חמש נקודות שכדאי לדעת על שוק הדיור בתחילת שנת 2017

צילומים: Sebi Berens, נתי שוחט, חן ליאופולד, יעקב לדרמן | פלאש 90

החרדים בורחים מהשוק

המשקיע החרדי הקלאסי לא היה אף פעם משופע בכסף. בדרך כלל מדובר באברך, או אחד שעובד ומרוויח כמה גרושים, שקיבל דירה מהוריו עם משכנתא קלה. הערך של הדירה עלה אוטומטית מבלי שהוא נדרש להזיז את האצבע. מה שאפשר לו למשכן אותה ולמנפה לרכישת דירה אי שם בפריפריה. מתוך תקווה שלא ייפול עם איזה שוכר רוסי שיכור או אם חד-הורית שתשלם לו רק על החודשיים הראשונים, ותישאר תקועה בדירה כמו מסמר בלי ראש למשך שלוש שנים כשוכרת מוגנת.

בחצי השנה האחרונה, כאשר החלו הבנקים למשכנתאות להערים קשיים על המשקיעים בכלל, והמשקיעים החרדיים בפרט, נרשמו סימני לחץ בכוללים החרדיים. ניתן היה לזהות בריחה מסיבית של משקיעים-אברכים מאזורי הפריפריה, כשמצד אחד אלה מנסים למכור את הדירות שרכשו כדי לא לשלם מס ריבוי נכסים, ומצד שני אין משקיעים חדשים.

מה עושים? נשארים בכולל עוד עשר דקות אחרי סדר א' ואומרים כמה פרקי תהילים בכוונה שהקב"ה יעזור להיפטר מהדירות כמה שיותר מהר.

זבל – רק למשקיעים חרדים

וזה מה שמביא אותנו לנקודה הבאה: לדירות יד שנייה בפריפריה אין באמת שוק אמיתי של משקיעים. לא תראו שם את המשקיע החילוני הקלאסי, זה שצבר בצד כמה מאות אלפי שקלים ומחפש איפה להשקיע את כספו. אחד כזה ישקיע בדרך כלל בדירה בין גדרה לחדרה, במרחק של עד חצי שעה נסיעה מהמרכז.

רוב המשקיעים בפריפריה הם חרדים שמוכרים אחד לשני, כשהמתווכים המוכשרים גוזרים את הקופון. ברגע שלא יהיו יותר משקיעים חרדים, נראה צניחה דרסטית בדירות הזבל בפריפריה.

מה עושים? כנ"ל.

סירוב הבנקים והפתרונות

מכת המשכנתאות בבנקים השפיעה לא רק על המשקיעים החרדיים אלא גם על הזוגות הצעירים. הבנקים דורשים היום הכנסות גבוהות מאד כאשר שליש מההכנסה פנוי להחזר. מה שמעמיד את הזוגות הצעירים בפני שוקת שבורה.

התופעה של ביטולי חוזים שהחלה לפני מספר חודשים, לאחר שהזוגות הצעירים גילו שהבנק לא מוכן לאשר להם משכנתא, צוברת תאוצה לאחרונה. יותר ויותר זוגות צעירים מקבלים סירוב מהבנקים והבעיה רק הולכת ומתעצמת.

לזוגות אלה מומלץ טיפ אישי: אל תחתמו על חוזה לפני שיש לכם אישור עקרוני מהבנק. חבל על עוגמת הנפש המיותרת. מצד שני, תדאגו שייכנסו לחשבון הבנק הכנסות טובות ממשכורת, זה יעזור לכם מאד!

מה עושים? פשוט נערכים מראש כראוי ולא מחכים לקומבינות של הרגע האחרון שרק יפרנסו מאכערים.

ההורים משתעבדים לילדים

הקשיים שהבנקים מערימים בדרך למשכנתא הריצו לקדמת הבמה תופעה חדשה: הורים משעבדים את דירותיהם עבור משכנתא לזוגות הצעירים, וחלקם אף משלמים מידי חודש חלק מהמשכנתא של הילדים. כן, במקום שההורים ייהנו בגיל שלהם מהנחת שהילדים מביאים עם הנכדים, הם צריכים להמשיך לעבוד קשה כדי לממן קורת גג לילדיהם.

זו תופעה שקיימת כבר כמה שנים במגזר החרדי, אך היא הולכת וצוברת תאוצה בחודשים האחרונים גם במגזר הכללי – ובמינון עוד יותר גבוה במגזר החרדי. פשוט משום שאין ברירה אחרת, הבנק מבקש להגן על כספו ומבחינתו שההורים יקרסו. זה לא מעניין אותו.

מה עושים? או שהילדים יגורו בשכירות או שההורים יצטרפו לטרנד הלא מרנין.

התקווה הגדולה: בית שמש

ויש כרגע קרן אור אחת. בית שמש הולכת ומסתמנת כפתרון היחיד לציבור החרדי. כל הדיבורים על מגורים בפריפריה והדיווחים על תוכניות שונות להקמת ערים חרדיות, טובים מאד למילוי עמודי תוכן בעיתונות ופינות מלל ברדיו. בתכל'ס, רוב הציבור החרדי לא מתכוון ללכת לגור בפריפריה.

קחו את ראש עיריית נצרת עילית, רונן פלוט שקרא השבוע לציבור החרדי להגיע לעירו ואמר כי הוא לא חושש מתופעת "ערד". בהחלט קול מרענן וחיובי בקרב ראשי הערים. אבל, האם הציבור החרדי יגיע להר יונה? אולי בקטנה עם כמה מאות משפחות. אולי אפילו 2,000 משפחות, וזהו.

למה? כי הציבור לא אוהב ללכת לגור רחוק. מה שנכון לישראלי הממוצע, נכון גם לחרדי הממוצע. תקראו לזה פינוק, תקראו לזה נוחיות – לא משנה, התוצאה חשובה. מצביעים ברגליים.

מסיבה זו, המכרזים של מחיר למשתכן בבית שמש, אותם דוחפים שניים בשם משה (אבוטבול ומונטג והלוואי ובכל הערים החרדיות יהיה כזה שיתוף פעולה פורה), הם קרן אור שנותנת תקווה לדירות במרכז במחירים שפויים.

מה עושים? נרשמים במחיר למשתכן בבית שמש ומתפללים שתעלו בגורל.