חוצפה: בנו בניין שלם ללא היתרים ואף פלשו לשטח ציבורי

בניין עיריית קריית מלאכי. צילום: יעקב כהן | פלאש 90

בית משפט השלום באשקלון הרשיע את חברת 'ש.י. שפץ וקנין' ואת שמעון וקנין, מנהל ובעל מניות בחברה, בפרשת בניה לא חוקית בקריית מלאכי. השניים הורשעו בביצוע עבודות ושימושים במקרקעין הטעונים היתר, ללא היתר כדין ובסטייה מהיתרים, באי קיום צו הפסקה מנהלי, באי קיום צו הפסקה שיפוטי ובמסירת מידע כוזב או מטעה לפי חוק התכנון והבניה.

בית המשפט גזר על החברה ועל וקנין קנס כולל בסך שישה מיליון שקלים. על החברה הוטל קנס בסך ארבעה מיליון שקלים ואילו על וקנין הוטל קנס של שני מיליון. זאת נוסף על עונש מאסר על תנאי. עוד הורה בית המשפט על הריסת כל חריגות הבניה בתוך שנתיים, ובכלל זה הריסת 3.5 קומות עליונות בבניין בן עשר קומות, הריסת משטח חניה שנבנה תוך פלישה לשטח ציבורי פתוח והריסת חומות וגדרות.

על פי כתב האישום המתוקן שהוגש לאחר שהנאשמים הגיעו להסדר עם הפרקליטות, נכתב כי החברה בנתה פרויקט מגורים בשם 'לב הפארק' על בסיס היתרים לא חוקיים שניתנו על ידי הוועדה המקומית. במסגרת הפרויקט בנתה החברה שלושה בניינים במקום שני בניינים כפי שהתירה התכנית, נמנעה מלבנות חניון תת-קרקעי כמתחייב ובנתה דירות בקומות הקרקע שאמורות היו להיות מפולשות (קומות עמודים), ואף הוסיפה ובנתה 3.5 קומות ו-20 יחידות דיור נוספות מעבר למה שהותר לה בהיתרים הבלתי חוקיים.

בית המשפט קבע כי "לאור טיב העבירות והיקפן קשה למצוא מתחמי עונש לעבירות דומות והעונש המוסכם הינו בין העונשים הגבוהים שנגזרו במדינת ישראל בגין עבירות בנייה, ולכן חזקה כי המאשימה נתנה ביטוי מספק לאינטרס הציבורי".

עוד הורשעו בפרשה זו גם האדריכל מיכאל בורדמן שטיפל עבור החברה בהליכי הרישוי מול הוועדה המקומית וגם המהנדס רפי אחוון שהיה מתכנן השלד והאחראי לביקורות על עבודות השלד מטעם החברה. השניים הורשעו בעבירות של ביצוע עבודות ושימושים במקרקעין ללא היתר ובסטייה מתכנית. בית המשפט אימץ בהקשר זה את עמדת המדינה כי יש להרשיעם, בהדגישו את החשיבות בהרשעתם של בעלי המקצוע בעבירות תכנון ובניה.

בפסק הדין התייחס בית המשפט לנאשמים אלה וכתב: "החוק מטיל אחריות מפורשת על בעלי מקצוע כדוגמת הנאשמים. לכן קשה לקבל טענתם כי מאחר ואחריותם נובעת מעבודה שביצעו עבור המזמין, יש להתחשב בהם ובפגיעה האפשרית במשלח ידם. המחוקק צפה פגיעה מעין זו עת כלל את בעלי המקצוע כאחראים לעבירה של ביצוע עבודה או שימוש, לאור הרצון להרחיב את מעגל האחראיים ולהטיל אחריות על מי שיכול למנוע את ביצוע העבירות. אכן מדובר בשומרי סף מאחר ולא ניתן לבנות ללא אדריכל ומהנדס, ודאי לא פרויקט בהיקף הנדון. על בעלי המקצוע להאיר את עיני בעל הנכס ולהנחותם לבל יפעלו שלא כדין".

על בורדמן הוטל קנס בסך 50 אלף שקלים ועל אחוון קנס בסך 35 אלף שקלים. בנוסף קבע בית המשפט, כי מהנדס הוועדה המקומית, האדריכל יצחק נבט, אחראי לביצוע עבירות של מתן מספר היתרי בניה לחברה בניגוד לדין, וגזר עליו עבודות שירות למרות שבחר שלא להרשיעו.