איפה החברה תתאגד, בארץ או בחו"ל? מסתבר, שרישום חברה, בעיקר בתקופה הנוכחית, מהותי ומשמעותי להמשך דרכה • ההשפעה של מקום ההתאגדות משליך על חבות המס ועל הדוחות הכספיים הצפויים – כשהפרטים מקיפים אפילו את התקינה החשבונאית שלהם • ומה יקרה אם תרצו להעתיק את החברה ממדינה למדינה במרוצת השנים?
עו"ד רועי קריב 16.08.2020
בנייני משרדים | אילוסטרציה: canadastock, שאטרסטוק בכתבה הראשונה בסדרת הכתבות לעולם היזמות, דנו במפתח להצלחת יוזמות חדשות (11 המלצות, המהוות לדעתנו את הבסיס להצלחתו של מיזם). עתה אנו מבקשים להציב בפני היזמים מספר סוגיות שיש להביאם בחשבון בעת בחירת מקום התאגדות החברה לראשונה או לאחר מכן (בישראל או מחוצה לה). נדגיש שמקום התאגדות החברה מהווה את המסגרת לכל תכנון מס באשר הוא, וכן משפיע על ניהול עסקי החברה ודיווחיה הפיננסיים, ומכאן גם חשיבותו.
טרם נכנס לעומקם של דברים, יש להבהיר, כי השינוי במציאות הכלכלית בעקבות מגפת ה COVID-19 אילצה מדינות רבות להעניק סיוע חסר תקדים לעסקים הפועלים בתחומן. מצד אחד, ברור לכל, כי המדובר בצעד הכרחי להישרדות העסקים אך מנגד, חבילות הסיוע (דחיית תשלום מע"מ, השבת מקדמות למס הכנסה ועוד) בעלות פוטנציאל שלילי, תקציבי- מדיני, שעשוי להשפיע על מדיניות המס וכפועל יוצא מכך על דרך עשיית העסקים של חברות מקומיות ורב-לאומיות.
- רישום חברה בישראל או מחוצה לה, הינו הליך משפטי מתחום ה – Corporate Law, המבוצע מול רשם החברות הרלוונטי. מומלץ לפנות לאיש מקצוע מנוסה, כגון עו"ד או רו"ח כדי לבצע את הטיפול במסמכים וברישום בצורה מהירה ויעילה. כמו כן, ובהמשך לטיפים בכתבה הקודמת, יש לשמור כל מסמך הקשור לתהליך הרישום.
- לפני רישום החברה, חשוב לקיים דיון בין שותפי המיזם במשותף עם ליווי מקצועי. יש לבחור שם מתאים
(ושאינו תפוס), סך הון רשום, לערוך תקנון נאות בהתאם למטרות החברה ולקבוע את זהות בעלי המניות ונושאי המשרה בחברה. בנוסף, יש לערוך הסכמים מקדימים (כגון הסכם מייסדים) על מנת למנוע בעיות ואי הסכמות מהותיות בהמשך הדרך. נדגיש, כי שינוי רישום ו/ או תיקון עלולים לעכב ולסרבל את ההליכים בחברה ולכן רצוי לעשות את הדברים מסודר ונכון ככל הניתן. - בטרם מחליטים אם החברה תתאגד בארץ או בחו"ל, יש לקחת בחשבון מספר פרמטרים חשובים, הכוללים בין היתר את מקום המגורים של הבעלים והמנהלים, מיקום משרדי ההנהלה של החברה, מיקום מפעל הייצור או הסדנה למהנדסים. כמו כן כדאי להבין לעומק את מטרות החברה והחזון שלה, למשל להתרחבות עתידית מחוץ לישראל וכן את המודל העסקי והמשפטי, ובאם מעוניינת להיות פרטית או ציבורית.
- בהמשך לאמור לעיל, כאשר אנו בוחנים מודל עסקי ופיננסי, חשוב מאוד שנעריך גם את ההשפעה של מקום ההתאגדות על חבות המס ועל הדוחות הכספיים הצפויים. שימו לב שחברה בע"מ, על פי דיני החברות, נדרשת בהגשת דוחות כספיים לרשם החברות ולרשויות המס, וזאת ללא קשר אם תירשם כציבורית או פרטית.
לאור זאת, יש לבחון יחד עם רו"ח את ההשפעות העתידיות של התקינה החשבונאית על תוצאות ודיווחי המיזם.
למשל, במדינת ישראל התקינה החשבונאית המקובלת הינה הישראלית (על פי המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות) או הבינלאומית (IFRS), באירופה מדובר בתקני ה IFRS ובארה"ב בתקני ה-USGAAP. ההבדלים בין התקינות בטיפול בסוגיות החשבונאיות השונות, עשויות להיות מהותיות ויש לקחת אותן בחשבון במכלול השיקולים.
- פן קריטי נוסף כאמור, הינו היבט תכנוני המס והשפעות המס שיכולות להוות גורם מאוד מכריע בהחלטה. להלן מספר דוגמאות (הכוללות רק חלק ממכלול היבטי המיסוי הקיימים):
- בחינת שליטה וניהול מישראל: בחרתם להתאגד מחוץ לישראל (תהא הסיבה אשר תהא), אך הלכה למעשה החברה נשלטת ומנוהלת מישראל ? רשות המיסים תטען כי יש לסווג את החברה כתושבת ישראל לצרכי מס. בעידן בו הטכנולוגיה הינה חלק מהותי מחיינו, יש לבחון מי הגורם הקובע את מדיניות החברה (בפן המהותי-עסקי של הדבר). אם לחברה יש משרד פעיל מחוץ לישראל וכן נושאי משרה בעלי סמכויות מהותיות לפעילות החברה באופן רציף וקבוע, אזי ניתן יהיה להחזיק בעמדה, כי החברה מנוהלת ונשלטת מחוץ לישראל.
- הגירה ומס יציאה: פעמים רבות קורה מצב בו מיזם בתחילת דרכו מקים חברה בישראל ועם מרוצת השנים בוחר להעתיק את פעילותו ואת עיקר הפונקציות הניהוליות שלו אל מחוץ לישראל. במצב זה של "הגירה" של חברה אל מחוץ לישראל יש לשים לב, כי בהתאם לפקודת מס הכנסה, יראו חברה ש"היגרה" כמי שמכרה את כל נכסיה יום לפני שחדלה להיות תושבת ישראל – האמור מהווה אירוע מס חייב. מטרת המיסוי במקרה זה הינה, מניעת זליגת מס מישראל החוצה כתוצאה משינוי התושבות של החברה.
- יוזמת ה – BEPS (Base erosion and profit shifting): יוזמת ה-BEPS הינה תכנית שיזמו פורום G-20 וארגון ה- OECD אשר במסגרתה פותחו 15 דרכי פעולה להתמודדות עם תכנוני מס בינלאומיים, שמטרתם הסטת רווחים או שחיקת בסיס המס במדינות החברות. למשל Action 1 קובע כללים לטיפול באתגרי המס של הכלכלה הדיגיטלית ו- Action 6 קובע כללים למניעת מתן הטבות אמנה בנסיבות לא ראויות (Treaty Shopping).
סוף דבר
הזכות לבחור את דרך ההתאגדות שתוביל למיקסום הטבות המס והקטנתו, או להתנהלות הנוחה והיעילה לו עסקית ופיננסית, הינה זכות השמורה לכל יזם/ מיזם, אך יחד עם זאת יש לשים לב, כי אנו עומדים במסגרת הדין (המקומית והבינלאומית). על החברה לצפות את השינויים במדיניות המס ובדינים הרלוונטיים ולכלכל את צעדיה בהתאם. הדרך הטובה ביותר לעשות כן, היא באמצעות קבלת ייעוץ משפטי וחשבונאי מתאים, שימנע טעויות ובעיות בהמשך הדרך.
אין האמור מהווה חוות דעת משפטית. ואין במאמר זה כדי לקיים יחסי עורך דין-לקוח או יחסי רו"ח-לקוח.
הכותבים הם רו"ח אסתי לריח ועו"ד רועי קריב.
רועי, יוצא רשות המסים. בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B) ותואר שני במנהל עסקים, עם התמחות במסים (M.B.T) והבעלים של משרד עורכי הדין KLF, המתמחה במיסוי הייטק.
פרטי יצירת קשר: [email protected]
אסתי, יוצאת משרד רו"ח (KPMG), בעלת תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות, וסמנכ"לית כספים מנוסה בחברות סטארט אפ ותעשייה.
פרטי יצירת קשר: [email protected]
