ח"כ אשר על המגזר הערבי: "נרכז מאמץ אכיפתי חזק"

יחייבו בקסדה. יעקב אשר | צילום: הדס פרוש, פלאש 90

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים הציגה היום בפני ועדת המשנה לבטיחות בדרכים של ועדת הכלכלה של הכנסת תכנית חדשה למלחמה בקטל בדרכים – ובייחוד במגזר הערבי.

מהנתונים שפרסמה היום הרשות בפני חברי הועדה עולה כי מספר ההרוגים בני המיעוטים בתאונות הדרכים בישראל ממשיך לעלות: אחוז ההרוגים במגזר עומד על יותר מ-40 אחוזים מקרב כלל הנהגים. בקרב הנהגים הצעירים – אחוז הנהגים הערבים שנהרגים בתאונות עומד על יותר מפי 10 מאשר לעומת המגזר היהודי. ישנם פי 10 יותר הרוגים במגזר הערבי לעומת המגזר היהודי

יושב-ראש ועדת המשנה, ח"כ יעקב אשר מ'יהדות התורה', אמר: "נושא תאונות בדרכים הוא חלק מתרבות ודרך חיים, הוא גם חלק מהשקעה בהסברה. אם רואים שבמגזר הערבי פי 1.5 תאונות יותר מכלל האוכלוסייה, זה רמזור אדום שמצריך טיפול נקודתי מבית ומחוץ. השקעות בהסברה, חינוך, תשתיות. רואים את זה גם בתחומי חיים אחרים".

יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, גיורא רום, ציין: "בחברה הערבית יש כ-40 עד 500 הרוגים בשנה מעבר לחלקם היחסי באוכלוסייה, הרשות מובילה תכנית לנסות ולחסוך בחיים שלהם ואם ניתן אז יותר מכך".

רום טען כי בחברה הערבית היו "ב-2016 הייתה עלייה במספר ההרוגים בתאונות – והוא עומד על 35%, וב-2017 השיעור של ההרוגים הערבים מגיע ל-40 אחוזים ואף יותר אך מוקדם לסכם את השנה".

לדבריו, "מספר הילדים הערבים מהווה 25 אחוז מכלל הילדים בישראל אך 60 אחוז מסך ההרוגים בקרב ילדים הם ערבים; הסיכוי של ילד ערבי להיהרג בדרכים הוא בין פי 10 לפי 15 מילד יהודי". זאת, בין היתר לאור העובדה שאחוז חגירות חגורות הבטיחות במגזר היהודי עומד במגזר היהודי על 96.3 אחוז מול כ-60 אחוז בלבד במגזר הערבי.

אכרם סרור, ראש אגף מעקב ובקרה ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים, אמר בדיון: "החלטנו לבנות תכנית לאומית רב מערכתית שתטפל באפיוני האוכלוסייה הערבית, אנחנו מזהים 3 קבוצות בסיכון: גילאי 17 עד 24 – שם מול כל נהג יהודי שנהרג נהרגים 10 במגזר הערבי; נוסעי רכב בגילאי 5 עד 19 – שם מול כל נוסע במגזר היהודי נהרגים 77 במגזר בשל אי חגירת חגורות; הולכי רגל בגילאי 0 עד 4 – שם על כל פעוט במגזר היהודי נהרגים 20 במגזר הערבי".

אכרם הוסיף כי לתוכנית החדשה לצמצום התאונות והנפגעים בקרב הערבים שותפים גופים שונים ומשרדי ממשלה, ומוקד הטיפול הוא 25 ישובים ערבים בהם עומד אחוז ההיפגעות בקרב צעירים על 0.6 אחוז ומעלה: "אנחנו מאמינים שעבודה מסיבית ומרוכזת בישובים האלה תביא לשינוי התמונה. הדרכנו כ-500 אנשי דת שיהיו מובילים בשטח, נפגשנו עם המנהיגות הערבית בישובים השונים, הנושא מקודם בקמפיינים בתקשורת ואנחנו הולכים לבצע 2 תחקירי עומק על נהגים צעירים שנהרגים עקב מהירות, אי חגירה, שימוש בטלפון ועל סמך כך נחנך את הדור הצעיר. הפעילות היא בחינוך, תשתיות ופרסום".

מופיד מרעי, ראש מועצת חוריפש השתתף אף הוא בדיו: "אני שמח על תכנית שתשתף את כלל הגורמים. יש לתקצב את התוכנית אחרת התאונות ימשיכו לעלות והמצב רע מאוד", אמר. "יש צורך בטיפול  בשלושה מישורים: תשתיות – צריך להשקיע מאמץ וכסף בתוכנית מקיפה בתוך הישובים לא רק בצירים החוצים ישובים. הדרכות וחינוך לפתיחות – צריך לחשוב מחוץ לקופסא, ההדרכות במגזר כבר נעשו בעבר, התוצאות גרועות מאוד. הילדים מתנתקים מההורים, מהמסגדים, הם עם הסמארטפון והחברים, החינוך לבטיחות צריך להיכנס לבתי הספר החל מהגנים, לא מזיק שתהייה גם בגרות בבטיחות בדרכים בישראל. נקודה שלישית היא אכיפה בעבירות תנועה בתוך הישובים".

ח"כ עבד אלחכים חאג' יחיא הביע את סיפוקו מההחלטה לחדד את הנהלים בציבור הערבי: "אני שמח שסוף סוף יש הבנה שזה נושא שיש לטפל בו נקודתית. הבעיה היא שלרוב הישובים הערבים אין תכנית תנועה בתוך הישובים, או תכנית לתמרור של צמתים. הנושא חייב להיות מתוקצב. אנחנו גם רוצים אכיפה בכל מקום, כיום על כל מבצע יש הודעות אזהרה בוואטסאפ בקבוצות".

מוחמד ברכה, יושב-ראש ועדת המעקב העליונה של המגזר הערבי, דיבר גם הוא וטען כי: "הטיפול לא רק תעבורתי ולא רק בטיחותי אלא הרבה יותר רחב. צריך לשאול מה הקילומטרז' שעושה האזרח הערבי  לעומת היהודי – לעבודה, לקבלת שירותים ציבוריים, עוני משליך גם על איכות הרכבים. הנהגים במגזר מגיעים מהעבודות השחורות, הקשות, שמעייפות ומקשות על ריכוז בנסיעה. רב נהגי המשאיות הם ערבים. תאונות החצר של דריסת ילדים הם בשל העדר חניונים מסודרים, מדרכות. שלא ניפול לדיון חד ממדי".

רב-פקד אורן רוזן אמר לנוכחים כי המשטרה "הקימה תחנות, והגבירה את האכיפה, המניעה וההסברה. יש הרצאות, העזרות במכובדי המגזר, קריאות במסגדים. כרגע אנחנו גם אוכפים אך בחכמה אנחי לא רוצה ליצור אנטגוניזם. ישנה גם סיירת הורים במרר, נפעיל 3 נקודות משטרה בכפרי האזור, עובדים גם על התשתיות ותמרור יחד ובשיתוף הרשויות אך צריך עוד תקציב".

ניצב משנה אלברט אסרף מאגף התנועה הוסיף: "אגף התנועה מקיים מיקוד מאוד ספציפי במוקדים מסוכנים. ישנם מבצעים לאכיפה גלויה וסמויה על מנת להדגיש את יכולת ההרתעה שלנו.  אנחנו משנים פעילות, נכנסים בצורה אקראית ומשתנה, זזים ממקום למקום בתדירות גבוה בשונה מהעבר. בנוסף בתחנות שמוקמות ביישובי המגזר ישנם מראש שוטרי תנועה בתוך רשויות ערביות שזה ייעודם".

אמר רשרש, מראש מנהלת מיעוטים במשרד התחבורה סיפר גם הוא על המאבק בנושא: "אנחנו מתמקדים ב-3 תחומים עיקריים –  הרחבת תשתית תחבורה ציבורית בישובים, פעילות במוסדות חינוך וציבור ופרויקטים רב שנתיים לפי ישוב שמטרתם להזרים את התנועה בתוך היישוב שמגיעים אחרי שישבנו עם כל רשות ורשות שהציגה את הצרכים שלה. הושקעו 3222 מיליון בתשתיות בתוך הערים בשנה האחרונה זו עלייה משנים קודמות".

ח"כ יעקב אשר סיכם את הדיון: "אנחנו רואים שיש התחלה של ביצוע והתחלה של תכנית שכמו שאמרו פה לא תבחן בחודשים או בשנה, אבל היא כן תבחן במעקב אחרי ההמשכיות וההתעצמות שלה לאורך הדרך, זה תפקידנו בוועדה ונעשה זאת בצורה מערכתית לאורך כל הדרך. שעובדים יחד ויש סמכות מכוונת זה חשוב מאוד. הוועדה פונה לראש אגף התנועה במשטרת ישראל – צורת העבודה שהוצגה כאן היא המנצחת וודאי במגזרים ייעודים, אנו מבקשים לרכז מאמץ אכפתי חזק מאוד, אין שום הצדקה לאי חגירת חגורה. אני קוראת למרכז השלטון המקומי לפעול לריכוז תכנית לתמרור והתאמות בדרכי הערים, אני מוכן להיות חלק מזה מול משרד הפנים לגבי הנושא של חניונים וחניות למשאיות ואוטובוסים".