לפי המוצע, בתובענה ייצוגית בבית המשפט המחוזי – תגיע האגרה ל – 24,000 ש"ח * יו"ר ועדת החוקה ח"כ סלומינסקי: "ננסה למצוא את שביל הזהב"
אהרון סוויסה 07.11.2017
יו"ר ועדת החוקה ח"כ סלומיאנסקי . צילום: Miriam Alster, פלאש 90 ועדת החוקה חוק ומשפט החלה היום (ג') לדון בתקנות בתי המשפט (אגרות) כיום לא מוטלת אגרה על הגשת תובענה ייצוגית, וזאת, על אף שלפי חוק תובענות ייצוגיות אמורות היו התקנות בעניין אגרות בהליכים לפי חוק להגיע לאישור ועדת החוקה בתוך חצי שנה מיום פרסום החוק. התקנות המוצעות על-ידי שרת המשפטים נועדו לקבוע אגרות להליך של תובענה ייצוגית. לפי המוצע, בתובענה ייצוגית בבית משפט שלום – אגרה של 12,000 ₪, בתובענה ייצוגית בבית המשפט המחוזי – אגרה של 24,000 ₪ ותובענה ייצוגית כנגד רשות מנהלית – אגרה של 24,000 ₪. חצייה הראשון של האגרה ישולם עם הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, וחצייה השני ישולם עם מתן פסק הדין, לרבות פסק דין שמאשר הסתלקות או הסדר פשרה. בתובענה ייצוגית נגד רשות מנהלית, במקרים שבהם הרשות הודיעה שהיא תחדל מהגבייה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, לא תשולם המחצית השנייה של האגרה ומחצית האגרה ששולמה (למעט סכום קטן)– תוחזר. עוד מוצע לקבוע, כי חובת תשלום האגרה לא תחול על ארגון שהגשת תובענות ייצוגיות אינה פעולתו העיקרית ועל המועצה הישראלית לצרכנות.
יו"ר הוועדה חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) התייחס ואמר: "יש רצון לאפשר לקבוצה גדולה להתארגן כדי להגיש תובענה נגד העוולה. הצד השני הוא שהנושא תפס תאוצה והרבה מהבקשות והתובענות הן סרק, דבר שיוצר לחץ על חברה שהיא בסדר וכשמאיימים עליה בתביעה בבימ"ש היא מעדיפה לשלם. זה פותח פתח לסחיטות לא נגמרות וכן מעמיס על בימ"ש. שתי המטרות סותרות האחת את השנייה. לכן ננסה למצוא את שביל הזהב שיאפשר חומות נמוכות".
חה"כ אורי מקלב (יהדות התורה) הגיב אף הוא: "אפשר למפות את סוגי התביעות הייצוגיות השונות. זה כלי חשוב למוחלשים ולגבי האמירה שלא קיים הליך משפטי ללא אגרה צריך להחריג בדיוק הליך כזה של אדם שפועל למען רבים וכל אגרה כזו היא חסם אמתי. צריך לייצר חוק מותאם ולחייב למשל פנייה מוקדמת לתיקון העוול".
עו"ד רני נויבואר ממשרד המשפטים: "הנחות המוצא היו שלא לחסום את הכלי של התובענות הייצוגיות אבל כן רוצים לטפל בתופעה שמיעוט שבמיעוט תיקים מגיעים לסיום ורובם- 60% מסתיימים בהסתלקות מוקדמת כאשר יש הסתלקויות שמתוגמלות וכאלו שלא. דבר נוסף שהיה חשוב לנו הוא להיות אדישים לשלב שבו מסתיים ההליך כדי לא ליצור תמריץ. רוב התיקים נסגרים בשלב מאוד מוקדם והסעדים מינימליים וככל שהתיק מתמשך נצפה שיתקבל סעד טוב יותר לחברי הקבוצה".
היועץ המשפטי לוועדה עו"ד אלעזר שטרן: "החוק מחייב את שרת המשפטים להביא לוועדה תקנות של אגרות. עיקר השאלה היא מהו הסכום הנכון ומהו המודל של תשלום האגרה שלא יחסום גם את התביעות הטובות. הממשלה לא פרשה בפני הוועדה נתונים. לפני שנה תיקנו את החוק בין היתר כדי להתמודד עם תביעות הסרק והשאלה אם אין מקום לתת זמן למעקב אחרי ההשלכות של התיקון".
חה"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) סיפרה: "כשכיהנתי במועצת העיר חולון השתמשתי פעמיים בכלי התובענות ייצוגיות- בין היתר בנושא אגרת פינוי אשפה אבל אם הייתי צריכה להשיג את המימון הזה לבד זה לא היה קורה. לכן אני מתנגדת בתוקף לאגרות הללו. התובענה היא כלי מצוין שיש לאזרח הפשוט לעמוד מול המערכת הגדולה והחזקה. אם יש התנהלות לא תקינה השופט יכול להטיל הוצאות".
חה"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) הצטרף לעמדת חבריו וקבע כי "במקום להטיל אגרה המדינה הייתה צריכה לשלם כסף ולעודד תובענות להליכים שהמדינה הייתה צריכה לעשות בעצמה. הייתי רוצה לראות הרבה יותר תובענות ייצוגיות כאקט אזרחי. ביחס לטענה לשימוש לרעה יכול להיות פתרון של תשלום הוצאות מוגדלות אם ראינו שההליך לא היה מוצדק. שמעתם ח"כים מהקואליציה והאופוזיציה וזה לא יעבור במתכונת שאתם מציעים ולכן אבקש שתחזרו לשרת המשפטים ותביאו מנגנון אחר שפותח סנקציה כלכלית על מי שמשתמש במנגנון לרעה".



