כמה תשלם קופת המדינה על הרפורמה במכון התקנים?

מכון התקנים | צילום ארכיון: Israel Malovani, פלאש 90

ועדת הרפורמות של הכנסת אישרה אמש (ד) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הרפורמה במכון התקנים מתוך חוק ההסדרים. לאחר שורת דיונים שהתנהלו בוועדה בחודש האחרון, בהם התעוררו מחלוקות בין נציגי האוצר וההסתדרות, הגיעו הצדדים להסכמה והושג נוסח שאושר פה אחד ויאפשר להוציא את הרפורמה לדרך.

יחד עם אישור הרפורמה במכון התקנים אישרו חברי הועדה את הסעיפים במסגרת הצעת חוק פקודת הייבוא והיצוא. צעדים שנועדו להגביר את התחרות בתחום בדיקות התאמה למוצרי יבוא, זאת לשם התאמתם לדרישות התקן הרשמי.

למי שאינו יודע, נספר כי כיום נהנה מכון התקנים ממונופול בכל הנוגע לקביעת תקנים למוצרים מיובאים, השינוי בהצעת החוק יאפשר להסמיך עשרות מעבדות ברחבי הארץ לקבוע תקנים. מה שיצור תחרות ואמור להוזיל את מחירי המוצרים.

הויכוח העיקרי בין האוצר וההסתדרות נגע לעתידם של העובדים במכון התקנים שייאלצו לסיים את עבודתם בעקבות פתיחת השוק לתחרות. ההסדר אליו הגיעו הצדדים קובע כי 380 מתוך 1,040 עובדי המכון יפרשו והמדינה תממן 80% מעלות הפרישה של מאה העובדים הראשונים, ו-90% מעלות הפרישה של מאתיים העובדים הבאים שיפרשו.

ההפרש בין עלות הפרישה להתחייבות האוצר, גם לא ישולם מקופת המכון. האוצר יעניק לו זאת כהלוואה. בנוסף הוסכם כי ארבעים עובדים זמניים וארבעים עובדים שאינם קבועים – יפוטרו. עוד סוכם על הסכם תקינה רב שנתי. על פיו יופקד המכון על כתיבת תקינה וולונטרית למדינה בעלות של כ-120 מיליון שקל לשנה.

עורך הדין דן כרמלי, מנכ"ל איגוד לשכות המסחר, אמר בעקבות אישור החוק: "זו הרפורמה החשובה ביותר למשק הישראלי, וזו הבשורה הגדולה ביותר שכל אזרחי מדינת ישראל היו יכולים לצפות לה בכל הקשור להגברת התחרות במשק ולהקטנת יוקר המחייה. לא הייתה רפורמה כזו בכלכלה הישראלית מאז חקיקתו של חוק התקנים. הציבור יצא מנצח".