מדד IMD: ישראל במקום ה-22 מתוך 67 מדינות מפותחות שנסקרו

שער הדוח של מכון IMD העוסק בישראל (צילומסך, ארכיון)

כלכלת ישראל עלתה מקום אחד אל המקום ה- 22 בשנת 2024 (לעומת מקום 23 בשנת 2023) מבין 67 מדינות מפותחות, במדד התחרותיות של מכון המחקר השוויצרי IMD. כך מסר היום איגוד לשכות המסחר, המייצג את מכון IMD בישראל.

מכון המחקר IMD הוא אחד ממוסדות המחקר הנחשבים בעולם שבוחן אחת לשנה את מידת כושר התחרות בין הכלכלות הלאומיות על בסיס קריטריונים שונים. מדד התחרותיות העולמי שמתפרסם מדי שנה ע"י מכון IMD מדרג 67 מדינות ע"פ פרמטרים כלכליים שונים ומתבסס על נתונים שנאספו מגופים עסקיים בעולם, ביניהם איגוד לשכות המסחר בישראל. המדד בוחן את ביצועי המדינות ע"פ ארבעה פרמטרים: חוסן כלכלי, יעילות העסקים, מערכות התשתיות ויעילות ממשלתית. הנתונים לגבי כלכלת ישראל הועברו ועובדו לאחר פרוץ המלחמה, בין החודשים ינואר-מרץ 2024.  מאגף כלכלה באיגוד לשכות המסחר ציינו כי הנתונים נאספו בכל העולם, בין החודשים ינואר-מרץ 2024 (לאחר פרוץ המלחמה בישראל), ועובדו במהלך חודשי אפריל-מאי השנה.

בראש הדירוג העולמי מופיעות: סינגפור החוזרת למקום הראשון לאחר 4 שנים, ואחריה שוויץ (עלייה של מקום אחד), דנמרק (איבוד המקום הראשון משנה שעברה למקום השלישי), אירלנד (ירידה של שני מקומות למקום הרביעי), הונג קונג (עלייה של שני מקומות למקום החמישי) ושוודיה (עלייה של שני מקומות למקום השישי). בתחתית הדירוג ממוקמות: ברזיל (ירידה של שני מקומות למקום ה-62) , פרו (ירידה של שמונה מקומות למקום ה-63), ניגריה וגאנה המופיעות לראשונה בניתוח, ארגנטינה (ירידה של שלושה מקומות למקום ה-66) ו-ונצואלה, המדורגת אחרונה גם בשנה זו.

מניתוח איגוד לשכות המסחר את נתוני מדד IMD עולה כי החוזקות של כלכלת ישראל מתבטאות בהשקעה ישירה כאחוז מהתמ"ג – ממקום 17 בשנת 2023 למקום ה- 7 בשנת 2024; ישראל עלתה מקום אחד בתחום היזמות ממקום 5 בשנת 2023 למקום ה- 4 בשנת 2024 ; ישראל שומרת על מקומה במקום ה-1 בסעיף השקעה במו"פ כאחוז מהתוצר; דירוג במקום ה-3 בסעיף הוצאה ציבורית על חינוך (כאחוז מהתוצר) – עלייה של מקום אחד מ-2023; בסעיף מתן סובסידיות ממשלתיות זינקה ישראל מהמקום ה-51 בשנת 2023 למקום 21 בשנת 2024; כמו כן, ישראל שמרה על מקומה ה-6 בהקמת חברות הזנק; מבחינת שילוב נשים בכוח העבודה, עלתה ישראל למקום ה-8 מהמקום ה-12; בסעיף רגולציה בנושאי העסקת עובדים, עלתה ישראל 4 מקומות ממקום ה- 14 למקום ה- 10.

גם בחלק מהסעיפים בהם דורגה ישראל במקומות נמוכים נרשמו שינויים בדירוגים. כך למשל עומדת ישראל במקום 48 בשיעור תעסוקה – צמיחה לטווח ארוך, עלייה של ארבעה מקומות לעומת שנה שעברה; בסעיף תיירות נכנסת, ירדה ישראל 3 מקומות מהמקום ה-48 בשנת 2023, למקום ה-51 בשנת 2024; בהשקעה בתשתיות תקשורת ומידע, ירדה ישראל 2 מקומות, מהמקום ה-55 אשתקד, למקום ה-57 השנה; בסעיף ידיעת שפות זרות, ישראל עלתה מקום אחד מהמקום ה-38 למקום 37; בסעיף סיכונים עקב אי יציבות פוליטית, ירדה ישראל ארבעה מקומות, מהמקום ה-50 למקום – 54.

במכון המחקר IMD  מציינים כי על ישראל להתמודד עם האתגרים הבאים, על מנת לשפר את מעמדה בשנים הבאות:

• הגדלת הפריון במשק בעיקר בענפי המסחר והשירותים.
• הפחתת הבירוקרטיה במגזר הציבורי והשפעתו על ממד המחירים לצרכן.
• הגדלת ההשקעה בתשתיות, כולל חינוך ותחבורה.
• הורדת מדד המחירים לצרכן, בעיקר מוצרי מזון.
• הגדלת התחרות במגזר העסקי.

הפרמטרים בהם ישראל בין המדינות המובילות:

הפרמטרים בהם ישראל מדורגת במקומות אחרונים:

ניתוח איגוד לשכות המסחר את דירוג ישראל ע"פ ארבעת הפרמטרים המרכזיים במדד:

קטגוריית חוסן כלכלי: ישראל יורדת עשרה שלבים למקום ה-41 (כאמור, הנתונים נאספו לאחר פרוץ המלחמה):

• בסעיף התנהלות הכלכלה המקומית (תוצר מקומי, הוצאה וצמיחה) נרשמה ירידה בדירוג אל המקום ה-24, ממקום 7 בשנת 2023. 
• בסעיף התעסוקה נרשמה עליה ממקום 28 בשנת 2023 למקום 22.
• בסעיף המחירים (מורכב מפרמטרים הקשורים לאינפלציה ויוקר מחיה) נרשמה עליה למקום ה-57, מהמקום ה-59 בשנת 2023. 
• בסעיף ההשקעות הבינ"ל נרשמה ירידה למקום ה- 26 מהמקום ה-23 אשתקד.
• בסעיף סחר חוץ נרשמה ירידה מהמקום ה- 40 אל המקום ה- 52.

קטגוריית יעילות העסקים: ישראל עולה שלושה שלבים למקום ה-21 : 

• סעיף פריון ויעילות – ישראל רשמה עליה מהמקום ה- 20 בשנת 2023 למקום ה- 19 השנה.
• בסעיף מימון (יעילות המערכת הבנקאית, שוק ההון וניהול פיננסי של חברות) ישראל רשמה עליה למקום ה- 28 לעומת מקום 30 בשנת 2023.
• סעיף שוק העבודה (גודל השוק, כישורים וכד') רשם עליה מהמקום ה-29 למקום 22. 
• בסעיף עמדות וערכים (ערכי חברות, תדמית בחו"ל, תרבות לאומית וכד') ישראל רשמה עליה אל המקום ה- 21 מהמקום ה-24 אשתקד.
• בסעיף הפרקטיקה הניהולית (יזמות, אחריות חברתית, אתיקה וכד') נרשמה עליה מהמקום ה- 24 בשנת 2023 אל המקום ה- 22 בשנת 2024.

קטגוריית מערכות התשתיות: ישראל עולה חמישה שלבים למקום ה-13 :

• בתחום הבריאות והסביבה נרשמה עליה מהמקום ה- 30, למקום ה-23.
• בסעיף התשתית הטכנולוגית (מדדים הבודקים השקעה, רמות מחירים, נגישות, זמינות ואיכות של תשתיות תקשורת, מחשוב ומידע) נרשמה עליה של מקום אחד למקום ה-9 .
• בסעיף החינוך נרשמה עליה למקום ה- 23 מהמקום ה- 24 בשנה שעברה.
• בסעיף התשתית המדעית נרשמה עליה מהמקום השישי למקום הרביעי.
• בסעיף התשתית הבסיסית (כבישים, אנרגיה וכד') ישראל רשמה ירידה של מקום אחד למקום ה-36.

קטגוריית יעילות ממשלתית: ישראל עולה חמישה שלבים למקום ה-29:

• בסעיף מימון ציבורי (חוב ממשלתי, גרעון ממשלתי וכד') ישראל רשמה ירידה למקום ה-33 השנה לעומת מקום 28 אשתקד.
• בקטגורית מסגרת מוסדית (הבנק המרכזי ויעילות מוסדות המדינה) נרשמה עליה של שלושה מקומות למקום 23. 
• בקטגורית חקיקה עסקית (פתיחות השוק, רגולציה בתחרות ורגולציה בשוק העבודה) נרשמה עליה מהמקום ה- 37 אשתקד אל המקום ה- 34 בשנת 2024.
• בסעיף מסגרת חברתית (התפלגות ההכנסה, שיווין הזדמנויות וכד') נרשמה ירידה מהמקום ה- 36 בשנת 2023 אל המקום ה- 38 לשנת 2024.
• בסעיף של מדיניות מיסים (מיסוי אישי ועסקי) נרשמה יציבות במקום ה-31.

שחר תורגמן, נשיא איגוד לשכות המסחר: "על אף הנתונים שבדוח, המשקפים את חוסנה של כלכלת ישראל, הדוח מדגיש את הבירוקרטיה של המגזר הציבורי כחסם משמעותי בכלכלת ישראל והשפעתה השלילית על המשק ועל יוקר המחיה. כפי שטענתי בעבר, ישראל היא אלופת העולם ברגולציה, מה שמשפיע ישירות על יוקר המחייה. ממשלת ישראל חייבת להתעשת ולהקל משמעותית את נטל הרגולציה ולהתאים אותה למדיניות הרגולטורית המקלה הנהוגה במדינות החזקות ב-OECD.  כלכלה חזקה היא חלק בלתי נפרד מהמאמץ הלאומי בימים הקשים שעוברים על ישראל. אני מעודד מהתוצאות אך לא מתבשם מהן, חייבים לייצר יותר שיתוף פעולה בין המגזר העסקי למשרדי הממשלה ובכך לחזק עוד יותר את הכלכלה".