כותרות השבוע • השר אריאל, המשגיחים, עורך הדין והשום

צילומים: יעקב נחומי, יונתן סינדל, נתי שוחט, סופיה גורדון | פלאש 90

בשבוע בו נחשפנו לדוח המבקר ולסיפורם של מאות משפחות אומללות שמחכות שנים רבות לקורת גג משלהן, הגיע הזמן לעשות סדר, לחזור שוב ושוב על צביעות השמאל, לקרוא למבקר לבקר במקומות הנכונים, ובכלל, לעשות סדר בכותרות של השבוע.

צביעות השמאל

"מקומו של אורי אריאל בכלא", זעקו השבוע הכותרות בעיתונות הישראלית, זאת אומרת בעיתונות השמאל, לאחר שמבקר המדינה חשף כי כספים ממשרד השיכון מצאו את דרכם לעמותות המזוהות עם תקומה והבית היהודי. מאה ועשרה מיליון שקל הוזרמו לכאורה כסיוע לקבוצות ה"גרעינים" התורניים שהתיישבו במרחב העירוני והכפרי, שכללו במקרה, אליבא דדו"ח המבקר גם את רעננה, תל אביב ועוד אי אלו "ערי פריפריה".

יודעים מה, בא נגיד שזה לא נראה הכי טוב ואולי קצת מסריח, אבל האחרונים שיש להם זכות לדבר ולזעוק מרה בכלי התקשורת, אלה חברי הכנסת של השמאל שבמשך עשרות שנים שלטו על הברז הציבורי וחילקו כספים למי שבא להם בטוב, ואפילו לא טרחו ליצור מראית עין של קריטריונים.

אנחנו לא מדברים על תקופת הפנקס האדום, ימי שלטון מאפ"י, בהם שמי שלא היה שייך למחנה הנכון, קרי השמאל, היה נידון הוא ובני ביתו לחרפת רעב. אנו מתכוונים לימים בהם שלט השמאל במדינה וחילק כספים למקורבים וכספים ייחודים בלי למצמץ.

אבל כמו תמיד, ברגע שהימין גילה את השיטה, כל המקהלה הצבועה הזו של השמאל מתחילה להשמיע קולות מחאה. כי ככה זה בישראל: מה שמותר לשמאל, אסור לימין.

מפה תצא הקריאה: תהיו כולכם "אריאלים". עם כל הכבוד, הכסף הציבורי לא שייך לשמאל שמהווה חלק שולי למדי בציבור היהודי בישראל.

המבקר והמשגיחים

המועצות הדתיות שמפעילות את משגיחי הכשרות הם לא כוס התה שלי. ללא ספק יש הרבה מה לתקן ולייעל בעבודת המשגיחים, שעושים עבודת קודש והרבה פעמים עובדים מול בעל עסק כועס ועצבני שרואה בעיניים כלות כיצד פוסלים לו את התעודה, לאחר שהגניב באישון ליל בשר ממקור לא מזוהה. הרבנות הראשית אף הצהירה שהיא עומדת לתקן את הליקויים במקומות שנדרשים לכך.

אבל יש לי רק הערה אחת: אם כבר עושים סדר עם משגיחי כשרות, יש מצב שעל הדרך, ככה בקטנה, המבקר יתחיל לבדוק את אחוזי האבטלה הסמויה הקיימים בקרב כמיליון עובדי מדינה.

טוב, חלילה, לא כולם מובטלים – אבל המבקר לא יצטרך לעבוד קשה יותר מידי. הוא מתבקש להגיע לכל משרד ממשלתי שהוא רק רוצה ולבדוק כמה באמת עובדים וכמה מתבטלים. שיעשה בדיקה כמה זמן לוקח לתפוס בטלפון פקידה במחלקת ארנונה או עובדת סוציאלית ברווחה.

ובשקט בשקט, הייתי מציע למבקר לבדוק מה קורה במשרדו. הוא לא יופתע…

עורך הדין המקמבן

שתי כתבות, בשני מועדים שונים, הופיעו השבוע ב'ביזנעס'. המכנה המשותף של שתיהן שהן נגעו בתופעה של קבוצות רכישה. למרות שפעם אחר פעם מתברר שעוד כמה מאות אנשים נפלו בפח, מתברר שאנחנו לא לומדים את הלקח ומפטירים כדאשתקד.

מה שחמור הפעם היה לגלות כיצד עורך דין חרדי, שאנשים חרדים סומכים עליו מעצם העובדה שהוא חרדי, מתגלה, לפי החשד ולכאורה, כאחד ש"קימבן" את כולם על האצבע הקטנה בשביל אינטרסים כספיים אישיים.

אגב, זו לא הקבוצה היחידה בה הועלו טענות על עורך  הדין הזה. סביר להניח שבקרוב נשמע על עוד פרשיות בהם היה מעורב עורך הדין הזה ושגם בהן ישנם יותר מידי סימני שאלה. שוב, לכאורה.

אז אולי בכלל עדיף לקחת עורך דין חילוני?

הסגולה האמיתית

הסרטון של האדמו"ר שמחלק שום למסתופפים בצילו שפורסם השבוע ב'ביזענס' הפך וויראלי ברשת. המראה של אנשים שמתנפלים על שום כסגולה לפרנסה הזכיר לנו את האמרה המפורסמת של ה'דברי יואל' מסאטמר זי"ע, שאמר שלמרות שיש סגולה גדולה לפרנסה לומר פרשת המן ביום שלישי בפרשת בשלח, אבל כל זה נכון עד לשעה שמונה בבוקר. לאחר מכן, כדי שבאמת תהיה פרנסה, צריך להתייצב במקום העבודה ולהתחיל לעבוד…