמי של התקינה הבינלאומית, הרשות נדרשה לעדכן את התקנות שוב ושוב בהתאם לדינמיקה בשווקים. גם כיום ישראל עדיין מתמודדות עם בעיות שונות שיצר המעבר לתקינה הבינלאומית, המשתקפות בחוסר התאמה לשינוי חקיקה ורגולציה בנוגע לדוחות כספיים.
