כך חסמי הבנקים גורמים לישראל להפסיד מיליארדים ממסי קריפטו

ביטקוין | צילום: shutterstock

טלטלה בשוק הקריפטו הישראלי: הוועדה לביקורת המדינה קיימה היום (ג') דיון סוער בעקבות דוח מבקר המדינה לשנת 2025, שחשף כי חוסר הוודאות הרגולטורי והחסמים הבנקאיים מונעים מהמדינה לגבות מסים בהיקף המוערך בכ-2–3 מיליארד ש״ח בשנה. הדיון, שנערך בשיתוף ועדת הכלכלה, הציף את המצוקה הקשה של חברות הטכנולוגיה המקומיות המדווחות על הפסדים, בריחת לקוחות ואי־יכולת לשלם מסים בשל סירוב המערכת הבנקאית לקבל כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים. יו״ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה, ח״כ אלון שוסטר, פתח את הדיון והדגיש את גודל השעה: "ב־15 השנים האחרונות חלה צמיחה משמעותית בשוק הנכסים הדיגיטליים בעולם, שהגיע בשיאו להיקף של כ־3 טריליון דולר. גם בישראל מדובר בפעילות רחבת היקף, כאשר פוטנציאל גביית המס מוערך בכ־2–3 מיליארד ש״ח בשנה. העלייה בהיקף הפעילות וההכנסות מחייבת אסדרה ברורה ומתואמת בין הגופים הרלוונטיים, שתאפשר גביית מס מיטבית, תעודד צמיחה במשק ותבסס את מעמדה של ישראל כמעצמה טכנולוגית־כלכלית".

מ"מ יו״ר ועדת הכלכלה, ח״כ אביגדור ליברמן, הצטרף לביקורת וקרא להקמת שולחן עגול לפתרון המשבר: "הקריפטו אינו תופעה שולית או זמנית, וכי ההתעלמות ממנה אינה מעלימה את הבעיה אלא מחריפה אותה. דוח מבקר המדינה מצטרף לדוחות פיננסיים נוספים ומצביע על כך שהיקף הפעילות בקריפטו הולך וגדל משנה לשנה, בעוד שההסדרה בישראל מפגרת מאחור. נדרשת הידברות מתואמת סביב שולחן עגול של כלל השחקנים המרכזיים – בנק ישראל, רשות המיסים, רשות שוק ההון, הרשות לאיסור הלבנת הון ומשרד האוצר. כיום צוואר הבקבוק המרכזי נמצא ביחסי הבנקים עם תחום הקריפטו. חלק ניכר מהטכנולוגיות של התחום בתחום הן תוצרת כחול־לבן, אך בפועל פעילות ישראלית רבה מתבצעת מחוץ לישראל".

בצד הרגולטורי, רשות המסים הציגה עמדה אופטימית אך תקיפה. הילה גרטי, מנהלת תחום הקריפטו ברשות המיסים, הצהירה: "דוח המבקר הצביע על ליקויים ואתגרים, אך הרשות פעלה לתיקון מרביתם וכיום 99% מהבעיות לתשלום מס נפתרו. הוגדר יעד ברור להעצמת האכיפה ולהגדלת מספר המדווחים, נוכח הפער הגדול בין מספר המחזיקים בנכסים דיגיטליים לבין מספר המדווחים בפועל. אין בעיה עקרונית עבור מי שמדווח כחוק לשלם מיסים. קיימים גם פתרונות תשלום שאינם תלויים ישירות במערכת הבנקאית. בנוסף הרשות הקימה מחלקה ייעודית לתחום ששלחה מומחים בנושא להשתלם וללמוד היטב את החומר ואנחנו היום חשופים לעסקאות ויודעים היטב מה נעשה. אנחנו בקידום חקיקה שתכלול הגדרת נכס דיגיטלי, חובת ניכוי מס במקור והקלות מסוימות בכפוף לתקרות".

עם זאת, נציגי התעשייה בשטח מציירים תמונה עגומה של קריסה. ניר הירשמן מאיגוד חברות הקריפטו חשף כי חברות ישראליות פשוט אינן יכולות לפעול מהארץ. הירשמן ציין כי בעקבות החסמים הבנקאיים אבדו למעלה מ-150 משרות ו-13 חברות כבר העבירו את פעילותן לחו"ל. נציג אגף החשב הכללי, חובב אלסטר, עדכן כי האוצר מקדם שתי חקיקות ראשיות להסדרת התחום, ואילו אלי טובול מרשות שוק ההון הוסיף כי תזכיר חוק חדש לפיקוח על מטבעות יציבים (Stablecoins) צפוי להתפרסם בשבועות הקרובים. למרות הבטחות הרגולטורים, צוואר הבקבוק נותר בבנקים המסחריים, שם המורכבות של בדיקת מקור הכספים עדיין מונעת שילוב מלא של הקריפטו בכלכלה הישראלית.