כשסמוטריץ' ידבר בשמאלנית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר דודי אמסלם | צילום: אריה לייב אברמס, פלאש 90

תארו לעצמכם שאתם מנהלים חברה. מגייסים מנכ"ל, חותמים איתו על חוזה עתיר דרישות ושומנים, ובסופו של דבר, המנכ"ל עושה כל דבר בדרך שלו. ואם לא די בכך, ההיפך ממה שהוחלט בדירקטוריון. האם דבר כזה יעבור בשתיקה? ברור שלא. פעם אחת, שניה או שלישית והמנכ"ל ימצא את הדלת הקרובה החוצה. כל שכן כשמדובר בפקידה או מזכירה שביקשו ממנה להגיש לממונה עליה מסמך כלשהו בצורה מסוימת והגישה את ההיפך, או באחראי המזון שהתבקש להביא אוכל ללא גלוטן והגיש מזון עתיר גלוטן.

לא כן במשרדי הממשלה. הם מעל החוק וההיגיון הסבירותי. אפרופו עילת הסבירות: הסבירות שלהם כנראה אינה מבוססת על השכל הישר. הסבירות אותה אימצו לעצמם, משתנה בכל פעם על פי סרגל המוסר המזויף שמתאים לאותו זמן ולאותו רגע ובלבד ששלטון הפקידים יימשך – בדיוק כמו בבית המשפט העליון.

וכך, לאחר מאבק ארוך בין השר לשיתוף פעולה אזורי, דודי אמסלם למנהלת רשות החברות הממשלתיות מיכל רוזנבוים, הודיעה האחרונה על התפטרותה. לאחר היוועצות עם נציב שירות המדינה, החליט אמסלם למנות באופן זמני את יעקב (ינקי) קוינט (מנכ"ל רמ"י) למנהל רשות החברות הממשלתיות עד לבחירת מנהל קבוע.

וכך, בעוד שר האוצר סמוטריץ' נלחם במחשכים מול פקידי האוצר שעושים מה שהם רוצים או שלא עושים כלום כיוון שאינם רוצים – שביתה איטלקית עד אשר מלחמת ההתשה הזו תעבור ותבוא ממשלה חדשה או עד שיתקפל השר או הממונים – אמסלם התחיל את השינוי מלמעלה. הוא הבין היטב, שאם לא ישתנה משהו בראש, הוא לא יוכל לעבוד. מקסימום, מסורת האבטלה הסמויה והתקנים הבלתי נגמרים על חשבון הציבור, תימשך.

המאבק של אמסלם והפרישה של רוזנבוים, אחרי שהתנגדה למינויים שביקש, צריכה להאיר ולהתוות דרך לשאר השרים שעדיין לא הפנימו מה הדרך לשלוט ועדיין מנסים להתייפייף ולהלך בין הטיפות. עם השמאל השליט, כנראה שרק זו הדרך.

מה שבקרב שופרות השמאל נחשב להשתלטות עוינת ומוביל את זעקת הג'ובים, מינויים פוליטיים, שוחד, טוהר בחירות, או כל מיני מילים וצמדי-מילים מהונדסי-תודעה שעצם אמירתם גורמים לתחושת נחיתות כשאלה מוטחים בך – זו הדרך שבעיני כל אדם בעל שכל ישר ובריא, נחשב לתפקוד ראוי וניהול תקין.

נושאי משרות ממשלתיות, הגיע הזמן לחדד, להבהיר וגם לסמן טריטוריה בשטח, אמורים לעבוד בשירות הממשלה הנבחרת, ולא לשרת את עצמם ואת האינטרסים והאג'נדות שהביאו מהבית.

פקיד ציבור שאינו נבחר, ואינו מציית למדיניות הממשלה והשר, צריך להרגיש בדיוק כמו עובד שאינו ממלא את הוראות המעסיק שלו. עובד ש'יחלטר' מן הצד דברים שאסורים עליו לפי חוזה העבודה שלו, יחשוש על מקומו ויתחיל לעשות את מה שהממונים שלו רוצים, אם חרב הפיטורין תונף מעל ראשו. ולא, יישום של מדיניות כזו במשרדי הממשלה אינה עבירה על החוק, אלא יישום פשוט של מדיניות תוך ראות שונה של העבודה במשרה ממשלתית ומטרתה.

סמוטריץ' ושאר החברים שמתקשים להשתלט על משרדיהם ונתקלים בבירוקרטיות אין סופיות, התשות, תקיעות של מהלכים, ועצירה של פרויקטים, זה הזמן להפנים: אין לפניכם שתי אפשרויות. זה או שאתם שולטים, או שהם.