כך מתכנן משרד השיכון את הערים והשכונות החרדיות החדשות

גגות בתי מגורים בבני ברק ממעוף הציפור | צילום אילוסטרציה: גילי יערי, פלאש 90

מעתיקים את מציאות החיים בערים החרדיות, לערים ולשכונות החדשות: דו"ח של משרד השיכון ממליץ להעתיק את מרקמי המגורים הקיימים של המגזר החרדי, בכל עת שתתוכנן בנייה חדשה למגזר. על פי הדו"ח, שנושא את השם 'התדריך לתכנון עירוני של שכונות לאוכלוסייה החרדית' ונחשף בדיווח של גיא נרדי ב'גלובס' ההמלצות לתכנון בשכונות לחברה החרדית מבקשות להוסיף מעבדות, ספריות, כיתות מדעים ומחשבים בתלמודי תורה; להוסיף חדרי ספח הדרושים בחינוך המיוחד; להקצות שטחי ציבור ל'ישיבה גדולה' ולא בלב השכונה בגלל שעות הפעילות.

כמו כן מבקש הדו"ח, להקצות בית כנסת לכל 80-100 יחידות דיור; להקים בית כנסת אחד גדול לקהילות חסידיות של 200-300 משפחות; לשלב כמה בתי כנסת על מגרש אחד או לצד מוסדות חינוך כדי לחסוך במקום; ליצור רקמת הליכה בטוחה לילדים; לבנות מדרכות רחבות להליכת גברים ונשים בריחוק; למקם מתקני ספורט בשולי השכונה ולא במרכזה; לפזר בשכונה ספריות קטנות לשימושם של ילדים או להקצות מבנים לשימושו של נוער נושר.

עוד נכתב בו כי על מתכנני חיי המסחר לאפשר גישת ילדים לחנויות מזון; למקם חנויות לאורך הרחוב ולא בקניונים; לספק מבנים לשירותי בריאות; להנגיש אולמות שמחה קטנים בשכונה ובעיר; לאפשר חללי מסחר ותעסוקה בדירות מגורים; לאפשר תוספת קומות משרדים במבני מגורים.

לטענת מחברי הדו"ח, בראשות ד"ר שולמית שהינו-קסלר, מטעם המכון החרדי למחקרי מדיניות שביצע אותו עבור משרד השיכון, ביישובים החרדיים צפיפות האוכלוסין גבוהה פי שלושה עד ארבעה מהממוצע הארצי ביישובים הלא חרדיים.

משבר הקורונה, שחשף את עומק הצפיפות של המגורים במגזר החרדי (כשעל פי נייר עמדה קודם של אותו מכון, שחיברו אסף צחור-שי וניצה (קלינר) קסיר, צפיפות האוכלוסין מעלה את שיעור החולים המאומתים) העלה את נושא הבנייה לציבור החרדי על סדר היום הציבורי-עסקי. אולם נראה כי התדריך החדש שמאמץ משרד השיכון מנסה להשוות את מאפייני השטח שנגזרו מאילוצים, לבנייה החדשה.

התדריך, שמבקש לקבוע מחדש כיצד עתידות להיראות השכונות החרדיות החדשות, מעתיק אליהן – לצד התובנות החשובות שבו – גם חלק מהרעות החולות הקיימות בהן כיום. כלומר, אם עד היום רכשתם גרביים במחסן בלתי לגאלי מתחת לבניין מגורים, מהיום תרכשו את אותן גרביים במחסן מתחת לבניין. רק שהחנות שתחת הבניין תוקם באישור הרשויות.

על פי הדיווח ב'גלובס', בדק הצוות ארבע שכונות מגורים חרדיות: רמת שלמה בירושלים, רובע ז' באשדוד, רובע C באלעד, ורובע ב' ברמת בית שמש. ברמת שלמה, למשל, אף שהיא השכונה הראשונה בירושלים שתוכננה מלכתחילה לציבור החרדי, ואפילו בה, תוכננו לפי הפרוגרמה 46 בתי כנסת, אולם בפועל קיימים בה 70 בתי כנסת, רבים מהם על שטחים שלא הוקצו לכך.

פרשנות / דוד שלומוביץ

בתי כנסת ממוספרים

כאמור, בתחום בתי הכנסת, מציע התדריך של משרד השיכון להיצמד למפתח קשיח של בית כנסת לכל 80 עד 100 יח"ד בשכונה. בנוסף, מוצע להקים בית כנסת אחד גדול לקהילות חסידיות של 200-300 משפחות. עם זאת, נראה כי התדריך התעלם מההרכב של המגזר החרדי הבנוי מקבוצות ותת קבוצות ותתי קבוצות. אינה דומה קהילת יוצאי חברון ליוצאי פוניבז' וסלבודקה, או 'עטרת' ל'בית מתתיהו'. גם חסידי ויז'ניץ בעלי הנוסח המיוחד, לא יבכרו להתפלל עם בעלזא וגור או צאנז, רק משום שהמכנה המשותף להם הוא היותם חסידים.

מי שמכיר את רובע ז' באשדוד, יודע עד כמה חיי המסחר שם מצטופפים במחסנים ובדירות בהיעדר שטחי מסחר מסודרים. אי לכך מציע המסמך, כי 'הבנייה המסחרית' תהיה בדומה למציאות הקיימת בשכונות החרדיות כיום – פחות בכיוון של מרכזים מסחריים מצליחים, ויותר ברמה של חנויות בקומות הקרקע הפונות לרחוב. התדריך גם ממליץ לאפשר הקצאת חללים למסחר ותעסוקה בתוך דירות מגורים וכן תוספת קומות משרדים במבני מגורים.

המשמעות של כל אלה, היא הפיכת חדר המדרגות לתחנה מרכזית של פגישות ותנועה ערה של עובדים וציבור. זהו מצב מוזר של העתק-הדבק שהתדריך מציע לעשות, למצב העכשווי בבני ברק (ובחלק מהערים החרדיות האחרות) שנוצר, אך ורק מתוך כורח כואב של מציאות בלתי אפשרית.

בתי יעקב כן, ת"תים לא

פרק מיוחד בתדריך עוסק בתחום בניית מוסדות החינוך ומציג רעיונות מהפכניים. כך למשל, מוצע כי מעונות וגנים ייבנו בקומות הקרקע של מבני מגורים; בתי הספר לבנות יהיו מפוזרים בשכונה בעוד תלמודי התורה יישבו במתחמים ייעודיים לכלל המגזרים. הצעה זו מגובה בעובדה שבשכונות שבדקו החוקרים, ילדים נסעו לת"תים יותר מבנות. ומה באשר לסיכון שניתן לצמצם באי הסעת התלמידים – הבנים? עוד ממליץ הדו"ח להקצות מקום ל'ישיבות גדולות' בקצוות השכונה בגלל הפעילות הרוחשת בהם יומם ולילה וכן שילוב מוסדות ציבור במרכזי תעסוקה בתוך השכונות.

פרק נוסף עוסק באמצעי התחבורה במגזר החרדי הבנוי רובו ככולו על הליכה ברגל ותחבורה ציבורית. התדריך ממליץ להוריד את תקן החניה בשכונות הנבנות עבור המגזר החרדי (בדיוק כמו בבני ברק. ד"ש) וכן להתוות את רשת הרחובות באופן שיקל על ההגעה ממקום למקום באופן רגלי. כמו כן ממליץ התדריך לספק מבנים לשירותי בריאות וכן להנגיש אולמות שמחה קטנים בשכונה ובעיר.

ההתוויה להליכה רגלית תקל בהחלט על הורים לשלוח את ילדיהם לקניות באזור, אולם הורדת תקן החניה יגרום לכל אותם אלה הרוצים לעבוד מחוץ לעיר לחשוב פעמיים אם בסוף היום יצטרכו ללכת כברת דרך הביתה ברגל, או בחזור מקניות ברשת שיווק מרוחקת רק בגלל מחסור בחניה. שוב הדו"ח כמעט עקבי במעין צילום מצב של שכונות חרדיות רבות בארץ.