טראמפ מחריף את הלחץ על איראן: הסנקציות מתרחבות לכל העולם

טראמפ | צילום: הבית הלבן

ממשל טראמפ פותח חזית כלכלית חדשה מול איראן ומאיים להרחיב את הסנקציות גם למדינות, חברות ובנקים שימשיכו לקיים קשרים כלכליים עם טהרן. שר האוצר האמריקני סקוט בסנט הכריז על מה שכינה "יום די כלכלי" נגד איראן, והבהיר כי מטרת המהלך היא לנתק את המשטר האיראני ממקורות ההכנסה וממערכת הפיננסים העולמית. במקביל, ארצות הברית הודיעה על סנקציות חדשות נגד קרוב ל-60 בני אדם, חברות וכלי שיט הקשורים לאיראן ולרשתות המסייעות לה לעקוף את הסנקציות.

המהלך האמריקני החדש משמעותי בעיקר משום שהוא אינו מכוון רק לאיראן. וושינגטון מאיימת להפעיל סנקציות משניות, שבמסגרתן גם גורמים זרים שיסייעו לאיראן להמשיך לייצר הכנסות עלולים לאבד את הגישה למערכת הפיננסית האמריקנית. המשמעות היא שחברות ובנקים במדינות אחרות יידרשו לבחור בין המשך הפעילות מול איראן לבין שמירה על הקשרים עם המערכת הפיננסית של ארצות הברית.

בסנט הצהיר כי המטרה האמריקנית היא "לנתק כל עורק חיים כלכלי שמקיים את המשטר העריץ עד שטהרן תישאר לבדה". הוא הזהיר כי וושינגטון מתכוונת להטיל אחריות על גורמים ברחבי העולם שמסייעים לאיראן לייצר הכנסות, להעביר כספים או לעקוף את הסנקציות.

הסנקציות החדשות מתמקדות בחמישה תחומים מרכזיים שבהם איראן עושה שימוש כדי לייצר הכנסות ולשמר את פעילותה הכלכלית: נכסים דיגיטליים, זהב, טכנולוגיה, תעופה וספנות. במקביל פועלת ארצות הברית נגד רשתות הברחת הנפט האיראניות, חברות קש, מתווכים פיננסיים וכלי שיט המשמשים להעברת הנפט תוך ניסיון להסתיר את מקורו.

הסנקציות החדשות כוללות גם חברות שבסיסן בסין ובהונג קונג, שלפי האמריקנים סייעו לאיראן להשיג ציוד הקשור לתוכניות הטילים והגרעין. מאז תחילת כהונתו השנייה של טראמפ הטיל משרד האוצר האמריקני סנקציות הקשורות לאיראן על יותר מ-1,000 גורמים, כלי שיט וכלי טיס.

אלא שהיעד המרכזי והמורכב ביותר של המהלך האמריקני הוא סין. סין היא הלקוחה הגדולה ביותר של הנפט האיראני, כאשר לפי נתוני חברת המעקב אחר תנועת מכליות קפלר, רכשה המדינה בשנה שעברה בממוצע כ-1.4 מיליון חביות נפט איראני ביום. עיקר הרכישות מתבצע על ידי בתי זיקוק סיניים עצמאיים, שנהנים מההנחות שמציע הנפט האיראני.

כאן ניצב טראמפ בפני אחת הדילמות הגדולות של המערכה הכלכלית. אם ארצות הברית תטיל סנקציות חריפות על בנקים וחברות סיניים שמאפשרים את רכישת הנפט האיראני, היא עלולה להחריף משמעותית את העימות הכלכלי עם בייג'ינג וליצור טלטלה רחבה יותר במערכת הפיננסית העולמית. לפי הדיווחים, בשלב זה נמנע הממשל האמריקני מהטלת סנקציות על מוסדות פיננסיים סיניים מרכזיים, בין היתר על רקע הרצון שלא לפגוע במערכת הדולרית העולמית ובשל הפגישה המתוכננת בין טראמפ לנשיא סין שי ג'ינפינג.

עם זאת, המסר של וושינגטון ברור: גם המדינות שאינן כפופות ישירות למדיניות האמריקנית נדרשות להביא בחשבון את המחיר של המשך המסחר עם איראן. ארצות הברית מבקשת למעשה להפוך את הפעילות עם טהרן למסוכנת ויקרה כל כך, שחברות ובנקים יעדיפו להתרחק ממנה גם ללא צורך באיסור בינלאומי כולל.

איחוד האמירויות כבר מהווה דוגמה ללחץ הזה. המדינה הודיעה על הפסקת המסחר והעסקאות הפיננסיות עם איראן עד להודעה חדשה, צעד משמעותי במיוחד נוכח מעמדה של האמירויות כאחת משותפות הסחר המרכזיות של איראן.

המערכה הכלכלית מגיעה לאחר חודשים של לחץ אמריקני כבד על טהרן. לצד הסנקציות, ארצות הברית מפעילה לחץ על יצוא הנפט האיראני ומנסה לפגוע בצי המכליות שמאפשר לאיראן להמשיך למכור נפט למרות המגבלות. במקביל, ארצות הברית מנסה לסגור את ערוצי המימון והמסחר שבאמצעותם איראן מצליחה לעקוף את הסנקציות באמצעות חברות קש, מתווכים ומערכות פיננסיות במדינות שלישיות.

הפגיעה באיראן כבר ניכרת במערכת הכלכלית שלה. המטבע האיראני נפל לשפל היסטורי, האינפלציה מכבידה על משקי הבית והלחץ על הפעילות העסקית הולך וגובר. עם זאת, למרות הסנקציות שנמשכות שנים, איראן הצליחה עד היום לבנות מערכות עוקפות שמאפשרות לה להמשיך למכור נפט ולנהל סחר בינלאומי בהיקפים משמעותיים, ובעיקר להסתמך על קשריה עם סין.

המשמעות היא שהצלחת המהלך האמריקני תלויה במידה רבה בשאלה עד כמה טראמפ יהיה מוכן ללכת רחוק מול המדינות שממשיכות לסחור עם איראן. אם וושינגטון תחליט להפעיל בפועל את הסנקציות המשניות נגד בנקים וחברות במדינות גדולות, ובהן סין, ההשפעה על איראן עשויה להיות חריפה בהרבה. מנגד, מהלך כזה עלול ליצור עימות כלכלי רחב יותר ולהשפיע גם על מחירי האנרגיה והסחר העולמי.

גם שוק הנפט כבר מגיב להתפתחויות. למרות האיום על צמצום נוסף של יצוא הנפט האיראני, מחירי הנפט ירדו לאחר הכרזת הסנקציות. מחיר חבית נפט מסוג ברנט ירד בכ-2.4% ל-92.17 דולר, ומחיר נפט מסוג וסט טקסס ירד בשיעור דומה ל-85.01 דולר. בשוק מעריכים כי חלק גדול מהצעדים כבר היה צפוי, וכעת המבחן הוא האם הממשל האמריקני אכן יצליח לפגוע בכמויות הנפט שאיראן מצליחה להעביר לשווקים.

מנגד, טהרן אינה מתכוונת לקבל את המהלך ללא תגובה. באיראן הזהירו כי החרפה נוספת של הסנקציות עלולה להביא לתגובה קשה, כאשר אחד ממוקדי הסיכון המרכזיים הוא מצר הורמוז, נתיב אסטרטגי שדרכו עוברת תנועת אנרגיה משמעותית. מאז תחילת העימות הצטמצמה משמעותית תנועת הספנות באזור, ואיראן איימה לפעול נגד כלי שיט שינסו לעבור במצר ללא אישורה.

המשמעות הכלכלית של מצר הורמוז חורגת בהרבה מגבולות איראן. כל פגיעה משמעותית בתנועת מכליות באזור עלולה להקטין את היצע הנפט העולמי ולהעלות את מחירי האנרגיה, עם השלכות על מחירי הדלק, התחבורה, התעשייה והאינפלציה במדינות רבות. לכן, ככל שהמערכה הכלכלית של טראמפ תחריף, כך גדל גם הסיכון שהלחץ על איראן יחזור אל הכלכלה העולמית דרך שוקי האנרגיה.

במקביל, הממשל האמריקני מאותת כי הסבב הנוכחי עדיין אינו השלב האחרון. משרד האוצר צפוי להמשיך ולחשוף רשתות פיננסיות ומסחריות של איראן, ובוושינגטון הבהירו כי גורמים שיסייעו לטהרן להמשיך להפיק הכנסות יהיו חשופים לסנקציות. בכך מנסה טראמפ לעבור ממדיניות של הטלת סנקציות על איראן למדיניות רחבה יותר שמטרתה להקשות על כל גורם בעולם לקיים איתה פעילות כלכלית.

מבחינת טראמפ, מדובר בניסיון להכריע את המערכה באמצעות הכלכלה: לא רק לפגוע באיראן, אלא לייבש את מקורות ההכנסה שלה, לפגוע ביכולת שלה לממן את המשטר ואת תוכניותיו ולהציב בפני שותפותיה ברחבי העולם ברירה ברורה בין המשך הקשרים עם טהרן לבין הקשר עם המערכת האמריקנית. השאלה הגדולה כעת היא האם הלחץ הכלכלי יוביל את איראן לשולחן המשא ומתן, או דווקא להחרפה נוספת של העימות ולתגובה שעלולה להשליך על שוקי האנרגיה והכלכלה העולמית.